הסעודה האחרונה: 13 מסעדות לאכול בהן אם הכל באמת נגמר

אירועי השבועות האחרונים הביאו איתם אווירת סוף עולם מקריפה ומטרידה, וגרמו לנו לעשות מה שאנחנו עושות הכי טוב: לחשוב על אוכל. כי אם הכל באמת נגמר, אז מגיעה לנו ארוחה אחת אחרונה כמו שצריך, משהו שישאיר טעם טוב בפה וישלח אותנו לעולם הבא על בטן מלאה ומסופקת. כן, כולכם רוצים סעודה אחרונה ב-OCD, בסדר, אבל האפוקליפסה לא תחכה לרשימת ההמתנה וצריך להיות ריאליים. אספנו בקפידה את המקומות הכי ראויים לגראנד פינאלה שלכם ושל כולנו, לפני שיישמעו צפירות עולות ויורדות לקינוח. מורבידי? אולי, אבל עדיף מללכת לסופר ולקנות קופסאות שימורים או להקשיב לפרשנויות מלחיצות של גברים לבנים וקירחים שרוצים להיות דובר צה"ל. ובטוח יותר טעים. ועל ביטחון אנחנו לא מתפשרות.

>> בדם קר: המנות הכי קרירות בתל אביב לפני שאנחנו נמסים
>> על גג העולם: הרוף-טופ ברים (ומסעדות) הכי שווים בתל אביב

בסטה

הבסטה בפאתי שוק הכרמל היא מסעדה שכאילו נפתחה לסעודות אחרונות (מבטיחים שזו מחמאה). מלבד העובדה שבורקס סרטנים הוא אכן המנה המושלמת לסעודת פרידה מהעולם, האווירה בבסטה אומרת כולה "אכול ושתה כי מחר נמות" (שוב, בקטע חיובי) גם בימים כתיקונם שאיש אינו זוכר מתי נראו לאחרונה. יין משובח מכל העולם, פירות ים טריים ורעננים, פסטות בעבודת יד, מנות מקוריות וערבות לחיך וכמובן אויסטרים לשלוק ולשכוח. עם קצת מזל יעשו שם עוד משתה חזירים לפני שהכל נגמר. החשבון יהיה גבוה, אבל היי, זה ממש לא הזמן לעשות חשבונות.
השומר 4

היה שלום עולם אכזר, ובתיאבון. בסטה (צילום: אינסטגרם/basta_tlv)

בראסרי R48

אם כבר למות, אז בידיה הבוטחות של רותי ברודו ובטיפול המדויק שהיא ואנשיה מעניקים לנו בכל אחד מהמקומות של מפעלות R2M, מוות מתוק וטעים ומוקפד. אנחנו נלך על ההמבורגר ביין עם הפירה החמאתי המושלם, שיש לו מקום חם בלב ובבטן שלנו מאז המצאתו בקופי בר מנוחתו עדן, כי בכל זאת אין על נוסטלגיה וזאת ושווה לנצל כל הזדמנות שנותרה כדי להתרפק עליה.
רוטשילד 48

רואים עליו שהוא מיתוס. המבורגר ביין, בראסרי 48 (צילום אסף קרלה)

חומוס אבו חסן

סעודה אחרונה לא חייבת להיות מושחתת במיוחד וגם לא מוכרחה להתקיים באחת המסעדות הטובות בעיר. לפעמים צריך פשוט לחשוב על האוכל שהכי נתגעגע אליו אחרי האפוקליפסה. כלומר, חומוס. גם בימים רגילים החומוס של אבו חסן הוא מחוז כיסופים וכמיהה איקוני, אבל אם נצא לדרכנו האחרונה נשמח שזה יהיה עם מנת המסבחה הכי טובה ביקום אצלנו בבטן (ואחרי שנ"צ אם אפשר, תודה). סיכוי גבוה שהחומוס הזה מוגש בגן עדן, אבל כולנו הרי הולכים למקום השני.
הדולפין 1

תפילה לאלוהי המסבחה. אבו חסן מערב ברחוב שבטי ישראל (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק עלי קרוואן-אבו חסן)

גילה וננסי

אם כבר לציין את סוף העולם, אז בואו בקטע הדוניסטי שבאמת הולך עד הסוף. בתפריט שלנו: עגבניה בשמן זית ב-55 ש"ח, שאטובריאן ברוטב ברנייז ב-345 ש"ח, טרטר פילה בקר עשוי ללא חת (95 ש"ח) ועוגת שוקולד עירומה שהמחיר שלה לא רלוונטי בכלל, לצד מלכת דראג עירומה לא פחות שלא תותיר אותנו אדישים, אווירת קברט מדויקת ודקדנטית בדיוק כמו שצריך וגביע צונן של שמפניה ורודה כדי לא לשכוח להגיד תודה למי שהביאה אותנו למצב הזה. תודה!
לבונטין 8

אוחצ', אני מתהההה. גילה וננסי (צילום: שרון בן דוד)

גורמה 26

הגיוני מאוד להיפרד מהחיים עם המבורגר עסיסי וטוב. אנחנו מאוד אוהבות את ההמבורגרים המוגזמים של גורמה 26 כל יום בשנה, אבל למי מאיתנו שלא ניחן בגנטיקה משובחת, נגיד שהוא אפעס בהחלט מוגזם, וכדאי לשמור אותו לאירועים מיוחדים. בדיוק כמו זה. נגיד, המבורגר הקלאסי שמורכב מלחמניית בריוש ענוגה וחמאתית, תוספת של בייקון חרוך ופריך, גבינת גאודה ורוטב ברביקיו, או זה עם כבד האווז, ריבת התאנים הביתית והמלח האטלנטי הגס. בקיצור, אכן לא לכל יום, אבל עכשיו מותר.
מקווה ישראל 26

כבד אווז אחרון ופרידה. גורמה 26 (צילום: רן בירן)

מפגש רמב"ם

ואם כבר אוכל רחוב משובח, נראה שאנשי הבסטה חרטו על דגלם לפתוח מקומות שבהם נרצה לחגוג כל אירוע, כולל את מותנו הקרב ובא. דמיינו פתיחת שולחן, השווארמה המנצחת בפיתה בפעם אחת אחרונה, מלווה במגוון סלטים טריים כמו סלט סביח מענג, סלט עשבים רענן, סלט יווני, כרובית בטחינה, חומוס כמובן וגם סלט שווארמה כי אנחנו רוצים לאכול מהשווארמה הזאת עד שנחנק. אם לא עכשיו אז מתי?
רמב"ם 3

אנא אדוני הושיע נא. השווארמה של מפגש רמב"ם (צילום: @peleguy/טוויטר)

מטבח לילה

אחד הדברים החשובים בסעודה האחרונה הוא אווירה שמחה וצוהלת, כי בואו, מספיק מדכא גם בלי מסעדות חרישיות, ואת זה מקבלים במטבח לילה בשפע. במקביל זה גם ה-VFM הכי טוב בעיר, וזה חשוב כי זה שאנחנו הולכים למות לא אומר שצריך לפשוט את עורנו עם החשבון. ארוחת החברים שמוגשת במקום, 180 ש"ח לסועד כולל כוס יין וקינוח פלוס 20 אחוז הנחה על כל האלכוהול, היא דיל שישלח אותנו לעולם הבא עם חיוך. ולמה שלא נחייך.
לילינבלום 20

אכלנו כמה דברים טובים, שתינו כמה דברים טובים. מטבח לילה (צילום: מתן קידר)

בר 51

לשבת על הבר, להזמין זוג ברוסקטות (אחת ברבון והשנייה טרטר בקר) יחד עם היין הכי יקר בתפריט כי זה הרגע. אחרי ששתינו קצת יין ונרגענו מהפאניקה של ימי סוף העולם, יש להוסיף אנילוטי תפוחי אדמה ומסקרפונה שאין מנה חלומית ממנה, סרטנים כחולים עם פלפלים ואז צ'יזבורגר ממזרי. לקינוח, טירמיסו או פחזניות קרמל ג'ינג'ר. או שפשוט נזמין את כל התפריט כמו שתמיד חלמנו. כן, ככה עושים את זה.
הירקון 59

אם יש גן עדן. ברוסקטה ברבון, בר 51 (צילום: עמית אהרנסון)

בית תאילנדי

לפי הלו"ז המסתמן של מלחמת גוג ומגוג, לתאילנד כבר לא נספיק להגיע. אבל רחוב בוגרשוב זה הכי קרוב לתאילנד שאנחנו מכירים וזה הזמן לנצל את המצב, להגיע לבית תאילנדי ולפתוח שולחן כיד המלך. מלך סיאם כמובן. תמיד חלמנו להזמין מהתפריט את כל המנות שאנחנו לא מכירות ולא מסוגלות להגות את שמן, ואין עיתוי טוב מזה ללכת בו על הקצה. מקסימום נמות מהחריף במקום מטיל איראני.
בוגרשוב 8

אנחנו מלך סיאם עכשיו. בית תאילנדי (אנטולי מיכאלו)

פורט סעיד

מה, שנגיד ביי לעולם הזה בלי שחלות עגבניה, בלי שמנת חמוצה בצורתה המקורית ובלי הפרצופים פאסיב-אגרסיב של המלצרים? אין סיכוי שנפספס ארוחה בפורט, ארוחה שהיא המהות של תל אביב בעיניינו. אגב, עכשיו זה לא הזמן לצקצק שאין לכם 40 דקות לחכות לפרנץ' טוסט. חכו, זה יהיה שווה את זה, וזאת כאמור ההזדמנות האחרונה שלכם. מוהאהאהאה.
סמטת הר סיני 2

אה, אתם הולכים למות? תעמדו בתור. פורט סעיד (צילום: דין אהרוני רולנד)

קפה איטליה

יתכן שאתם לא אנשים שרוצים לסגור את הבסטה עם ארוחה הרפתקנית, מושחתת או הדוניסטית, אלא מעדיפים את המוכר, הידוע, הטוב והמנחם – או במילים אחרות, צ'או קפה איטליה. קחו פוקאצ'ה חמימה ומנצחת, קחו פסטה טרייה ומצוינת בכל רוטב שלא יהיה, קחו סלט קולורבי שלא ברור איך הוא כה טעים וסיימו עם הטירמיסו הטוב בארץ שגם ברומא יסכימו שהוא ראוי לסעודות אחרונות, תוסיפו קצת אווירה איטלקית שמחה ומשפחתית, ותסכימו איתנו שהחיים לא רעים בכלל וקצת חבל שהגיעו לסיומם.
יונה קרמנצקי 6

הטירמיסו הזה למות. קפה איטליה (צילום: מיכל אבירם)

פופינה

האמת, שמדובר בסעודת גורמה אחרונה ממש כמו שהתכוון המשורר. שירות אדיב ומקצועי שלא פוגשים בו רבות בעיר, כן, כולל השטת מגבונים במהלך הארוחה ומילוי מתמיד של כוס המים, ובעיקר אוכל מצוין (ויקר) שלא נרשה לעצמנו לאכול כל יום בשנה, אבל בהחלט כן אם אין ימים נוספים אחריו. לא אומרים להתראות לעולם הזה בלי המבורגר השרימפס המופתי של אוראל קמחי, שקרוב לוודאי קיבל כבר מקום של כבוד גם בעולם הבא, ובמקומכם היינו הולכות עד הסוף גם על פיצה פירות ים ובטן חזיר בחמאת מיסו, ולא לשכוח להזמין את כל תפריט הקוקטיילים.
אחד העם 3

מקום של כבוד בעולם הבא. פופינה (צילום: חיים יוסף)

בנדיקט

כן, מה אתם מסתכלים עלינו ככה? זה לא הזמן להיות תל אביבים מתנשאים. זה הרגע הנכון להתחבר בו אל הפריפריאלי הפנימי שלכם, ולהסתער על אגז בנדיקט עם ביצה עלומה על חלה עם רוטב הולנדייז נשפך, על פרנץ' טוסט עם רוטב אוכמניות, מייפל וקרם פרש, על ערימת פנקייקים תפוחים ושמנמנים עם ליבת קורנפלקס ושוקלד לבן, כן, כן, ושוב פעם כן. כל הפחמימות שאי פעם חלמתם עליהן, מתוקות ומלוחות, בשתיים בלילה או לארוחת בוקר, אל תדפקו חשבון. בכל זאת חיים רק פעם אחת.
בן יהודה 171\ רוטשילד 29

גם זה יעבור. בנדיקט (צילום: יעל בונפיס)