אין להם אלוהים: 3 מקומות לא כשרים שהופכים את החטא לטעים

אל תשייכו את זה להתרסה, אף אחד לא עושה דווקא למי שבוחר לאכול כשר. אבל קשה להכחיש שהמגמה העירונית נכון להיום היא כשרות, ונהיה קשה יותר למצוא איזה חזרזיר עסיסי או פרי ים מוצלח. אז לכל החוטאים – נתראה בגיהינום, אבל לפחות הבופה יהיה טעים בקטע אחר. לא בא לכם? נסו אותנו ביום אחר.

>> הבועה הטעימה: 24 מקומות לאכול ולשתות בהם ברחוב שינקין
>> פותחים שולחן: המסעדות החדשות הכי חמות של חודש מרץ

הקלאסית // הוטל מונטיפיורי

למה כדאי: כי המוסד הזה הפך למה שהוא בזכות ולא בחסד, עם היד התמיד מדויקת של R2M, אווירת מפה לבנה ואוכל שמהדהד את צרפת, אבל מביא את הרוח האסייתית כדי לעקצץ בפה. אם כבר לחטא עם מנת חזיר, אז רק בקלאס כזה.
מה טעים: צלע החזיר ששף ברק חסן מכין ממולאת גבינת מנצ'גו ועטופה בבייקון, כי אם כבר אז כבר, ואז מושרית במרינדת עגבניות קלויות וזרעי כוסברה. רוטב ברנדי וחמאה עם פרי עונתי בצד – בחורף אגס ובקיץ נקטרינה צלויה – והחזיר בעצמו לא ידע שהוא יכול להיות כל כך מעודן ואלגנטי.
אווירה: הקלאסיקה של כל הקלאסיקות.
>> הוטל מונטיפיורי, מונטיפיורי 36

המיתולוגית // מי ומי

למה כדאי: כי לא נשארו הרבה מקומות בהם חזיר מקבל את היחס הראוי לו כאוכל רחוב פשוט וטעים, ובפריט ההיסטורי שהוא "מי ומי" עדיין צולים את אותו סטייק לבן כבר יותר מ-50 שנה, ככה שאתם יכלים להיות בטוחים שלא יפספסו במידת העשייה, ושאתם לא תפספסו עם חשבון של מעלה ל-100 ש"ח.
מה טעים: סטייק לבן בפיתה, מנה מיתולוגית ברמות שכמעט ולא שרדו בתל אביב. פריט היסטורי, סוס מנצח שאף אחד לא מעז לגעת בו. טחינה, צ'יפס, חריף ומה שבא לכם, בליווי סטייק לבן עסיסי שכיף לנעוץ בו שיניים מבעד לשמיכת הפיתה.
אווירה: שיפודיה משנות ה-80, כולל התחושה שאתם אוכלים משהו אסור.
מי ומי, דרך מנחם בגין 35