מירי ותקווה זאת אהבה, אבל איך זה שאף אחד עוד לא העיף להן כאפה?

הן לוזריות קשות, תקועות בנישה טלוויזיונית ומשתינות על הפוליטיקלי קורקט. מה הופך את מירי פסקל ותקווה בן חיים לנכס צאן ברזל ולמה הן יכולות לעשות מה שבא להן?

אהבת אמת. מירי ותקווה בגלגולים שונים
אהבת אמת. מירי ותקווה בגלגולים שונים
3 בדצמבר 2019

ההצלחה של אילן פלד ויעל פוליאקוב, מירי ותקווה בשבילכם, היא סוג של אנומליה בז'אנר. כבר כמעט שני עשורים שצמד היוצרים־שחקנים האלה רצים על אותן שתי דמויות בשינויים קלים – לפעמים קוראים להן רותי ועופרה (להקת ארבע), ולפעמים סיפור הרקע שלהן ביזארי במיוחד (מפלגת מעל). אבל תמיד מדובר בזוג נשים כוחניות, בוטות וחסרות מעצורים שמתנהגות כמו סטאריות למרות שהן לא מבינות כלום בכלום, ועל הדרך מתנכלות אחת לשנייה ולכל מי שבסביבה. לא כולם מבינים מה כל כך מצחיק בביטויים כמו "אני לוקחת באס מהאפטאון לדאונטאון" או "את בהשכלה שלך מורה", ועוד יותר לא ברורה מערכת היחסים שלהם עם הפוליטיקלי קורקט, אבל מי שפיענחו את סוד הקסם יישארו קהל שבוי לנצח. לאחרונה הוסיפו השניים את "הנוכלות" לרזומה – סיבה מצוינת לפצח את התעלומה.

1. הפרצה בפוליטיקלי קורקט
"היה לי סטוץ עם ערבי מהשטחים, יצא ילד עם זנב"

רגע לפני שהוא עולה לבמה, מוטל על כל קומיקאי לשאול את עצמו אם הבדיחה שהוא עומד לספר היא פוגענית. בעידן שבו צקצקנות היא תגובת הדיפולט של ביקורת הטלוויזיה, מי שאינו מכיר את פועלם של אילן פלד ויעל פוליאקוב עלול לראות בהם קומיקאים מיושנים שמתנגדים נחרצות לפוליטיקלי קורקט. התפריט הקומי של השניים מורכב בין היתר מבדיחות עדתיות, בלאקפייס תימני וגזענות בוטה. אז איך זה עובר בשקט?

את ההומור הנמוך של פלד ופוליאקוב לא תקבלו בשום מקום אחר, ואפילו שאנחנו יודעים שזה דפוק, איזה כיף זה לדבר בח' וע' גם כשלא צריך?

ארז בן הרוש בבלאקפייס. איכשהו זה עובר (מתוך "הנוכלות")
ארז בן הרוש בבלאקפייס. איכשהו זה עובר (מתוך "הנוכלות")

 

מפתה להניח שהם מביאים את זה בהפוך על הפוך, אבל זה לא מדויק. אמנם בחלק נכבד מהמערכונים האירוניה ברורה ומשקפת לצופים את תחלואות החברה הישראלית, אבל לפעמים זה מרגיש כאילו לפלד ופוליאקוב סתם מתחשק לשבור את הכלים ולראות אם יצליחו לחמוק מעונש.

עוד סיבה אפשרית שאנחנו סולחים לשניים היא העובדה שפלד הוא מזרחי והומו, ולכן "מותר לו". הרי אין סיכוי שהוא יחתור תחת קהילות המיעוט שהוא משתייך אליהן. אבל גם אם זה נכון, הרי שליעל פוליאקוב, סטרייטית ובת לאבא אשכנזי, אין את אותן הנחות.

אז מה כן? הקומדיה הפלד־פוליאקובית מאפשרת לנו לצחוק בלי בושה מהומור נמוך שלא היינו מקבלים מאף קומיקאי אחר בארץ. מדובר בגילטי פלז'ר עם קטע, ואפילו שאנחנו יודעים עד כמה זה דפוק, איזה כיף זה לדבר בח' וע' גם כשלא צריך?

2. השילוב המושלם בין שכונה ופרופשנלס
"זה מרגיש לי פורביטט"

בקרדיטים של "הנוכלות" מסתתרת תעלומה: אם לא תמצמצו, תגלו שהסדרה "מבוססת על סיפור מאת יהודית מילוא". אלא שלא מדובר בעילוי ספרותי אנונימי על סף פריצה, אלא בחמותה של יעל פוליאקוב, המתפקדת גם כמטפלת שלה בשיטת הנאו־הימונולוגיה (תגגלו). הנה עוד עניין: בחצי מהסצנות המשותפות שלה עם פלד, פוליאקוב מתאפקת לא להתפוצץ מצחוק באמצע הטייק ולעיתים מפילה גם אותו. בקיצור, שכונה.

אבל קשה מאוד להתעלם מההפקה המושקעת לפרטי פרטים של "הנוכלות", כמו גם מהמחויבות של השניים לדאחקה. זה מתחיל בעבודת האיפור והסטיילינג המרשימה (יעל פוליאקוב בהכי מכוער שלה אי פעם, אובייקטיבית לגמרי), ממשיך בשפע המוזיקאים המוכשרים שהלחינו את השירים בפסקול ובהם פיטר רוט, עדן דרסו, ישי לוי ותום פטרובר (שגם משחק את אהוב לבה של מירי), ומסתיים בנראות המהוקצעת הכללית של הסדרה, שרחוקה מימי ההפקה החובבנית של "אחד העם 1". השילוב הזה בין קודש לחול, בין היי סוסייטי לעולב, מייצר תוכן איכותי שאין שום סיבה לקחת אותו ברצינות.

3. הדבר הכי קווירי בישראל
"Let’s Suck Some Dicks"

נתח נכבד מציבור המעריצים של פלד ופוליאקוב מורכב מהאוכלוסיה הלהט"בית בישראל. הדיבור הפלד־פוליאקובי הוכלא לתוך ז'רגון האוחצ'ות באופן כה עמוק, שאם תשאלו כל הומו בארץ ממתי הוא מזל דגים, סביר להניח שהוא יענה לכם על אוטומט: "נולדתי בשנה מעוברת, אז זה שנה שור שנה דגים". פלד ופוליאקוב הפכו להיות גיי אייקון גם מבלי שמי מהם יזוהה באופן ציבורי עם הקהילה.

אין כיום בארץ אף קומיקאי או קומיקאית עם הומור שמורכב מנונסנס, דראג, מחזמר וסלפסטיק השלובים זה בזה בפיוז'ן מרהיב כמו פלד ופוליאקוב. זה נכון שפלד הוא הפרונט מן שמוביל את ההצגה, אך התוספת הפוליאקובית בוזקת את הקונפליקט בתוך הדינמיקה של שניהם. מירי ותקווה, מה נסגר, להקת ארבע – הדמויות משתנות אך המתכון הבסיסי נשאר זהה: הגיי המוחצן האגרסיבי שמחופש לאישה, ולצידו הידידה הסטרייטית הלוזרית שלו. לא פלא, אם כך, שחלק נכבד מקהל המעריצים והמעריצות שלהם מורכב מאותו תמהיל בדיוק. תוסיפו לזה את עופר ניסים, יקיר הקהילה, שאחראי על חלק מהלהיטים המוזיקליים של השניים – ותקבלו חבילת תוכן גיי אוריינטדד (אבל שגם סטרייטים ממש אוהבים).

4. זוגיות ששורדת כשלונות מפוארים
"הבאת לי את הרימל?!"

פלד ופוליאקוב רחוקים מהמיינסטרים של ההומור הישראלי. הם מוזרים מדי, קאמפיים מדי, מרשים לעצמם הרבה יותר מדי. כידוע, בזמן אמת בשנות האלפיים המוקדמות, נתוני הצפייה של "אחד העם 1" היו נמוכים יחסית, והיא הוכתרה לסדרת קאלט רק שנים רבות אחר כך. בהמשך השניים שיתפו פעולה בכמה פרויקטים נוספים שלא כולם זכו להצלחה: הפינה הביזארית שהנחו ב"ארץ נהדרת" ירדה לאחר ארבעה מערכונים בלבד, ויתר המערכונים שהם שיגרו לרשת לאורך השנים אמנם הפכו לנכסי צאן ברזל עבור המעריצים המושבעים, אך לא התקבלו בקרב הקהל הרחב שלא הבין מה הטעם בקאברים לשירים מהאייטיז עם תלבושות והעמדה. ועם זאת, פלד ופוליאקוב סרבו לשנות את ההומור שלהם עבור אלו שלא הבינו את הטרלול, ובמשך כמעט שני עשורים סמכו על כך שהנישתיות תשרת אותם נאמנה עד שיגיעו להפקה מרשימה בגוף שידור רציני. וואלה, צדקו.

בטוח? מירי ותקווה (מתוך "הנוכלות")
בטוח? מירי ותקווה (מתוך "הנוכלות")

5. מראת העולב
"אנחנו היינו הצלחה בשוודיה"

יותר מהכל, מירי ותקווה הן שתי נשים שמנסות ללא הרף להיות משהו שהן לא. מירי פסקל מתעקשת על הפס האדום בשיער כבר שנים בטענה שזה במודה, מתאהבת בגברים מפוקפקים ולוזרים שמרסקים את לבה וחיה חיים ראוותניים ומלאי פאתוס גם כשהיא זמרת בלהקת קאברים כושלת. תקווה, אחותה, חשה את עצמה אשת העולם הגדול שגרה גם באל.איי וגם בנאשוויל, כאשר בפועל היא בילתה שנים בכלא נווה תרצה, השתחררה והתחילה לחטט בפחי אשפה כדי לשרוד את הלילה.

שתיהן מראות לנו עד כמה זה עלוב להתאמץ כל כך להיות משהו שאת לא, וכמה הפאסון האגרסיבי שלהן מצוי בעוכריהן. זה מזכיר לנו, הצופים, שחשוב לשמור על איזון בריא בין הפנטזיה למציאות, בין איך שאנחנו מציגות את עצמנו לעולם לבין מי שאנחנו באמת. יחד עם זאת, האקטיביות העיקשת של שתי הדמויות האלה מתגלה כהישרדותית להפליא: באסרטיביות מרשימה הן נאבקות בכל פעם מחדש על מקומן בחברה שמוקיעה אותן מתוכה, וחוזרות אלינו לעוד גלגול ועוד גלגול. יודעים למה? כי יש להן מיינד.

← "הנוכלות", yes COMEDY, ימי שבת 20:45 וב־yes VOD