מציאות נושכת: הפיצה מ"משחקי השף" יצאה מהמסך ואבדה במשלוח

וידוי ראשון: אני לא ממש צופה בריאליטי אוכל. מה לעשות, לראות אנשים מבשלים אוכל שאני לא יכול להריח או לטעום לא ממש עושה לי את זה, אלא אם זה סרטוני הדרכה ביוטיוב. וידוי שני: השתתפתי בשתי תוכניות ריאליטי של רשת – לפני כשלוש שנים הופעתי בפרק הראשון של "המסעדה הבאה של ישראל" עם רעיון למסעדת קונספט הומוריסטית שמעולם לא נועדה להחזיק יותר מאודישן, ולפני כשבוע הופעתי בפרק של "משחקי השף" לצד מבקרי האוכל נוספים. במילים אחרות, אני לא זר לפער בין הריאליטי למציאות.

>> נגמר הקילומטראז': "המסעדה הבאה של ישראל" נסגרת לאחר שנתיים

אמש (יום ב') שודר פרק של "משחקי השף" שהציג שיתוף פעולה מסחרי משמעותי בין התוכנית לרשת הפיצות. המשימה שקיבלו המשתתפים דרשה מהם ליצור עבור פאפא ג'ונס פיצה חדשה, כאשר שלוש הפיצות הזוכות בתוכנית הוכנסו מיד לתפריט של פאפא ג'ונס ממש עם סיום שידור הפרק. או במילים אחרות – נכון שתמיד רציתם בסוף הפרק להזמין את האוכל שהכינו המתחרים? אז עכשיו תוכלו לעשות זאת, בערך.

החוק ראשון בריאליטי ובשיתופי פעולה מסחריים הוא תמיד תקראו את האותיות הקטנות. "נעשו שינויים בפיצות על מנת להתאים אותן למשלוח. יש להסתמך על הכתוב בתפריט בלבד", נכתב בהודעה לתקשורת, והרשו לי לרגע להזהיר מראש – המילים האלו נושאות על גבן משקל לא מבוטל. עשיתי את הטעות של לראות את התוכנית, ולמרות שלרגע לא היה לי ספק שלא אקבל פיצות זהות ליצירות האוכל היפות על המסך, עדיין הופתעתי מהפער.

זה מובן לגמרי שיאלצו לבצע כמה שינויים במעבר של פיצה מדמיון המתמודדים המוכשרים להפצה מסחרית. אחרי הכל, אף רשת לא יכולה להרשות לעצמה לשלוח פיצה עם חתיכות סטרצ'טלה, ונגיעות המסקרפונה הן באמת פיתרון מעניין – אבל מה שאני טעמתי בבית ומה שהשופטים טעמו על המסך היו פיצות שונות לגמרי, עם מכנה משותף. ובאמת אפשר להתחיל דווקא מהפיצה שעברה הכי טוב את השינוי – "פיצה ארטישוק קונפי וגבינת סטרצ'טלה" של השף בני חממי. או בגרסת המשלוח שלה "פיצה פסטו ארטישוק". על החלפת הגבינה עוד אפשר להחליק, אבל איך קרם רוקט ותרד (ששימש שם כרוטב ייחודי) הופך ל"רוטב שום-פסטו"?

ניחא, עליה עוד אפשר היה להחליק, כי התוצאה היתה טובה באופן מפתיע. פיצה קלילה, גבינתית וחמצמצה שבמרכזה ארטישוק עסיסי היא יציאה לא רעה בכלל, וגם אם שינוי טעמי הבסיס היה מהותי, הוא לא הרס את הרעיון שמאחוריה. שתי האחרות, לעומת זאת, לא זכו למעבר כל כך טבעי לצד המסחרי. נתחיל עם הפיצה פריקסה של שף אלעד (פולי) קריב, שהיתה דווקא גרסה די קרובה (יחסית) למקור, אבל השינויים הקטנים הרסו כל מה שיכל להיות בה טוב – הלימון הכבוש הפך לחתיכות לימון, הצלפים לא טוגנו ונשארו רכות כצימוקים, במקום קוביות תפוחי אדמה היה "צ'יפס וופל" רך ועל ביצה קשה מגורדת אין בכלל על מה לדבר, אז שפכו מעל זה מלא מוצרלה, שלא קיימת במתכון המקורי. בפועל יצאה להם פיצה כאוטית עם טונה, לימון, זיתים, צלפים וצ'יפס. מי חשב שזה עובר משלוח?

הפיצה השלישית היא הפספוס הגדול, אולי כי היא נראתה כל כך טוב בטלוויזיה לעומת מה שקיבלנו, ואולי פשוט כי היא היתה יבשה לאללה. את הפיצה לחמעג'ון של השף מקס סביץ רציתי לאכול הישר מהמסך – ראגו בשר, סלט מפולפלת וטחינה שפזורים על הבצק המפתה, ומכוסים בכ-500 גרם טחינה, לפי המתכון באתר רשת 13. גם פה לא ציפיתי שכל הרכיבים יצאו בצורה דומה, אבל התערובת הבשרית שהופיעה על הפיצה שקיבלתי היתה כה רחוקה מזו שהיתה על המסך עד שנוצר פער בלתי ניתן לתיאור.

הפיצה היבשה התהדרה בקרמבל בשר לבן ועגבניות וזילוף טחינה, אבל הרגישה כמו מיקס בשר יבש שאיזה בן נוער ניסה בסוף המשמרת שלו בפאפא ג'ונס. אם היו מתאמצים קצת ומגישים אותה עם מטבל טחינה אולי זה היה מכסה במעט על היובש, והופך אותה לאכילה. גם הסלט שסביץ יצר על הפיצה היה יכול להיות ריענון, אבל בפועל הרעיון שעבד כל כך טוב על המסך נשאר כבצק פיצה עם בשר מיובש על גביו, מחוזק בכמה חתיכות פלפל ורוטב עגבניות שנספג לגמרי באפייה. זילופי הטחינה הנאים עליו היו לכל היותר קישוט, שכן הטחינה התייבשה גם היא. ככה זה – מה שעל המסך נראה טעים, יגיע אליכם הביתה בגרסה מציאותית ערומה, כמו הפער בין הפרסומת בטימו למוצר שתקבלו. אל תאמינו לכל מה שאתם רואים בריאליטי.
הפיצות של "משחקי השף" זמינות בסניפי פאפא ג'ונס או במשלוח