מה רואים הלילה: סיטקום הצווארון הכחול סוף סוף מצא את הקצב שלו

סיטקום הוא קצת כמו בשר מפורק – צריך לתת לזה זמן כדי להיות באמת טוב. לא חסרות דוגמאות לסיטקומים שמצאו את הקצב, השפה, האופי והמצחיק רק במהלך העונה השנייה שלהם – קלאסיקות כמו "המשרד" האמריקאית, "מחלקת גנים ונוף" ואפילו "פילדלפיה זורחת" המופתית – שצלחו עונה ראשונה מקרטעת. אבל האמינו בהם, נתנו להם עוד עונה או שתיים כדי להתאזן, ובסוף זה השתלם עבור כולנו. ועם העונה השניה של "צמיגים" בנטפליקס, נראה ששיין גיליס מנצל את ההזדמנות להקפיץ את רמת הסיטקום שלו.

>> פטריית עשן: עדיין לא התאוששנו מסיום העונה של "האחרונים מבינינו"

למי שפספס את העונה הראשונה נזכיר שמדובר בסיטקום שיצר גיליס, אחד מהקומיקאים המבטיחים ביותר של העשור הזה ודמות מעוררת מחלוקת, בין היתר כי הוא מגיע מסביבות ה-MAGA של אמריקה, גם אם הוא לא תומך טראמפ בעצמו. זה אומר שלא מעט מההומור שלו מתבסס על התרסה אנטי WOKE ולא מתביישת להפוך מיעוטים (או קקי) למושא הלעג שלו. מצד שני, גיליס לא טיפש והקומדיה שלו גם – לכן הוא מצליח להגיע גם לדמוקרטים, שמעריכים את המוסר והיושר שלו (נו, חלקם), ופייר – פשוט צוחקים, כי הוא מצחיק.

את העונה הראשונה של "צמיגים" הוא כתב בעצמו, ליהק את החבר'ה שלו, צילם עצמאית ומכר לנטפליקס. היא היתה נחמדה, גם אם התדרדרה די מהר להומור נמוך ובעיקר סתמי, אבל העונה השנייה כבר הופקה בשיתוף המכונה המשומנת של נטפליקס, וכבר ברור שזה שינה את הכל. ראשית, נוספו קצת שמות גדולים שמקפיצים את רמת הסדרה כמו תומאס היידן צ'רץ', ווינס ווהן וג'ון לוביץ', אבל גם רמת הכתיבה, ההומור והסיפור באופן כללי השתדרגו, לפי רוב הביקורות בחו"ל. אנחנו מצפים מאוד לראות את הסדרה הזו מתרוממת, כי עם כל הכישרון הקומי שנוכח בה, זה היה רק עניין של זמן.
"צמיגים", עונה 2, עכשיו בנטפליקס