מה רואים הלילה: הספר שאי אפשר לעבד למסך מגיע לנטפליקס

הטלוויזיה כובשת שיאים חדשים, והיום מגיע שיא שאפילו יוצרו לא חשב שיקרה: "מאה שנים של בדידות", הרומן המפואר של גבריאל גרסיה מארקס, זוכה לעיבוד טלוויזיוני ראשון ובאמת יוצא דופן. מדובר בהפקה שיוצאת מבניו של הסופר, רודריגו ודונזלו גרסיה, שצולמה בקולומביה בשפה הספרדית, בדיוק כמו שהסופר עצמו דרש – בין היתר כי האמין שאין דרך לעבד את הספר למסך, גם בשל היקף הזמנים שלו וגם בשל היותו מז'אנר הריאליזם המאגי.

>> ראפ באטל עם הקהל והתמסרות לעצים. זאת העיר של עידן אלתרמן

ואכן, כשלראשונה דווח על מכירת הזכויות, בניו של הסופר, שמת ב-2014, העידו כי היה ספקן. הגרדיאן ציטט אותם דאז כאשר סיפרו כי "במשך עשורים אבינו לא התלהב למכור את הזכויות על הספר כיוון שהוא האמין שלא ניתן לעשות זאת תחת אילוצים קולנועיים, וכי עיבודו לשפה שאינה ספרדית לא יעשה עמה חסד". הבנים הוסיפו כי למרות כל ההסתייגויות, "בתור הזהב של הטלוויזיה, ברמה המהוקצעת של הכתיבה והבימוי, האיכות הסינמטית וקהל בכל העולם שמקבל סדרות בשפה זרה, העיתוי לא יכול היה להיות טוב יותר". ולא מן הנמנע שהעיבוד של "החברה הגאונה" של HBO, שכתבה אלנה פרנטה, צולם בנאפולי ודיבר איטלקית ממש כמו במקור, עזר לשכנע את האחים שיש סיכוי לעשות חסד עם המאסטרפיס של אביהם. וכעת הסדרה סוף סוף כאן.

"מאה שנים של בדידות" מגולל את קורותיה של משפחת בואנדיה המתגוררת בעיירה דמיונית בקולומביה, וסיפור השושלת שלה מתפרש על פני מאה שנים. המשפחה הקימה את העיירה מקונדו, בה נולדו חמישה דורות ובה מת אחרון הצאצאים. קורות המשפחה כוללים אירועים מכוננים ותהפוכות, כמו גם רגעים פנים משפחתיים, וכולם יחד הם סיפור האנושות בזעיר אנפין. הספר מתיך יחדיו אלמנטים פנטסיים ואלגוריים כמו גשם של פרחים צהובים, אלכימיה והתגלות דתית, יחד עם ריאליזם, היסטוריה ופסטיש ספרותי. "מאה שנים של בדידות" הפך למגדיר ז'אנר הריאליזם המאגי והוא אחד הספרים הכי פופולריים שיצאו מאמריקה הלטינית במאה ה־20. הוא תורגם ל־46 שפות ולפי הערכות הוא נמכר ב־47 מיליון עותקים. עכשיו רק נותר לראות אם הסדרה הצליחה את הבלתי יאמן, ופתחה את הסיפור באופן שמכבד את הקלאסיקה.
"מאה שנים של בדידות: חלק 1". 8 פרקים, עכשיו בנטפליקס