התל אביבים חזרו למשלוחים בזמן המלחמה. אבל מה הכי מזמינים?

ארץ המשלוחים הלא אפשריים. שליחי וולט מציפים את העיר (צילום: שאטרסטוק)
ארץ המשלוחים הלא אפשריים. שליחי וולט מציפים את העיר (צילום: שאטרסטוק)

כמו בימי הקורונה ולאחר השבעה באוקטובר, גם המלחמה מול איראן הזרימה דם חדש לתחום המשלוחים היקר, שחוזר להאכיל אותנו בבית. בדקנו בוולט ומשלוחה מה אתם הכי מזמינים במשלוחים מאז תחילת שהתחיל "עם כלביא", וחזרנו רעבים מתמיד

18 ביוני 2025

מאז פרוץ המלחמה – הכוונה ל"עם כלביא", כי כבר אין לדעת – עם ישראל חוזר להתמכר למשלוחים. בחסות החשש מטילים, שכבר אינו מוגבל לשעות החשיכה, חברות המשלוחים מדווחות על עלייה של עשרות אחוזים בהזמנות ממרכולים, ולא רק מוצרי מזון אלא גם מאווררים, מזרנים ובריכות מתנפחות. עלייה ניכרת נרשמת גם בהזמנות ממסעדות, בדיוק כפי שקרה בתקופת הקורונה ולאחר השבעה באוקטובר. הוראת שעת חירום שאוסרת ישיבה במקום ומגבילה את הפעילות למשלוחים וטייק אוויי, וגם זה רק במידה שבמקום קיים מרחב מוגן תקני. והתוצאה: טרפת המשלוחים חוזרת גם למסעדות, אלו שפתוחות כמובן.

>> בריאים נגד טילים: מכון כושר ובר שייקים מעוצב ובריא נפתח בשינקין

מבדיקה עם חברות המשלוחים עולה כי קיים קשר ישיר ולא באמת מפתיע בין מלחמה לתאווה לפאסט פוד. על פי נתוני חברת וולט, מאז התעוררות הלביא אנו זוללים בעיקר המבורגרים (20 אחוז מסך ההזמנות), ואחריהם בפער ניכר סושי (11 אחוז), וגם אוכל אסיאתי ופיצה (10 אחוזים כל אחד). את קטגוריית ההמבורגרים בעיר מובילים סילי קיד, המוסד ופאט קאו, שמוכיחים שבכל הנוגע לקציצה בלחמנייה לתל אביבים יש רף גבוה ונכונות להשקעה כספית במוצר. רשימת 10 הסושיות הומוגנית פחות: קצת אחרי FU סושי, "סטודיו" ממתחם G צמרת וזה סושי באזל, מופיעים לא פחות מאשר ארבעה סניפי ג'פאניקה. קחו את זה מכאן לאן שנראה לכם, רצוי ללא שיפוטיות. זה בכל זאת ימי מלחמה.

היי חתיך. הקריספי צ'יקן של סילי קיד (צילום: יעל בונפיס)
היי חתיך. הקריספי צ'יקן של סילי קיד (צילום: יעל בונפיס)

בחברת משלוחה השלישייה הפותחת דומה, רק בסדר מעט שונה – אסיאתי (26 אחוז), המבורגרים ופיצות (16 אחוז כל אחד) וסושי (14 אחוז). ההתפלגות משתנה לפי שעות היממה, כשבמהלך היום יש עדיפות לשניצלים, אוכל ביתי והמבורגר, ובערב לפיצות משפחתיות ואסיאתי שבאים טוב במאנצ'יז. את רשימת המסעדות הפופולריות ביותר במשלוחה מובילים בכור את שושי, דומינו'ס וקפה טאיזו – שלישייה שמשקפת את קיבוץ הגלויות הקולינרי שבו אנחנו חיים, וגם קצת את ההיצע.

משלוחה (צילום גל איזנר)
משלוחה (צילום גל איזנר)

הבאים בתור מיט בר, שייק שאק, ארציאלי, דליקטסן ומרלן שמצביעים על אותה דיכוטומיה בין נמוך לגבוה, פיין וג'אנק – מה שבא, העיקר שהשליח יגיע. ביקוש רב למשלוחים נרשם באבולעפיה וחצ'פוריס, מקומות שמציעים פחמימות כסוג של נחמה. מסעדת האוכל היהודי הוותיקה סנדר זוכה אף היא לביקוש רב (רגל קרושה במרחב המוגן לאמיצים בלבד), וכך גם כנאפה אל ג'מילה ונייט קוקי, כי חייבים משהו מתוק ופריך על תקן פיצוי.

המאנץ' של אחרי האזעקה. נייט קוקי (צילום: my social)
המאנץ' של אחרי האזעקה. נייט קוקי (צילום: my social)

ברשתות נרשמת עלייה של עשרות אחוזים במשלוחים מגולדה, תמרה וקיורטוש, כנראה מאותה סיבת אכילה רגשית. לעומת כל העליות, ירידה מובנת נרשמת בקטגוריות המרקים והחומוס: בינינו, מי מסוגל לחשוב על מרק בחום הזה, וירידה למקלט אחרי שניגבתם חומוס יכולה להיות סיטואציה מורכבת. בנתוני המסעדות הפרסיות לא נרשם שינוי למרות הידרדרות היחסים עם איראן, ויש בכך משהו מעודד. האוכל הפרסי נהדר, אבל נראה אתכם רצים לממ"ד עם בטן מלאה גונדי. ודבר אחרון: כשהשליח מגיע, מותר לצ'פר אותו בטיפ קטן על נסיעה בתנאים מסכני חיים. את ההתחשבנות עם חברות המשלוחים נשמור ל-6 אחרי המלחמה.