מה רואים הלילה: אולי בכל זאת שווה לתת להם הזדמנות אחרונה ודי?

כש"פה גדול" נחתה בנטפליקס ב-2017, היא הרגישה כמו בשורה מרעננת: שנתיים לפני "חינוך מיני" היומרנית יותר, סדרת האנימציה המגעילה של ניק קרול הציגה את גיל ההתבגרות כפי שהוא באמת הרגיש – מביך, מגעיל, משפיל וקרינג'י בליווי כמות הורמונים שיכולה להרוג פיל, אבל הפכה אותנו למבוגרים שאנחנו היום. הכנות (שלא לומר שיתוף היתר) של "פה גדול" הרגישה כמו צעד בכיוון הנכון בכל הנוגע לנרמול מיניות, וסדרה למבוגרים (כלומר, לנערים ונערות) שאשכרה יכולה לעשות קצת טוב יותר לעולם הזה. אבל כמו שלמדנו כבר בעולם הזה, לא יכול להיות לנו דברים טובים.

>> מה ראינו בלילה: 8 סדרות חדשות שהחזיקו אותנו ערות השבוע

לאורך 8 עונותיה הסדרה התפתחה והתפתלה, והמוזרויות הקטנטנות שנרמזו בעונה הראשונה הפכו לגרוטסקיות (ולפעמים אפילו בלתי נסבלות, אנחנו מדברים עליך המאמן סטיב) ככל שהסדרה התקדמה וחיפשה דרכים חדשות כדי לחקור מיניות בגיל ההתבגרות. זה היה דוחה, זה היה מיותר ולעיתים זה אפילו גרם לנו לשקול חזרה בתשובה כי אולי הדתיים באמת צדקו על כל הפרוגרס הזה – אבל זה בעיקר לקח משהו שדי אהבנו בהתחלה, והפך אותו לקריקטורי. ולמרות שהיא בהחלט נמשכה יותר זמן משהיתה אמורה, עכשיו יש ליוצרים הזדמנות לסיים בטוב, ונראה שהם לוקחים אותה בשתי דיים.

במהלך הסופ"ש עלה לנטפליקס העונה השמינית והאחרונה של הסדרה, ואנחנו רוצים לתת לה צ'אנס אחרון. בדקנו פרק אקראי והופתענו לחיוב, ולא רק בגלל הופעת אורח משמחת של נטשה ליון ופרודיה ל"אוטובוס הקסמים", אלא כי גם הרגשנו שהיה בה משהו מההתחלה: במקום להתעסק בלהציג מפלצות חדשות שהפכו אותה לגרסה הסוטה של "הקול בראש", היו עסוקים שם במה שהוביל אותם – להרחיב ידע על מיניות וגיל ההתבגרות דרך בדיחות מטופשות עד מגיעילות, ובצורה שתתקע לכם במוח מבלי שתרגיש דידקטית. אולי הם עוד יסיימו את זה טוב, מי יודע.
"פה גדול", עונה 8 עכשיו בנטפליקס