הפתעת העונה: הרימייק שאף אחד לא ביקש מפיח חיים בז'אנר נכחד

אם אתם טיפה משני העשורים הקודמים, ייתכן שנתקלתם בתת-ז'אנר הלרוב-שטחי-ומשעמם, ולכן גם כזה שמת במהירות, שהוא קומדיות אקשן רומנטיות. בגדול, מדובר בקומדיות רומנטיות עם פיצוצים ואקדחים. אלו סרטים די בידוריים, וחסרי ערך אמנותי, עד שאפילו אחד מהסרטים המצליחים ביותר בז'אנר, "מר וגברת סמית'", היה לא יותר מסרט בינוני שהצליח בעיקר בזכות שני הכוכבים שלו – בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי. מלבד להביא לעולם את "בראנג'לינה", הסרט ההוא הביא גם שרשרת חיקויים לא מוצלחים. מצד שני, בערך באותו הזמן שבו קומדיות אקשן רומנטיות חוו את פרפורי הגסיסה שלהם, התחיל טרנד חדש בטלוויזיה: עיבודים טלוויזיוניים לסרטים מצליחים. לרוב זה עובד במידה, אז לא מפתיע שהעיבוד החדש של אמזון פריים וידאו ל"מר וגברת סמית'" עובד. החלק שמפתיע הוא שזה עובד הרבה מעבר למצופה.

>>

הסרט "מר וגברת סמית'", למי שלא זוכר, מספר על שני מרגלים מסוכניות מתחרות, שהתחתנו מבלי לדעת על החיים האמיתיים אחד של השנייה. מפה לשם, הם מקבלים הוראה לרצוח אחד את השנייה תוך 48 שעות. בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי נחשבו אז (וגם היום) לשניים מהאנשים היפים בעולם, מה שנתן ניחוח אלגנטי לדמויות, אבל לא נשאר ממנו חותם משמעותי. אז איך מרעננים סרט משנת 2005? בונים את העולם מחדש, הופכים את הדמויות לאנושיות יותר, ואת הסדרה לכנה יותר.

בגרסה החדשה של אמזון פריים, מר וגברת סמית' עובדים באותה סוכנות, שעובדת תמיד בשיטה אחת – מגייסים סוכנים, משדכים אותם אחד לשנייה, משנים את שם לג'ון וג'יין סמית', ושולחים אותם למשימות מסוכנות. הפעם בתפקיד המר והגברת אנחנו מקבלים את דונלד גלובר ומאיה ארסקין, שרחוקים שנות אור מלהיות בראנג'לינה. לא שהם חלילה מכוערים, אבל אין ספק שהם לא לגמרי בסטנדרט היופי המלוקק שמאפיין כוכבים הוליוודים. זה לא מתבטא רק בנראות של הדמויות – הם גם עושים טעויות, מתמודדים עם משברים אמיתיים בחיי הנישואין המזויפים שלהם, ומנסים לפתור אותם ביחד. הם רחוקים מלהיות הסוכנים המושלמים שבראנג'לינה היו, וזה מה שהופך את הצפייה לכל כך מהנה. 

דונלד גלובר יצר את הסדרה יחד עם פרנצ'סקה סלואן, אחת מכותבות "אטלנטה", והנוכחות הנשית בסדרה מורגשת מאד, באופן הטוב ביותר. גברת סמית' של מאיה ארסקין כל כך קרה ומחושבת, ובהתחלה במיוחד קשה לא לשאול את עצמך מה הוא מוצא בה. אבל מהר מאד נחשפים רגעים שבהם ג'ון מצליח לחדור מבעד לשריון שלה, ואז גם אני מבין מה "הוא" מוצא בה. אין ספק שהכימיה בתפקידים האלה חשובה, הרי בסופו של דבר היא מה שמכר את הסרט המקורי, וגם כאן היא עובדת. שינוי מרענן נוסף הוא איך בגלל מגיעה ההוראה הקשה מכולן, שנובעת ממקום הרבה יותר עמוק ומורכב. וזה בעצם מה שהעיבוד הטלוויזיוני מאפשר – זמן. 

בכל פרק צמד הסוכנים נמצאים בשלב אחר ביחסים שלהם, ובכל פרק אנחנו רואים איך היחסים נבנים, ואיך נהרסים. בני הזוג רבים לא מעט, וברוב המקרים הם יכולים להגיד דברים ממש קשים וכנים אחד לשנייה. לפעמים זה אפילו פחות נוח לצפייה מאשר האקשן והאלימות, ולמרות זאת – זה הכרחי. גלובר וסלואן זיהו את המטען הגנטי של הסרט, ראו את הפוטנציאל, ומימשו אותו לחלוטין. הבעיה היחידה של הסדרה היא שבתשעים אחוז מהמקרים אני יודע מה הולך לקרות, גם אם לא אחד לאחד. הרמזים מאד בוטים, אבל הם גם לא העיקר – כי מה שחשוב זאת מערכת היחסים שנבנית בין הדמויות, ובמבחן התוצאה אני מאמין יותר לדמויות, כי הן בנויות יותר. המרחב הזה שהיוצרים הרוויחו באמצעות המדיום הטלוויזיוני לא מאפשר רק משימות מגניבות (והן באמת מגניבות וקיצוניות), אלא גם נותן לנו להכיר את הדמויות, ואפילו לבחור צד בויכוח. ואני מזהיר מראש – זה לא יהיה קל, כי בכל שנייה תקבלו סיבות לעבור לצד השני.

"מר וגברת סמית'" של אמזון פריים מביאה לנו עיבוד טלוויזיוני שלא ידענו שאנחנו צריכים, ומצליחה להפתיע בכמה שהיא טובה. הסיפור הדי בסיסי של סרט המקורי הפך לסיפור עכשווי על זוגיות ועבודה. אז אולי הפעם זה עם פחות פיצוצים, ולפעמים קצת צפוי, אבל יש פה סדרה עם שפה אמנותית זורמת, עולם שנבנה עם מחשבה (בניגוד למקור), ודמויות כנות (לא תמיד, אבל ברגעים החשובים). ובעיקר יש בה אנושיות. יצירה מז'אנר שכבר נחשב לנכחד, קומדיית אקשן רומנטית מוצלחת. לא יאמן כי יסופר. ברצינות, אני מרגיש כאילו הצליחו לשחזר רצף גנטי של ממותה.
"מר וגברת סמית'", 8 פרקים, עכשיו באמזון פריים וידאו