איך התמסחרתם: מוזיקאים ישראלים תמיד אהבו להשתתף בפרסומות

אחת המילים הכי רעילות בשיח התרבותי הישראלי היא "התמסחרות", מה שבדרך כלל נאמר על אמן ש"מוכר" את האמנות שלו בשביל כסף – כשהוא עושה פרסומות. טענות כאלה נזרקו סביב לא מעט פרסומות בעת האחרונה – מהראפר טונה ששירו "גם זה יעבור" שימש את בנק מזרחי טפחות, ועד חווה אלברשטיין שהשתמשה ב"לונדון" כדי לרחף על דרקון עם סטפן לגר בפרסומת ל-yes (וכן, זה היה שווה את זה).

>> לתשומת לב הקורא איתמר בן גביר: 10 השוטרים הכי מושחתים על המסך

אבל האמת היא שמשחר ההיסטוריה, אמנים תמיד "התמסחרו". הם תמיד השתמשו ביכולות שלהם כיוצרים לטובת פרסומות – בין אם הם קומיקאים, מגישים או זמרים. לא צריך ללכת רחוק עד הפרסומות של אנדי וורהול לבורגר קינג, אפשר גם לחזור רק להיסטוריה שלנו, ולמצוא שורה של זמרים מובילים, איכותיים, יוצרי ענק – שלא התביישו לעשות פרסומות. ואם הם התמסחרו, גם לכם מותר.

נורית גלרון לאולמי נפטון

נורית גלרון, אחת הזמרות המרגשות והאהובות בתולדות המדינה, נאלצה פעם לבשר על התפריט המגוון והשירות האדיב באולם השמחות בבת ים (שאגב, קיימים עד היום). שביל בגן, עץ ובית – וחופה בחצר.

תיסלם למפד"ל

לאורך השנים, לא מעט זמרים התגייסו לטובת המפלגות השונות. אולי אתם זוכרים את זהבה בן ודנה ברגר שרות עבור מרצ, את בועז שרעבי זועק בשמו של נתניהו ב-1999 או את חיים משה בתשדיר של המפד"ל באותה השנה. אבל לפני משה היתה שם גם… להקת תיסלם (כולל דני בסן ויזהר אשדות, שמזוהים עד היום דווקא עם השמאל). הם אלה שכתבו למפד"ל את הג'ינגל שילווה אותה במשך שנים, וגם יהפוך ללהיט גדול של להקה אחרת – ושמה טיפקס. אוהו אוהו אוהו אוהו, איי איי איי איי.

יאיר ניצני לסופרמרקט

אם כבר תיסלם, הגיע הזמן לחזור לאחד מחבריה האהובים – יאיר ניצני, שבסוף שנות ה-80 הדליק את המדינה עם השיר "האשם הוא שלנו האשם לא לבד", יש האומרים – שיר הראפ העברי הראשון. אבל ניצני, בחושיו החדים, ידע גם לנצל את ההצלחה הגדולה – ולהפוך אותה לג'ינגל למען הסופרמרקט החדש, שהוקם ליד אולם הכדורסל ביד אליהו! שיר שעמד במבחן הזמן, וגם הג'ינגל עדיין מגניב (אם להשתמש בשפה של התקופה).

מזי כהן לווקמן סוני

כהן היא אחת הדיוות הגדולות של המוזיקה הישראלית לדורותיה – זמרת עם קול אדיר, שייצרה כמה קלאסיקות ושירים גדולים לאורך השנים – מהפריצה בלהקת "גזוז" ועד עצם היום הזה. אבל גם היא, באיזשהו שלב, היתה צריכה לפרסם ווקמן. קצת חבל שלא הביאו מלחינים יותר טובים לשיר הזה, בדיעבד.

אלי מגן לשעוני טיסו

מלהקת "אחרית הימים" ועד מעורבות בקלאסיקות ישראליות כמו "בלדה לעוזב קיבוץ" או "זה קורה", אלי מגן – האיש והקונטרבס – מופיע עד היום ושומר על קולו הצח והטהור. אבל בישראל, כנראה, אין לוקסוס – וגם הבנאדם ששר "הנה אנחנו שניים, שלובי צילי ידיים, מה עוד יכולתי לבקש באמצע הרחוב" – צריך לשיר על שעונים.

ריקי גל לסטריאו סניו

כל מילה שאגיד על אגדה כמו ריקי גל רק תגרע ממנה. מדובר באחת המבצעות הגדולות בתולדות המוזיקה שלנו. מי לא התרגש כששמע את "ילד אסור ילד מותר", או "מה זאת אהבה"? ובכל זאת, כנראה שגם על ריקי גל לא פסחה תופעת ההתמסחרות – כמו במקרה הזה, שבו היא משבחת את "האיינשטיין של יפן".

אלון אולארצ'יק למפעל הפיס

עוד מאז ימי להקת "כוורת", אולארצ'יק התבלט כאחד המוזיקאים המקוריים והחדשניים שיש לנו – בשילוב הזה שבין יצירת פופ מודע לעצמו לבין הג'אזיסטיות והיכולת כל הזמן להמציא דברים חדשים. אבל כנראה שגם הוא צריך להתפרנס, ובדרך, לשכנע את כולנו שצריך פיס בחיים.

דני סנדרסון ליוסף מלך השטיחים

האמת היא שסנדרסון, בניגוד לאחרים, מעולם לא היה כבד מדי בנוגע לפרסומות – ובכל זאת, די משעשע להיזכר שהאיש שכתב את "שיר המכולת" ו"נתתי לה חיי", כתב פעם גם פרסומת לחנות שטיחים בבית מארס בתל אביב. ועוד יותר משעשע לשמוע את הסיפור החמוד מאחורי השיר, שהוא סיפר באחת מהופעותיו שצולמה לטלוויזיה.

חוה אלברשטיין ויורם ארבל לסברינקה

אין קול שמלווה את המדינה הזו (ואותי באופן אישי) כמו זה של חוה אלברשטיין – הזמרת האגדית שידעה ללטף את הכאבים, מ"שיר משמר" ועד "אדבר איתך". אבל גם היא, מסתבר, היתה צעירה וצריכה את הכסף – אז היא הלכה להשתמש בקולה כדי לפרסם סוודרים לחורף. ואל תפספסו את השותף שלה – השדר של המדינה, יורם ארבל! הללויה.

מתי כספי לאולמי ארגמן

גם מתי כספי נחשב לחותמת האיכות הקלאסית. עם השנים זה קצת התקלקל עם כמה אמירות לא סימפטיות, אבל עדיין – המוזיקה והיצירה של כספי היא חלק מהלב הישראלי, ועוברת מדור לדור. ובתוך כל היצירה הזאת, הוא גם ידע לשיר למען אולם שמחות בחולון. כל שמחה חלום.

שלמה ארצי לזבנג

תאהבו או לא, כנראה שאין זמר שמחובר למחזור הדם שלנו כמו שלמה ארצי. האיש שכבש את קיסריה, השתלט על הצוותא, וגרם לכולנו לזכור בעל פה שורה של שירים שלא נס ליחם עד היום. ובכל זאת – פרסומת לקוטל יתושים. הערת אגב: זה יצא שנתיים לפני "את ואני".

שלום חנוך לצמיגי אליאנס

מעטים הקולות הישראליים המוכרים והעמוקים כמו זה של שלום חנוך. הזמר שגדל בקיבוץ משמרות, נכנס לפנתיאון המוזיקה הישראלית עם שורה של להיטים – מ"מחכים למשיח" ועד "אל תקרא לי עם". ואף על פי כן, ולמרות הכל – ב-1975 הוא השתמש ביכולותיו ובקולו כדי לפרסם צמיגים. ועוד כאלה שמכירים את הכביש.

אריק איינשטיין לדיפלומט

הזמר הלאומי שלנו, הקול של מדינה שלמה, הקונצנזוס האחרון – מה לא נאמר בחייו, ובוודאי אחרי מותו, על אריק איינשטיין? כנראה שהכל, כולל מכותב שורות אלה. ועדיין, גם הקול הכל כך מזוהה של אריק ז"ל – פרסם פעם סכין גילוח. ואם הוא עשה את זה, בנאדם, גם לך מותר.