חולדאי1 רוצה ציבור מעורב, חולדאי2 רוצה ציבור נעלב
בעקבות התגובה האגרסיבית של העירייה מאיימים הורי אשכול גנים העבודה: "היוזמה תהפוך את הגן האגדי למחסן ילדים בצפיפות חסרת תקדים עם מרפסות במקום חצר וחמגשיות במקום אוכל טרי"
לא רון חולדאי אחד יש לעיר תל אביב, אלא שניים. זו הדרך היחידה להסביר את הסתירות בין מה שאומר חולדאי הראשון, למה שעושה חולדאי השני. "העירייה רואה בציבור שותף להחלטות!", מכריז רון חולדאי הראשון, "המעורבות של הציבור בהחלטות כאלה, כבר משלב מוקדם של קידום התוכנית, משקפת קהילה בריאה ותוססת" (מתוך דברי פתיחה ל"נוהל התייעצות עם הציבור בתהליכי תכנון עירוני").
אבל חולדאי השני לא כל כך בעניין של קהילה בריאה ותוססת. כוס התה שלו היא יותר קהילה מתוסכלת וכועסת. זו הדרך היחידה להסביר את מה שקרה בשבועות האחרונים. הנה תקציר העלילה: בוקר אחד נודע לתושבים של לב תל-אביב שהעירייה עומדת להרוס את גן אשכול העבודה – גן עירוני ובו מתחנכים מדי שנה, מזה שלושה עשורים, מאות ילדים בגילאי 4-6. זהו אשכול הגנים הוותיק בארץ, מוסד צנוע אך מנוהל למופת שמכל העולם באים ללמוד בו על חינוך מוצלח לגיל הרך. מוסד שרון חולדאי הראשון היה ודאי מתגאה בו ומבקש לשכפל אותו בכל העיר.
"רצינו שישמעו אותנו, שיבינו את הנזק שיגרם אם התוכנית תצא לפועל, שייבחנו את ההצעות החלופיות שלנו. שישתפו אותנו. אבל בעירייה הדמוקרטית ביותר במזרח התיכון אין קול ואין עונה"
אבל על הסיפור הזה אחראי כנראה החולדאי השני. לא רק שהוא לא שיתף אותנו בתוכנית, הוא אפילו לא טרח ליידע אותנו (דבר התוכנית הודלף), זאת על אף שמדובר ביוזמה שתשפיע על חייהם של אלפי תושבים, הורים וילדים ותהפוך את הגן האגדי למחסן ילדים עם עשרה גנים בצפיפות חסרת תקדים, עם מרפסות במקום חצר וחמגשיות במקום אוכל טרי.
יש עוד כל כך הרבה דברים גרועים בתוכנית הזו שקצרה היריעה מלמנותם כאן: מהרס חצר הגן שהיא השטח הפתוח היחיד באזור שבו מים יכולים לחלחל בימי גשם ולמנוע הצפות ועד לעומס הבלתי סביר שכל הפרויקט יביא לפינת הרחוב הקטנה והצפופה גם כך וימרר את חיי התושבים (כן, גם אלה שאין להם ילדים).
בטח נפלה טעות, חשבנו. לא ייתכן שכך נוהגת עירייה שמתפארת שוב ושוב בשקיפות ובערכיה הדמוקרטיים. אז החלטנו לפנות, לכתוב, להתדפק על כל הדלתות, להגיע לישיבות, לשרטט תוכניות חלופיות (יש בינינו כמה אדריכלים). רצינו שישמעו אותנו, שיבינו את הנזק שיגרם אם התוכנית תצא לפועל, שייבחנו את ההצעות החלופיות שלנו. שישתפו אותנו. אבל יוק. בעירייה הדמוקרטית ביותר במזרח התיכון אין קול ואין עונה.
לא רק שבעירייה לא הקשיבו לנו, בתגובה שלהם לכתבה שהתפרסמה לאחרונה באתר זה הם אף הרחיקו לכת וניסו להציג אותנו כחבורה של מפונקים שמחפשים תנאים של קיבוץ בעיר צפופה. האם רון חולדאי השני הוא שניסח את התגובה הזו? זה ההסבר היחיד. כי חולדאי השני מעדיף העלבת ציבור על שיתוף ציבור.
"אנחנו לא רוצים תנאים של קיבוץ. אנחנו אוהבים לגור בעיר: אבל עיר שיש בה פה ושם גם עצים וחול ומוסדות קהילתיים אמיתיים ואנשים אמיתיים ולא רק בטון ועשירים ואטרקציות לתיירים"
ולא, אנחנו לא סתם מפונקים. ולא, אנחנו לא רוצים תנאים של קיבוץ. אנחנו אוהבים לגור בעיר: אבל עיר שיש בה פה ושם גם עצים וחול ומוסדות קהילתיים אמיתיים ואנשים אמיתיים ולא רק בטון ועשירים ואטרקציות לתיירים. אם תוכנית העירייה תצא לפועל כמות שהיא, זו תהיה בכיה לדורות, הילדים שלנו כבר יגדלו וילכו לבית הספר, אבל אחרינו יבואו ילדים אחרים והורים אחרים ושכנים אחרים, ובסופו של דבר הצפיפות והעומס יבריחו אותם וישאירו את השכונה לעשירים ולתיירים.
עירייה עשירה ומתוחכמת כמו זו של תל אביב יכולה ללא ספק לתת פיתרון לאוכלוסיה הצומחת מבלי לחרב את מעט הירוק והקהילתיות שעוד נותרו בה. אפשר לבנות לגובה. אפשר לבנות חכם. תשאלו כל מתכנן ערים. אבל נראה שאת היושבים בחלונות הגבוהים שמעל כיכר רבין כל זה לא מעניין. שם החליטו לכלוא את חולדאי הראשון – המשתף, הדמוקרט והמתקדם – כדי שלא יפריע להם לשפוך בטון, לרמוס אוכלוסיה ולחסוך כסף. אז חולדאי הראשון: אם במקרה יש אינטרנט בחדר האפל שבו הם כלאו אותך, צור איתנו קשר בבקשה. אנחנו רוצים לשתף אותך במשהו.
>> חמישה גני ילדים שהייתם מתים ללכת אליהם (גם אם אתם לא ילדים)