טיים אאוט timeout

אפשרות של אי

| מאת: אריאל קרס

חובבי אירלנד ישמחו ודאי לגלות את האי ראת'לין הזעיר שמצפון לה. רק מאה תושבים חיים באי, ורובם מחזיקים בכמה עבודות - הדוור, למשל, הוא גם חזאי מזג האוויר וגם האחראי על שלושת המגדלורים של האי. רק שישה ילדים פוקדים את ספסלי בית הספר היסודי במקום, וכשהם גדלים הם נאלצים לנסוע במעבורת לבית הספר. באביב פוקדים את מצוקי האי אלפי פרטים של תוכי ים, ובקיץ הגשום סביר להניח שתזדקקו למגפיים

המגדלור המזרחי באי ראת'לין משקיף על האוקיינוס האטלנטי. צילום: אימג' בנק

מתברר שאפילו באי קטן ונידח כמו ראת'לין (Rathlin Island) אפשר למצוא אנשים עם רקע משותף. כשהסתובבתי בשוק האוכל המזמין של האי השוכן מצפון לאירלנד, עצרתי באחד הדוכנים והתברר לי שהאישה שמפעילה אותו היתה פעם מתנדבת בקיבוץ שבו נולדתי – מצובה. היא סיפרה שיום אחד לקחו את כל המתנדבים בקיבוץ לטיול והבטיחו להם מפל אדיר ונהדר עם הרבה מים, אלא שהם לא ממש התרשמו מהבניאס, כי באירלנד יורד המון גשם ובכל מקום יש מפלים גדולים ומרשימים ממנו. בו במקום החלטתי שכאשר אארח תיירים מאירופה אקח אותם אך ורק לראות את המדבר.

אי ירוק בים

אירלנד הירוקה והגשומה היא אי די גדול שאינו מיושב בצפיפות – חיים בו בסך הכל כשישה מיליון אנשים. בחורף האי אפל וקר מאוד, נתון לחסדיהן של רוחות האוקיינוס ומושלג לעתים, והלחות בו מבריחה את האנשים. בקיץ האי ירוק ופורח והימים בו ארוכים מאוד וחמימים, אך עדיין יש להתכונן לגשמים, לערפל ולטמפרטורות נמוכות בערך כמו אצלנו בחודש ינואר. הכבישים הצרים של צפון אירלנד הבריטית מזכירים מאוד את כבישי הגליל העליון. הנסיעה בהם עשויה להימשך זמן רב (אף שעל המפה המרחקים נראים קצרים), כך שאם אתם מגיעים לאירלנד אתם צריכים לקחת את הזמן. ככל שמתרחקים צפונה מדבלין, הבירה, האזור הופך פחות מיושב ויותר פראי.

מטרתנו היתה להגיע לראת'לין, אי זעיר מצפון לאירלנד הנמצא בשטחה של צפון אירלנד הבריטית. אירלנד כולה מחולקת למחוזות (Counties), ואם תשאלו אירי היכן הוא גר הוא יציין, קרוב לוודאי, גם את שם המחוז שלו. בצפון אירלנד יש שישה מחוזות. חמישה מהם – ארמה (County Armagh), טיירון (County Tyrone), לונדונדרי (County Londonderry), אנטרים (County Antrim) ודאון (County Down) – מקיפים את אגם ניי (Lough Neagh). המחוז השישי הוא פרמנה (County Fermanagh), שנמצא בלב חבל ארץ זה.

האי הזעיר והמרהיב ראת'לין שייך למחוז אנטרים שבחלק הצפוני של צפון אירלנד, ומהווה את הנקודה הצפונית ביותר בצפון אירלנד. הוא שוכן במימי האוקיינוס האטלנטי, כעשרה קילומטרים צפונית לחופי המחוז. אף על פי שזהו אי קטן להפליא, ראת'לין עשיר בהיסטוריה מעניינת, בטבע פראי, בבעלי חיים מיוחדים ובנופים מרהיבים.

כמו רוב האיים הקטנים, גם ראת'לין נתון לחסדיהם של כוחות הטבע. הים סביבו (שהתושבים מכנים בשם Water O'moyle, כלומר ים מויל) נוצץ בגוני כחול וספיר יפים בימי הקיץ, אבל הוא סוער ומסוכן לעתים קרובות, ועשרות שלדי ספינות נחים להם למעצבה על קרקעיתו. בראת'לין כמעט אין עצים כי רוחות הים המלוחות אינן מאפשרות את צמיחתם. רק הקשוחים ביותר שורדים, אך אין זה פוגם ביופי ובמסתורין השלו של הנוף. הראת'לינים התפלאו מאוד לשמוע שהגעתי לאי שלהם בתחילת אוגוסט ללא ציוד חורף כמו מגפיים ומעילים. למזלי, מזג האוויר האיר לי פנים.

פקח האגודה המלכותית להגנה על הציפורים משגיח על בעלי הכנף באי. צילום: אימג' בנק

פקח האגודה המלכותית להגנה על הציפורים משגיח על בעלי הכנף באי. צילום: אימג' בנק

קטן זה יפה

ראת'לין הוא אי סלעי מאוד, ממקור געשי. בין רכסיו המשוננים, המכוסים שיחי אברש נמוכים ופרחים מרהיבים בעונת הקיץ, יש אפרי מרעה, עמקים קטנים ואפילו כמה אגמים מיניאטוריים. במערב האי ובדרומו משתפלים צוקי גיר אדירים לתוך הים, כחלק משמורת טבע גדולה שמהווה מקום קינון של עופות ים רבים מספור. צורתו של ראת'לין כצורת האות רי"ש. הזרוע הארוכה שלו (כשישה קילומטרים) פונה מערבה ואילו הזרוע הקצרה (כארבעה קילומטרים) פונה דרומה. כל רוחבו של האי אינו עולה על קילומטר וחצי בערך. בין שתי הזרועות שוכן מפרץ צ'רץ' (Church Bay) הציורי שבו משתזפים על החוף הסלעי כלבי ים. במפרץ צ'רץ' יש נמל דייגים זעיר ופה ממוקמת גם העיירה היחידה באי, כפר דייגים בשם – ניחשתם נכון – צ'רץ' ביי. באי כולו חיים רק מעט יותר ממאה איש, ובבית הספר שבכפר למדו שישה ילדים בעת שביקרתי שם. כשהילדים מסיימים את בית הספר היסודי הם אינם יכולים עוד להמשיך ללמוד באי ועליהם לנסוע לבית ספר שנמצא באירלנד עצמה. חלק מהם ילמדו בבלפאסט הרחוקה ויחזרו הביתה רק בסופי שבוע במעבורת, שהיא עורק החיים של ראת'לין.

פעם זה היה אחרת. לפני הרעב הגדול של אמצע המאה ה-19 (1849-1846) גרו כאן יותר מאלף איש, והאי היה שוקק חיים. הנמל שלו שימש כנקודה מרכזית לסחר בין אירלנד לסקוטלנד, וגם היה עמדה אסטרטגית חשובה, כמובן. ואולם, כשנפגעו יבולי תפוחי האדמה מהכימשון מתו מרעב רבים באירלנד כולה ובראת'לין בפרט. מחצית מתושבי האי עזבו את ביתם (כמו רבים מתושבי אירלנד), ורובם היגרו לאמריקה. כיום, האוניות חולפות על פני האי בלי לעצור בו. הנמל הרדוד שלו אינו מאוכלס עוד בספינות פיראטים ובמבריחים כמו במאה ה-17 או באוניות מלחמה כמו במלחמת העולם הראשונה, אלא רק בכמה סירות, מעבורות וספינות דייגים המשרתות את מאה התושבים.

כמו בהרבה מקומות אחרים בפריפריה, דעיכתו האטית של הנמל והמחסור בתעשייה על האי גרמו לצעירים לחפש את מזלם במקומות אחרים. רבים מהם עזבו את האי ואחריהם עזבו שאר בני משפחתם – ולא בטוח שהם עשו זאת בלב שלם. העוזבים את ראת'לין הותירו מאחוריהם את האי היפה שלהם ודרך חיים מסורתית. החיים באי פשוטים, קהילתיים וחברותיים מאוד. האנשים חמימים ונחמדים ואפילו הקתולים והפרוטסטנטים, שאוהבים מאוד לריב ולהתעמת זה עם זה בכל מקום על פני כדור הארץ, חיים פה יחד בשלום. גם אין פשע על האי – שם לא צריך שוטרים כלל. אנשי ראת'לין, כמו תושבי איים אחרים, חיים בתוך הטבע. הם מכירים אותו היטב ומחוברים אליו. רבים מהתושבים הם דייגים, בוני ספינות או מגדלי בקר קשוחים ועצמאיים. הבתים בראת'לין מפוזרים ומרוחקים זה מזה ולכן צ'רץ' ביי אינו נראה ממש כמו כפר, אלא כמו מקבץ רנדומלי של בתים בסגנון סקוטי.

אדמת מרעה ושיחי אברש מול חופי מחוז אנטרים. צילום: אימג' בנק

אדמת מרעה ושיחי אברש מול חופי מחוז אנטרים. צילום: אימג' בנק

אין נחשים פה

למרות ממדיו הזעירים יש לראת'לין היסטוריה מעניינת, ואלפי סיפורים ואגדות אופפים אותו. כיוון שהוא קרוב מאוד לסקוטלנד היה ראת'לין מוקד לוויכוחים ולסכסוכים טריטוריאליים רבים לאורך הזמנים. בין היתר נלחמו עליו הוויקינגים, הנורמנים, האירים והסקוטים. מסופר כי הוויכוחים והמריבות לגבי שייכותו של האי הגיעו לקצם בשנת 1617, במבחן הנחש שיושם גם על האי מאן שבים האירי. לפי מבחן זה, אם נחש ארסי יוכל לשרוד על האי הקטן ייחשב האי לחלק מהיבשת (כלומר, האי הבריטי העצום), ואם לא, הוא יהיה שייך לאי האירי, הקטן יותר. לפי גרסה אחרת נאלץ המלך ג'יימס להכריע למי שייך האי בתביעה משפטית שהוגשה בשנת 1617. הוא קבע כי כיוון שאין נחשים ארסיים לא באי האירי ולא בראת'לין הקטן, יוכרז ראת'לין כחלק מאירלנד.

על פי הערכות, ראשוני המתיישבים באי הגיעו מסקוטלנד לפני כ-7,000 או 8,000 שנה.

לפני כ-4,500 שנה החלו בני האדם לנצל את סלעי הפורצלניט שנמצאו בצדו המערבי של האי לייצור גרזני אבן משובחים, שהופצו בכל רחבי האיים הבריטיים. האי נודע כמרכז הגרזנים האזורי והמסחר בהם זיכה אותו בפריחה כלכלית. אמנם אתר הייצור של הגרזנים (הנקרא ברוקלי, Brockley) בלתי נגיש, אך אפשר למצוא מידע רב על מסורת זו במרכז בית הסירות שעל חוף צ'רץ' ביי. בסלעי הגיר שבצוקים הלבנים נמצאה אבן צור שתרמה גם היא לשגשוג הכלכלי של האי, אבל העניינים השתנו בערך בשנת 1,800 לפני הספירה, כשהחלו להגיע לאזור גרזני נחושת משוכללים מספרד.

ליד המגדלור הדרומי (באי יש שלושה מגדלורים) באזור סלעי המשובץ במערות מסתור, נמצא בית המבריחים, שם התמקמו בעבר שודדי ים ומבריחי טובין מכל סוג שהוא. עברו כאן הסחורות המשובחות ביותר – מפוטין (Poteen – ויסקי אירי המיוצר במחתרת) ועד רום עוקצני, תבלינים אקזוטיים, זהב, ברנדי משובח, טבק, מוצרי תחרה וכדומה.

כל אחד מהמגדלורים באי הוא אתר בפני עצמו. צילום: שאטרסטוק

כל אחד מהמגדלורים באי הוא אתר בפני עצמו. צילום: שאטרסטוק

תיירות כקרש קפיצה

למרות השמירה על אורח החיים המסורתי, רבים מתושבי ראת'לין מתפרנסים כיום מתיירות. התיירות באזור כולו, כולל בצפון אירלנד הסמוכה, נמצאת בפריחה בשנים האחרונות, וכך גם אם תושבי ראת'לין שומרים על המנהגים ועל המקצועות המסורתיים שלהם – דיג, חקלאות וגידול בקר – הם נוכחים לדעת כי התיירות היא מקור טוב של הכנסה שאף מאפשר להם לשמור על הטבע של האי שלהם ועל נופיו. התיירות המתפתחת אף גורמת לחלק מהצעירים להישאר במקום ולפתוח בו עסקים: המעבורות בין אירלנד לראת'לין מספקות עבודה לחלק מתושבי האי, אחרים פתחו חנויות במרכז הזעיר של הכפר או מלונות וחדרי אירוח, ויש העובדים כנהגי מיניבוסים לתיירים וכמדריכים. לרובם יש שתי עבודות, למעשה. הדוור, למשל, הוא גם חזאי מזג אוויר וגם האחראי על שלושת המגדלורים, שכל אחד מהם הוא אתר תיירותי בפני עצמו.

ראת'לין מתאים מאוד לתיירות. הכל כאן קטן, והמרחקים קצרים. באי יש כמה מלונות, B&B ובתי אירוח. אפשר גם לנטות אוהלים איפה שמתחשק, עם סכנה קלה לגשם שיכול לרדת באירלנד בכל אחד מימי הקיץ וגם עושה זאת. הכל טוב ויפה, אך אנו התאכסנו בקוטג' של חבר, ג'ייסון אליס, שבדיוק היה בדאבלין לשם הצגת תערוכה. אליס הוא פסל שאינו תושב קבע באי אך מקבל בו השראה, והוא השאיר לנו את הקוטג' שלו המשמש כבית קיץ והשוכן על הגבעות בסמוך לכפר ולכביש מתפתל. אליס אומר כי בקיץ ראת'לין הוא מקום מזמין וידידותי, אבל בחורף עליו לברוח לעיר או למקום יבש יותר באופן כללי כי הוא אינו יכול לסבול את הרטיבות הנוראית, שבגללה דבר אינו מתייבש אם אינו מוצמד לאח שבוערים בה גושי כבול מוארכים. ולמרות הגשמים, המים בראת'לין מועטים כי הוא כה קטן. יש בו אגמים זעירים שמהם שואבים התושבים את המים, אבל יש לשמור עליהם היטב שלא יזדהמו. הרוחות גם מועילות לפעמים – חלק מהחשמל באי מופק משלוש טורבינות רוח ענקיות המוצבות על רכסיו.

ארנב אירי זהוב. האי הוא אחד ממעוזיו האחרונים של בעל חיים נדיר זה. צילום: אימג' בנק

ארנב אירי זהוב. האי הוא אחד ממעוזיו האחרונים של בעל חיים נדיר זה. צילום: אימג' בנק

מהים אל המחבת

בקצהו המערבי של האי, הנקרא בול פוינט (Bull Point), נמצאת שמורת הטבע קבל (Kebble) ובה צוקי סלע אדירים היורדים בתלילות לים. אנחנו הגענו לשם במיניבוס של תיירים. הנהג החביב, בעל המבטא האירי הכבד, הסביר לנו רבות על ההיסטוריה והנופים של האי וכן עצר בחווה אחת או שתיים בדרך, כדי להוריד חבילות דואר שהגיעו במעבורת. ביום יפה לא חייבים לקחת את המיניבוס – אפשר ללכת כמה קילומטרים ברגל מהכפר עד השמורה בתוך הנופים היפהפיים ומעוררי ההשראה של האי. שמורת קבל היא מקום קינון של אלפי עופות ים, ובראשם הפאפין המפורסם, המכונה בעברית תוכי ים. הפאפינים המקננים באלפיהם על צוקי השמורה מהאביב ועד תחילת הקיץ הם מחזה יוצא דופן. הם נראים כמו פינגווינים בעלי מקור תוכי בצבעים פסיכדליים, ויש להם הבעה שמזכירה ליצן עצוב. כמתבקש, מושבת קינון כזו רועשת וצבעונית במיוחד. יש על האי גם המוני מינים של עופות ים אחרים, על החוף נחים כלבי הים ולעתים נצפים בים הסובב את האי אפילו לווייתנים. אנשי השמורה, שרובם מתנדבים, ישמחו להדריך אתכם ולשתף אתכם בחוויותיהם עם בעלי החיים. בבול פוינט שוכן גם המגדלור המערבי – אחד משני המגדלורים החדשים יותר של האי שנבנו בתחילת המאה ה-20 במערב ראתלין ובדרומו (המגדלור הישן, הנמצא במזרח האי, החל לפעול כבר ב-1849). האדריכלות של המבנה מרשימה – זהו מבצר בטון אדיר האופייני לבנייה הקולוניאלית הבריטית, והוא איכשהו משתלב יפה עם הסלעים והצוקים. המגדלור עצמו מכונה המגדלור ההפוך – הזרקור שלו נמצא דווקא בתחתית הבניין בעוד חדרי המגורים והאחסון נמצאים למעלה. הסיבה לבנייה ההפוכה: מגדלור זה שוכן ממילא בגובה רב על הצוקים ואם היה נבנה בסגנון הרגיל, האור שלו היה גבוה מדי ולא היה נראה היטב מהספינות. כאשר ביקרתי שם באוגוסט כבר עזב הפאפין האחרון את השמורה מזמן, והטקסני הגס שלידי, החבוש מגבעת סטטסון, לא חסך את שבטו מעובדי השמורה: "מה, הגעתי לכאן כל הדרך מאמריקה כדי לראות כמה שחפים?!". אולי קשה לצפות מקאובוי אדום צוואר להבחין בין שחפים לעופות ים אחרים, אבל גם ללא פאפינים, המקום הזה קסום ומושך. שמורת קבל היא רק חלק מהאי, ולמעשה אפשר להסתובב בו יום שלם ואפילו להקיף אותו ברגל או באופניים. מהחופים הצפוניים והמערביים נשקפים צוקי קינטייר הסקוטיים (Mull of Kintyre, כמו בשיר של פול מקרטני ו-ווינגס), ויש לכם סיכוי לפגוש בארנב האירי הזהוב (golden Irish hare) – בעל חיים נדיר שראת'לין הוא אחד ממעוזיו האחרונים.

כלבי הים נחים על הסלעים. צילום: אימג' בנק

כלבי הים נחים על הסלעים. צילום: אימג' בנק

לאחר שחזרנו במיניבוס מהשמורה טיילנו ברגל על חוף המפרץ, המכוסה באצות ענקיות, שם ראינו כלבי ים מתחממים בשמש. המשכנו לטייל עד מרכז הכפר, שהוא למעשה מקבץ של כמה חנויות קטנות, מוזיאון ימי והיסטורי זעיר, מגרש משחקים לילדים וכמה מקומות שאפשר לאכול בהם, כמובן. אל תצפו ליותר מדי – חלק מהראת'לינים טרם הפנימו את רמת השירות שתיירים מצפים לה. הם לוקחים את הזמן ואינם מתייחסים לתיירים ביתר אדיבות. כדאי להתייחס בחשדנות מה להרבור קפה (Harbour Café) שהדעות על איכות האוכל והשירות בו חלוקות. אנו נכנסנו לחנות "אמאס צ'יפ אהוי" (Emma's Chip Ahoy), שהיתה מוצלחת מכל הבחינות. אכלנו שם דגים טריים מהשלל שהביאו דייגי המקום שעה קלה לפני כן (עם צ'יפס וחומץ כמובן), במחירים נמוכים (3.60 עד 4.50 לירות שטרלינג). למזלנו האירה השמש פנים באותו יום ואנו ישבנו על חוף הים מול נופי המפרץ של ראת'לין וטעמנו את הפיש-אנד-צ'יפס הכי טעים שאכלתי אי פעם. לידנו אכלו השחפים את השאריות.

אריאל קרס – סולן להקת הפאנק "השפן הנכון", מוזיקאי, עיתונאי ונהנתן. אוהב לטייל בעולם ולכתוב על זה

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: f2fadbfc0df0