מה רואים הלילה: הסקנדינבית הנועזת של נטפליקס מכה שנית

דרמה קומית רומנטית על גניבת זרע? אפשר לסמוך על ממלכת דנמרק שתצא ממנה סדרה כמו "Baby Fever", שמנסה ולפעמים גם מצליחה לבעוט בקונבנציות של סדרות הז'אנר על תלאות הרווקות. תפנו לעצמכן זמן לבינג' על העונה השניה שעלתה היום, הסופ"ש כבר פה
"סקס והעיר הגדולה" פרצה את הסכר, ומאז מלאים המסכים בסדרות "נשיות" על סקאלת הדרמה הקומית הרומנטית, ובמרכזן תלאותיהן של נשים רווקות, מודעות, קרייריסטיות ופמיניסטיות מול הקונבנציה של בעל-בית-ילדים. סדרות כאלה הפכו לקונבנציה בפני עצמן. ואז הגיעו הסדרות שבועטות גם בקונבציה הזאת, ו"Baby Fever" שחזרה לעונה שנייה בנטפליקס משתייכת לגל הזה, שמרשה לעצמו להציג גיבורות נשיות *באמת* שבורות וריאליסטיות יותר, המאפשרות להתפרע עד הסוף ולהציג סיפורים יותר אדג'יים. כמו, למשל, גניבת זרע.
>> מה ראינו אתמול: גיבור המערבונים הכי גדול חוזר בפעם ה-42
>> מה ראינו שלשום: תשכחו מטייגר קינג. תכירו את שימפנזה מאמי
במרכזה של הדרמה הקומית הברוטאלית הזאת שמגיעה מדנמרק, ניצבת נאנה (השחקנית המעולה ג'וזפין פארק, שמחזיקה את רוב הסדרה על הכתפיים), רופאה רווקה שהיא דוקטור לפוריות, המחליטה ברגע של שיכרות להשתמש בתרומת זרע שהתקבלה במרפאה ושייכת לאקס שלה. היא נכנסת להיריון ומסבכת את עצמה בשלל שקרים שמאיימים על הקריירה שלה, כמו גם בניסיונות פאתטיים להחזיר אליה את האקס בטרם יתגלה שהיא הרה. העונה השנייה נפתחת כשהיא כבר אמא לתינוק בן חודשיים ומשתגעת בחופשת לידה בבית. היא מתחננת בפני הבוס שלה שיחזיר אותה בטרם עת, והוא נעתר בתנאי שתתחיל באופן מיידי. בייאושה היא מזמינה את האמא המטורללת שלה לתפקד כבייביסיטר ולעבור לגור איתה בדירתה הקטנה. שמחה גדולה.
"Baby Fever" (בעברית, ירחם השם, קראו לה "פרו ורבו") היא בעצם דרמה קומית שחורה וחסרת רחמים שמתחפשת לקומדיה רומנטית, לא תמיד בהצלחה ולא כולם יעופו על הבלוז הסקנדינבי שנודף ממנה. זאת בטח לא יצירת מופת פורצת דרך, אבל היא נועזת יותר מהדשדוש הבינוני של מרבית הסדרות בז'אנר ולא מנסה לייפייף את המציאות המגדרית המורכבת. כמנהג הסקנדינבים, הפוריטניות ממנה והלאה ויש גם שישה פרקים בכל עונה – מה שהופך אותה לבינג' סופ"ש מושלם.
>> "פרו ורבו" // Baby Fever, עונה שנייה 6 פרקים, עכשיו בנטפליקס