העתיד שעבר: יוצר "מראה שחורה" בוחר את סרטי המד"ב שהשפיעו עליו

"מראה שחורה", יצירתו הדיסטופית ושחורת-ההומור של צ'ארלי ברוקר, חזרה לנטפליקס עם ערימה של מעשיות מד"ב בלתי צפויות אך בעלות היתכנות מפחידה, וכבר הספקנו להתלהב ממנה בסופ"ש האחרון. ישנן שש מעשיות כאלה בעונה השביעית – כולל הסיקוול הראשון של ברוקר ב"מראה שחורה", הפארודיה על "סטאר טרק" של "קאליסטר: אל תוך האינסוף" – והן מלאות בעקיצות סאטיריות עדכניות על כל הדברים שבעולם, מהאימה של ביטוח הבריאות המופרט ("אנשים פשוטים"), דרך הטק-ברוז הסוציופתים ("אל תוך האינסוף") ועד לשיח רלוונטי מאוד על בינה מלאכותית ("Plaything").

>> 2 ממזרים 2 כבוד: הסיקוולים של טרנטינו שהיינו רוצים לראות
>> המראה הכי שחורה: נטפליקס הפכה את המשחק הפיקטיבי למציאות

אבל איזה מין יצירות מדע בדיוני סיפקו לברוקר השראה או הוציאו אותו מדעתו מרוב פחד? "אני סאקר של דיסטופיות מודאגות מהסבנטיז", אמר ברוקר ל"טיים אאוט" רגע לפני עליית העונה החדשה. "אני לא הולך לקומיק-קון וכאלה, והמדע הבדיוני שאני נוטה אליו הוא פחות מהחומרים של אופרות-חלל. אני אוהב סרטים שיש בהם אלמנט של 'מראה שחורה'. ראיתי את 'רובוקופ' בטח אלפיים פעם כשהייתי טינאייג'ר". הבחירות שלו אכן מעידות על אובססיה עמוקה לז'אנר, ובאופן לא מפתיע על חיבה לקונספטים שבאמת מזכירים את הסדרה שלו. ואלה 10 סרטי המד"ב שהוא נשבע בהם:

10. גלקסי קווסט // Galaxy Quest // (1999)

איזה כותב לא היה רוצה לכתוב את "גלקסי קווסט"? זה כל כך טוב שזה מכעיס אותי. אני יכול לראות שיש משהו מ"גלאקסי קווסט במאדים" שקורה ב-USS Callister – אני מקווה שהבאנו זווית אחרת לגמרי. החללית קאליסטר היא קומדיית מקום עבודה שפוגשת את "סטאר טרק". יש שם משהו לכולם.

9. סוילנט גרין // Soylent Green // (1973)

הפרמיס הוא שהופכים בני אדם לאוכל ומאכילים בזה בני אדם אחרים. אני לא יודע מה יהיו התעריפים של טראמפ על זה. יש בסרט סצנה שפשוט עושה לי צמרמורת: הדמות של אדווארד ג'י רובינסון הולכת לקבל המתת חסד, וללא כל סיבה שיכולתי להבחין בה, מראים לו סרט מלא ביופיו של הטבע. זה גורם לו לבכות. ואז הורגים אותו והופכים אותו לאוכל.

8. בית חולים בריטניה // Britania Hospital // (1982)

זה סרט מאוד, מאוד, מאוד מוזר מתחילת האייטיז, עם מארק האמיל ומלקולם מקדוואל. זה לא בדיוק מדע בדיוני, אבל הוא מסתיים בכך שאינטליגנציה משונה מתחילה לדבר עם כולם.

7. קמיקאזה // Kamikaza // (1986)

הסרט הצרפתי הזה הוא מדע בדיוני משונה ועמוק. העלילה עוסקת במדען גאון שמאבד את מקום העבודה שלו, מתבטל בבית מול הטלוויזיה, וחוטף עצבים כה קיצוניים על הטמטום של השידורים בשעות היום שהוא ממציא אקדח הגורם לבטן של כל מי שמופיע בטלוויזיה להתפוצץ. זה מאוד "מראה שחורה".

6. אודיסיאה בחלל: 2001 // A Space Odyssey: 2001 // (1969)

ניסיתי לראות את הסרט בטלוויזיה כשהייתי ילד, והייתי כזה "מה דה פאק זה הדבר הזה?", ואז קיבלתי סט סרטים של קובריק בסוף הניינטיז וכבר כווננתי מחדש את הפילטרים שלי ונהניתי מזה מאוד. זה סרט ארט-האוס במימדים אפיים. לא הייתי מתיימר לומר שלגמרי הבנתי אותו, אבל המחשב HAL הוא טייק נבואי מאוד על AI. הוא קצת חולה נפש, הלא כן?

5. THX 1138 //י(1971)

זה סרט הגמר של ג'ורג' לוקאס כסטודנט, והוא סופר-קודר ודיסטופי: לכולם יש ראשים מגולחים ופרטנרים הולוגרפיים לסקס. אני אוהב את האווירה הקלינית והמוזרה שהוא מייצר. עשינו פרק (בעונה הראשונה) בשם "15 מיליון יחידות זכות" שבו אני מהדהד מעט את THX 1138 וגם מחזה טלוויזיוני של נייג'ל ניל ל-BBC בשם "השנה של אולימפיאדת הסקס" (1968).

4. לוקר // Looker // (1981)

לסרט המד"ב הזה של מייקל קרייטון יש פרמיס מטורף: יש אקדח אור שגורם לך להתעלף לכמה שניות. באחת הסצנות, אלברט פיני נוהג והרעים יורים ויורים עליו, אז הוא בכל פעם הוא מתעלף על ההגה לכמה שניות. זאת דרך חכמה ומוזרה ביותר לעשות סצנת מרדף מכוניות.

3. כדור הארץ בלהבות // The Day the Earth Caught Fire // (1961)

ניסויים גרעיניים מסיטים את כדור הארץ מהציר שלו, מה שדוחף אותו קרוב מדי לשמש, בסרט המד"ב הבריטי המלחיץ הזה מהסיקסטיז. הכל נעשה חם יותר וחם יותר וחם יותר. זה בהחלט מפחיד למדי ומבעית גם בכמה שהוא נכון לזמננו".

2. קווטרמאס והבור // Quatermass and the Pit // (1967)

נייג'ל ניל כתב המון מד"ב לטלוויזיה הבריטית, מלא ברעיונות שהייתי שמח לחשוב עליהם בעצמי. פועלים שחופרים מתחת לרכבת התחתית בלונדון מגלים קפסולת מתכת מסתורית שהייתה שם אלפי שנים ועושה דברים מאוד מוזרים. וזה רק נעשה יותר ויותר מטורף ככל שהעלילה מתקדמת, עם סיום אפוקליפטי מסויט. ניסיתי להדהד משהו מזה בפרק "White Bear" בעונה השנייה.

1. רובוקופ // Robocop // (1987)

ראיתי את "רובוקופ" בפעם הראשונה כשהייתי בן 15, והוא הזכיר לי את ג'אדג' דרד שמאוד אהבתי. זה שובר קופות גדול, אבל זה גם מיינדפאק בקונספט גבוה – וזה סרט מאוד מוזר. אפשר לראות את ההשפעות של "רובוקופ" ב"מראה שחורה". הוא בונה עולם דיסטופי באופן אגבי וקומי, כמעט בדרכם של האחים צוקר. הייתי מת לעשות רי-ריבוט של "רובוקופ".