מה רואים הלילה: סטנדאפ שאשכרה מצחיק, זוכרים שהיה כזה פעם?

נהיה צבועים אם לא נודה באמת: למשך תקופה מסוימת, גם אנחנו נפלנו לשטות הזו שסטנדאפיסטים אמורים לשפר את העולם. לואי סי קיי ודייב שאפל עוד האמנו, אבל אז הגיע גל סטנדאפיסטים מנטפליקס שיותר נזפו בנו על אמות מידת המוסר שלנו, ופחות ניסו לגרום לנו לצחוק – וזה בערך ריסק את כל המומנטום שתחום הסטנדאפ זכה לו בתחילת האלפיים. אז אמנם לא סיימנו עם מטיפי מוסר שמתחזים לסטנדאפיסטים, אבל בהחלט יש מומנטום חיובי עם יותר ויותר קומיקאים שמשתחררים מכבלי ה-PC (וגם מההרגל המגונה של להתלונן על PC), וחוזרים לעשות מה שהם באמת אמורים – להצחיק.

>> שלוש ארבע: אמני קריית המלאכה פותחים את הסטודיו לקהל הרחב

בימים האחרונים יצאו שלושה ספיישלי סטנד-אפ מוצלחים שעושים בדיוק את זה, ויזכירו לכם איך זה הרגיש ליהנות מסטנדאפ בלי רגשות אשמה. הראשון הוא דווקא טיפוס שמאוד גודל בשנאה ל-PC – אנדרו שולץ, שעלה לנטפליקס עם ספיישל מתעלם לחלוטין מכל הצד הפוליטי שלו (וטוב שכך) לטובת פאנצ'ים חדים ומצחיקים על החיים שלו כאבא צעיר ועל הלידה שעברה אישתו. מהצד השני של חיי הנשואים יש לכם את הספיישל של ברט קריישר המצוין, שכבר גידל ילדים וחי עם אותה אישה כבר 25 שנה, ולמרות שכבר התרחק מתדמית הקומיקאי שמתנהג כמו נער קולג', האינפנטיליות האינטיליגנטית שלו עדיין עובדת מצוין גם על בדיחות שמשוות בין זוגתו לכפפת בייסבול ישנה.

אבל מכולם דווקא הספיישל סטנדאפ הטרי של ביל בר, שעלה לאחרונה לדיסני+, הוא המעניין בהם. כן נו, הוא הולך להתבדח גם על ישראל כבר בחמש הדקות הראשונות של הספיישל, אבל אם לא תתעצבנו (ובאמת שאין על מה) תרוויחו את אחד הסטנדאפיסטים היותר חכמים-טפשים של השנים האחרונות עושה את מה שהוא עושה הכי טוב – מתעצבן על החיים, ואיכשהו הופך את עצמו לאדם טוב יותר בתהליך דווקא כשהוא עושה את כל הדברים הלא נכונים. כן, יצא פה הפוך על הפוך, אבל הפעם אתם גם לא מקבלים הטפת מוסר וגם אשכרה צוחקים בתהליך. הערב שווה לתת צ'אנס לשובו של הסטנדאפ, כי איך עוד נצחק אם לא מזה?
"אנדרו שולץ: החיים" ו-"ברט קריישר: בר מזל" עכשיו בנטפליקס, "ביל בר: שנים מתות" עכשיו בדיסני+