העונה הראשונה והמצליחה להחריד של "ביף" הביאה לנו ויכוח בכביש שהפך למלחמת עולם בני שני אנשים קטנוניים להחריד, ומכיוון שגם נטפליקס רוצה "הלוטוס הלבן" משלה, העונה השנייה עוקבת אחר ריב חדש לגמרי ודמויות חדשות לגמרי, אבל עם אותה קטנוניות הרסנית
קאסט חדש מלא בשחקנים מוכרים ומבטיחים, סיפור חדש לגמרי אבל עם מבנה ידוע מראש וקהל מעריצים שנגרר מעונה לעונה – מי לא ירצה סדרת אנתולוגיה? השנים האחרנות הראו עלייה עיקשת בכמות הסדרות שבוחרות לספר בכל עונה סיפור אחר. נכון, הרבה מזה אפשר לייחס לעקשנות של ריאן מרפי לדבוק בפורמט עם להיטים כמו "סיפור אימה אמריקאי" או "סיפור פשע אמריקאי" או " כל קשקוש אמריקאי אחר", אבל גם רשתות איכות כמו HBO קפצו על הגל עם הצלחות ענק דוגמת "הלוטוס הלבן". ועכשיו גם לנטפליקס יש אחת.
העונה הראשונה של "עצבים" (Beef), שזיכתה אותה בפרסי אמי, היתה דוגמה מושלמת לאיך להשיק סדרת אנתולוגיה – סיפור חזק עם מוטיב ברור ומסקרן, על צמד אנשים שנקלעים לסכסוך שמחלחל לעומק נשמתם והורס אותם מבפנים מרוב קטנוניות, ואז מבחוץ מרוב נקמנות. סטיבן יאון ואלי וונג גילמו באדיקות את הצמד המסוכסך, שיורד לחיי יריבו עד לרמת טירוף והשמדה הדדית (כמעט) מוחלטת, והפכו את הסדרה של לי סונג ג'ין ללהיט מיידי. עוד כשהסתיימה אותה העונה הוכרז כי עתיד הסדרה הוא אנתולוגיה, ועכשיו עם העונה השנייה אפשר לראות מה קווי המתאר שנשארו, ואיך הכל משתנה מסביבם.
העונה השנייה עוזבת את מגרשי החניה ושיפוצי הבתים לטובת הקאנטרי קלאב מונטה ויסטה, שם אנשים עשירים מדי מבלים יותר מדי. ג'וש מרטין (אוסקר אייזיק), שמנהל את המקום ומכור לעבודתו, נכנס לוויכוח אגרסיבי עם אשתו לינדזי (קארי מאליגן), אבל זה בכלל אל הסכסוך העונתי – צמד המילניאלים המתוקים והדביקים אוסטין דיוויס ואשלי מילר רואים את הויכוח הזה, ומשתמשים בו כדי לסחוט את בני הזוג מרטין לקדם אותם, מה שבדומה לעונה הקודמת, מתגלגל לחתיכת כדור שלג הרסני עבור כולם. בתווך יש גם מיליארדרית דרום קוראנית אכזרית (יון יו-ג'ונג) ובעלה המנתח הפלסטי הכושל (סונג קאנג-הו, "פרזיטים"), וכולם סובלים ביחד, שזה כנראה התמה של האנתולוגיה הזו. כלומר, חוץ מהצופים, אנחנו דווקא נהנים.
"עצבים", עונה 2, 8 פרקים, עכשיו בנטפליקס