יכול להיות שיש לנטפליקס להיט קאלט: "עיר הרצח" היא סדרת נונסנס מסוג חדש שבה אל הבלש הפיקטיבי הטיפש טרי סיאטל (וויל ארנט, יוצר הסדרה) מסופח סלבריטי אחר שאינו מקבל תסריט וצריך לאלתר את דרכו בתוך תעלומת רצח. התוצאה קורעת ודבילית למופת
אתם יודעים מה מגיע לכולנו? התנהגנו יפה ומגיעה לכולנו סדרה מצחיקה באמת. קומדיה שמכאיבה בבטן, שגורמת קוצר נשימה, דמעות ונזלת בהתקפים בלתי נשלטים של שחוק ושיהוקים. הרבה זמן לא הייתה כזאת. אנחנו לא אומרים ש"עיר הרצח" שעלתה היום בנטפליקס היא הסדרה הזאת, אבל די בטוח שעבור אנשים מסוימים במצב תודעתי מסוים שמאוד אוהבים נונסנס ואימפרוביזציה זו עשויה להיות הסדרה הזאת. אחרים יאמרו, ואולי בצדק, שמדובר במופע עצום של דביליזם בהשתתפותם של הרבה יותר מדי אנשים מוכשרים. הם יאמרו את זה כאילו שזה דבר רע.
"עיר הרצח" מבוססת על פורמט זהה שרץ בהצלחה ב-BBC3 במשך שלוש עונות. וויל ארנט, שהוא גם יוצר ומפיק הסדרה במהדורתה הנטפליקסית, מגלם את הבלש האידיוט טרי סיאטל שנגזר עליו לקבל מדי שבוע שותף-סלבריטי אחר. בששת הפרקים שהופקו לנטפליקס משתתפים שרון סטון, קונאן אובריאן, אנני מרפי, קן ג'ונג, קומאיל נאנג'יאני ומארשון לינץ', כל אחד בתורו, והטוויסט הוא שהם מגלמים את עצמם ואינם מקבלים תסריט – הם פשוט מאלתרים מול התרחישים שארנט ושותפיו הקבועים לקאסט מייצרים להם. והשמחה? רבה.
קשה להסביר כמה זה מצחיק ומטופש, צריך פשוט לראות ולהנות מזה ואז לחזור לאורך הסופ"ש אל הפרקים של המקור הבריטי "Murder in Successville", סדרה מוזרה בהרבה אך קורעת גם היא. העובדה שגם כאן פותרים לכאורה תעלומת רצח, ממש כמו ב"רק רציחות בבניין" ו"האישה שבבית שממול לבחורה בחלון", מעידה כי מדובר בטרנד קרוס-ז'אנרי חדש שיש לתת עליו את הדעת בהרחבה. אבל לא עכשיו. עכשיו בינג' וצחקנו.