מקור ההתפרצות
מגפת האבולה גבתה כבר אלפי קורבנות, ועדיין לא רואים את סופה. החוקרים מנסים להגיע לתובנות על אופן התפרצותה,ולהבין כיצד חלה אותו ילד בן שנתיים המהווה את מקרה האינדקס של המגפה
מגפת האבולה שהחלה בסוף 2013 בגינאה שבמערב אפריקה, חלפה מתחת למכ"ם של אנשי המקצוע עד 23 במרץ 2014, וגבתה עד 28.12.14 7,879 קורבנות, מתוך 20,129 חולים (39 אחוזי תמותה מדווחים). עדיין לא רואים את סוף המגפה. עם זאת, מנסים להגיע לתובנות על אופן התפרצותה של המגפה – כיצד חלה אותו ילד בן שנתיים המהווה את מקרה האינדקס של המגפה.
בדצמבר 2013, בכפר מלנדו (Meliandou) שבשולי הג'ונגל בגינאה המערבית, חלה ילד בן שנתיים בקדחת מדממת, שממנה לא התאושש. אמו, אחותו וסבתו נדבקו ממנו וחלו אף הם, והחלה שרשרת ההדבקה השקטה שאת תוצאותיה הקטלניות תיארתי קודם.
באפריל 2014 – כחמישה חודשים אחר כך – הגיע לכפר מלנדו פביאן לינדרץ (Leendertz) בראש קבוצה של חוקרים מהמכון על שם רוברט קוך בברלין שבגרמניה, ובה וירולוגים (חוקרי נגיפים), זואולוגים, וטרינרים ואנתרופולוגים. החוקרים שהו שם ארבעה שבועות בניסיון לאתר מקור אפשרי להדבקה, ומסקנותיהם התפרסמו בסוף דצמבר בספרות הרפואית. עם זאת חשוב לסייג ולכתוב שאף שיש סבירות גבוהה שהם צודקים, הם לא הוכיחו את השערתם.
השערת המחקר, המלווה את המחקר על המחלה החל מ־1976 – אז התפרצה המחלה לראשונה ליד הנהר אבולה שבזאיר (היום קונגו) – היא שמדובר במחלה זואונוטית, שמקורה בבעלי חיים ומהם היא מועברת לאדם. איזה בעל חיים יכול להיות נשא של גורמי המחלה? מחקרים קודמים הראו שאפשר להדביק עטלפים בנגיפי אבולה בתנאי מעבדה, אך לא נמצאו בטבע עטלפים הנושאים את הנגיף.
האנתרופולוגים בדקו את הרגלי האכילה של תושבי הכפר, הם בדקו את נגישותם לבשר ציד ולעטלפים. הזואולוגים בדקו אילו חיות בר יש בסביבה והווטרינרים והווירולוגים בדקו דגימות שנלקחו מבעלי החיים השונים. במגפות קודמות של אבולה, קופי אדם, כמו שימפנזות וגורילות, היו המתווכים ונפגעו אף הם מהמגפה, אך בסביבת מלנדו אין כאלה. גם העובדה שילדים ונשים היו הקורבנות הראשונים, ולא גברים ציידים, שללה את האפשרות הזו.
החוקרים התמקדו באפשרות שציד עטלפים, בעיקר עטלפי פירות, ואכילתם, מהווה את המקור למחלה. להפתעתם הם גילו שילדים רבים בכפר צדים עטלפי חרקים, משחקים בהם ואף צולים ואוכלים אותם.
החוקרים איתרו בעזרת התושבים גזע עץ ענק וחלול ששימש בעבר, עד שנשרף חודש קודם, גם לקינון של עטלפי חרקים וגם כמקום משחק של הילדים, ובהם גם הילד שחלה ראשון. המשחק העיקרי של הילדים היה לכידה ומשחק עם העטלפים. בדיקות גנטיות של שאריות ביולוגיות הראו שחיה שם אוכלוסייה של עטלפי חרקים "משוחררי זנב" (Mops condylurus).
מסקנתם של החוקרים – החשיפה לעטלפים שחיו בעץ היא המקור של הנגיף שהחל את המגפה. מסקנה שתואמת את הנסיבות, אך לא מוכחת.