מה רואים הלילה: הסדרה שממש ניסתה להזהיר אותנו, חבל שלא הקשבנו

גם בלי גלימה אדומה זה כואב. "סיפורה של שפחה". צילום: יח"צ
גם בלי גלימה אדומה זה כואב. "סיפורה של שפחה". צילום: יח"צ

הזוועות של רפובליקת גלעד חוזרות בעונה שישית ואחרונה שתסגור לנו את "סיפורה של שפחה", סדרה שהחלה כדיסטופיה מלחיצה ומסתיימת פחות או יותר כשכל בדרך אליה. נו באמת, למה נתתם לטראמפ את הרעיון של הגלימות? הוא עוד עשוי להשתמש בזה

כשמרגרט אטווד פרסמה את ספרה "מעשה השפחה" ב-1985, זו היתה דיסטופיה מרוחקת ששואבת השראה מפחד קמאי מפוליטיקה שמרנית. כש-Hulu שיחררו ב-2016 את העונה הראשונה של "סיפורה של שפחה", המבוססת על הספר ההוא, זו כבר היתה אזהרה מובהקת ומכוונת משלטון טראמפ והערכים הטוטליטארים שהוא מביא איתו. ב-2025, עת יציאת העונה השישית והאחרונה של הסדרה, זה כבר "אמרתי לכם" אחד גדול.

>> מקום לבריחה מהמציאות ומקום ללכת בו מכות. העיר של יונתן ברק

לא נגזים ונאמר שכבר הגענו ליעד שהוא רפובליקת גלעד, אבל בהחלט כבר חלפנו על פני סימני האזהרה המובהקים בדרך, הבלמים והאיזונים כבר כמעט ולגמרי אבדו, ואנחנו ממשיכים לנוע בבטחה לעבר העתיד הדיסטופי השמרני שהובטח לנו. וזה לא שכאן בישראל המצב יותר טוב. אז כן, כנראה שיהיו פחות גלימות אדומות במציאות הזו (ארגוני מחאה כבר תפסו את הדימוי החזק הזה), אבל איכשהו "סיפורה של שפחה" הפכה ליותר ויותר רלוונטית, ועם העונה האחרונה נוחתת בדיוק בזמן הנכון כדי לארוז לנו את סיפורה של ג'ון אוסבורן.

אז נכון, למרבה הצער כבר ברור לנו שהרפובליקה לא תיפול עד סוף העונה – הולו כבר הכריו על סדרת שמתבססת על ספר ההמשך שכתבה אטווד, שמתרחש בגלעד העומדת והקיימת 15 שנים אחר מאורעות הספר הראשון – אבל עדיין יש מה לספר, במיוחד כשאוסבורן דואגת עכשיו גם לדור ההמשך שלה. אז נכון, הסדרה מאז הפכה לסדרת התעללויות בלתי נפסקות, אבל שלושת הפרקים הראשונים של העונה (שעלו ל-HOT) מציגות טון אפרפר יותר, וקצת שונה, אז אנחנו מקווים מאוד שיהיה לנו לפחות סוף טוב אחד. כלומר, מעדיפים שזה יהיה סוף טוב לדמוקרטיה, אבל נסתפק כרגע גם בסוף פקטיבי טוב לדמות אחת שסבלה יותר מדי.
"סיפורה של שפחה", עונה 6, שלושת הפרקים הראשונים ב-HOT