זה רק נשמע קריפי: משחקי תפקידים לשחק עם הילדים
לא מעט מבוגרים מתגעגעים למשחקי התפקידים והפנטזיה של פעם. שני משחקים חדשים (ובעברית) פותחים את העולם המופלא הזה לילדים של מי שכבר הפכו מאז להורים דרגה 20
אחד הדברים המבאסים בלהיות מבוגרים, אם למנות אחד מתוך מאות, הוא שאי אפשר לעשות כל מה שנהנינו ממנו כילדים. לפעמים זה נובע ממחסור בזמן, לפעמים עוברים להתעניין בדברים אחרים, ולפעמים הרצון עוד שם אבל הילדים דורשים לעשות דווקא מה שמעניין אותם. אצל הורים שאוהבים משחקי תפקידים וגדלו על הקופסה האדומה של מבוכים ודרקונים זהו תסכול כפול. לא מעט מבוגרים ששיחקו במשחקי תפקידים כילדים היו שמחים אם יכלו לחזור אל התחביב הזה היום, לנוכח הלגיטימציה הרחבה בהרבה שיש לו בימינו. נוסף על כך, משחקי התפקידים לא מספיק נגישים למשחק משותף עם הילדים, והם מסובכים מדי כדי ללמד את הילדים לשחק בעצמם, מה שהיה מאפשר להורים שנ"צ מדי פעם. יש דברים שאפשר לעשות עם כדורגל אבל קשה הרבה יותר לעשות עם מדריך מפלצות, דפי דמות, סט קוביות ומיניאטורות.
ואולי בכל זאת אפשר? בעוד כחודש יושק המשחק קוסמים קטנים – סנונית ראשונה בעברית לשיטת משחק שמיועדת לכל המשפחה, והיא לא האחרונה: אורי חריש (37) – שפיתח שיטת משחק בשם גיבורי הממלכה – מחפש כרגע חברת הפצה או חברת מימון שתאפשר להוציא אותה לשוק בצורה מסחרית. ״אני עדיין משחק, אפילו שיש לי ילדות בנות 8 ו־4. התחלתי לחשוב על איך להכיר להן את זה וגיליתי שאין שיטת משחק בעברית, ומה שכן קיים לא מתאים לגילים האלה, שבהם כבר יש שפה, דמיון ורצון, אבל הם עדיין לא יודעים לקרוא. חוץ מזה הם שם״.
אז איך מגשרים על הפער הזה?
״הרעיון הוא לתת בסיס שיאפשר להם להמשיך אחר כך למשחקים של מבוגרים. הרציונל הוא להוריד כל סיבוך אפשרי למינימום הנדרש, ובפועל הילד ממציא את החוקים. יש כרטיסיות עם ציורים שהילד מפרש בעצמו. צריך לתת לו המון חופש ליצור את חוקי המשחק בלי לסבך, וכך הוא לומד לעבוד בקבוצה, ללמוד מערכת, ללמוד עולם. יש שיטה כללית אבל היא מאוד מודולרית״.
ההורים שיקנו את זה מכירים את העולם? הרי לרובם אין נוסטלגיה לזה.
״זה נכון, זה האתגר – שהמשחק יהיה מעניין גם למי שלא מכיר אותו. מצד שני, הורים לילדים בגיל הזה כן מחפשים לפתח את הדמיון עם משחקים שתומכים בזה, והמשחק הזה ממש נותן להם פלטפורמה, הוא מספר לילדים סיפור שבו הם יכולים להשתתף. הילדים מגיעים כטאבולה ראסה, אז לא משנה להם מה העולם ומה השיטה. ההקשר התרבותי לא קיים, אז צריך להמציא רקע אחר. משימה אחת, למשל, היא ללמד ילד אחר איך משחקים איקס עיגול, שזה דבר שהם כבר מכירים. מבחינתם מדובר במשחק קופסה רגיל וזה צריך לעבוד כשלעצמו, לכן זה צריך להיות סופר נגיש״.
אז פתרון יצירתי לגיל הצעיר יש (בתקווה שהמפיץ יימצא בקרוב), אבל איך יוצרים משחק שבו ההורים והילדים יכולים לשחק יחד? מה עושים כשרוצים למצוא פתרון ביניים שיאפשר לילדים כניסה חלקה לעולם בלי להירתע, ולא ישעמם למוות את ההורים? למשבצת הזאת נכנס איתי חורב (39) שכיהן בעבר כמזכיר ההתאחדות למשחקי תפקידים בישראל, ובין השאר רכש את זכויות התרגום למשחק קוסמים קטנים, שהוזכר קודם לכן ועתיד לצאת ממש בקרוב. המשחק מיועד לילדים בגילי 6־10 אך ההורים יכולים לקחת בו חלק פעיל. למעשה הדחיפה ליצור (או לתרגם, במקרה הזה) משחק שיפנה להורים וגם לילדים הייתה גדולה כל כך בקרב הורים, עד שהמימון (דרך אתר מימונה) הפך לגדול ביותר שגויס בישראל עבור משחק מהסוג הזה: יותר מ־32 אלף ש״ח. הסכום ההתחלתי, אגב, היה 9,000 ש״ח.
איך מגשרים על פער הדורות? על מה מוותרים?
״אין התייחסות כלל לאיך לנהל קרבות, למשל. קרבות הם לא חלק מהמשחק. אתה לא הולך להילחם וזה לא עוזר לך כדמות, זה משהו שבאמת מאפשר לילדים להתרכז במשחק התפקידים עצמו והוא לא רק 'משחק לוח בלי לוח'. הם מגלמים דמויות של קוסמים ואנשים מבוגרים, וזה שם אותם במקום של לשחק דמות אחרת״.
ילדים מכירים את העולם הזה בכלל? זה בעצם משהו שבדור שלנו היה נישתי ורק היום זוכה להכרה.
״יש הרבה מאוד צעירים בקהילה הזאת, יותר ממה שהיה בגילנו. אני חושב שהיום זה מקובל יותר חברתית. לגבי המשחק עם הילדים, זה כן צריך להתאים גם להורים אף שמבוגרים לא ישחקו בזה לבד. זה הצליח כי היו רבים שחיכו לזה. המון הורים רוצים לשחק עם הילדים במשהו, לא רק בתחום משחקי התפקידים אלא בכלל בקרב חובבי פנטזיה. חבל לי קצת שלא היה לי באמת משהו מגיל צעיר, אבל אני שמח שלילדים שלי יהיה".