משלושה יוצא אחד

בלנדד וויסקי חדש בשם Monkey Shoulder מסתבך עם כינויים מוטעים אך לחלוטין שווה לגימה

1 בדצמבר 2013

כשהמדור מרגיש עייף ורוצה להתעורר הוא הולך לקפה מרסנד ולוחש בשקט בשקט על אוזנו של בועז, בעל הבית, את מילת הקוד "טריפל". טריפל אספרסו, כשמו כן הוא – שלוש מנות קפה מרוכזות שנדחסות לראש אימתני ונחלטות בלחץ אל תוך כוסית אספרסו אחת קטנטנה. השבוע נזכרתי בטריפל האגדי של המרסנד (אל תגידו שאמרתי לכם, כי הוא לא נמצא בתפריט), כשברמן אחד הציע לי לנסות "טריפל מאלט חדש שהגיע לארץ". כאחד שמכיר לא מעט סוגי וויסקי מאלט הרמתי גבה. אני יודע מה זה סינגל מאלט ואני יודע מה זה בלנדד מאלט ומה זה בלנדד סקוטש, אבל על המונח "טריפל מאלט" עוד לא שמעת מעודי.

ביקשתי לראות את הפלא, ובקבוק שמנמן ויפהפה הונח על הבר.  Monkey Shoulder הוא השם שהופיע על התווית, עם תוספת משעשעת של יציקת נחושת שמוצמדת לכתף הבקבוק ועליה שלושה קופים חמודים. כפי שצפיתי, בשום מקום על התווית לא הופיעה המילה "טריפל מאלט". היא גם לא הייתה יכולה להופיע, כי מי שמייצר את המוצר הזה היא חברת ווילאם גרנט ובניו, חברת וויסקי מכובדת, שהיא יצרנית הוויסקי הסקוטי השלישית בגודלה בעולם. יש להניח שאם המושג "טריפל מאלט" היה מופיע על התווית הייתה החברה הוותיקה מכניסה את עצמה לתסבוכת רצינית. כדי להבין מה עלול להיות בעייתי במונח הזה, יש לחזור מעט לאחור. בדצמבר 2003, בדיוק לפני עשור, גרמה חברת דיאג'ו, יצרנית הוויסקי הגדולה ביותר בעולם, לסקנדל עצום בעולם הוויסקי, שערורייה שבניחוחותיה ניתן לחוש עד היום. הכל החל כשביום מעונן אחד היא החליטה לקחת מותג וויסקי בשם "קרדו" (Cardhu), אחד המרכיבים החשובים בבלנד של ג'וני ווקר, ולכנות אותו על התווית בתיאור החדשני "פיור מאלט". ההמצאה של דיאג'ו נועדה להבדיל אותו מסינגל מאלט – מונח המתאר וויסקי שעורה אשר מיוצר בשיטה מסורתית ומקורו במזקקה אחת ויחידה. בבחירה לקרוא לו "פיור מאלט" נמנעה דיאג'ו להתחייב על מזקקה יחידה או על מספר שנות הייצור, ובכך בעצם יצרה קטגוריית וויסקי סקוטי חדשה שאפשרה לה לשחרר לשוק וויסקי מאלט צעיר במחירים חסרי תחרות.

אם יש משהו שאי אפשר לקחת מהסקוטים זה את הכבוד למסורת. ההחלטה להמציא זן וויסקי חדש גרמה לרעש תקשורתי עצום בסקוטלנד והוציאה אנשים זועמים לברים, וכתוצאה מכך דיאג'ו התקפלה וגנזה את המותג החדש. היא אפילו גרמה לפרלמנט הסקוטי להתכנס ולחוקק חוקים נוקשים בכל מה שקשור למינוחים המקצועיים של תעשיית הוויסקי. אם תרצו, הדבר דומה לסנריו דמיוני שבו הכנסת תשב ותחליט מהן ההגדרות החוקיות המדויקות למסבחה, למשוואשה ולחומוס פול קומפלט. לאחר אינספור דיונים מלומדים נפלה ההחלטה שבסקוטלנד אפשר לייצר רק ארבעה סוגי וויסקי: סינגל מאלט, סינגל גריין (וויסקי ממזקקה יחידה, אך כזה שמיוצר בשיטות לא מסורתיות), בלנדד סקוטש וויסקי (ערבוב של שני מינים – או יותר – של סינגל מאלט וסינגל גריין) ובלנדד מאלט (ערבוב של שני מינים – או יותר – של סינגל מאלט).

כך תכינו קוקטייל על בסיס הבלנדד וויסקי החדש:

עכשיו, אחרי שהסדר נעשה אפשר לחזור למשקה שלשמו התכנסנו: מאנקי שולדר הוא אם כן בלננד מאלט שמורכב מסינגל מאלטים משלוש המזקקות המצוינות של וויליאם גרנט, וכולן ממוקמות בעיירה דאפטאון: גלנפידיך, בלוויני וקינינווי. במובנים רבים זהו הגנום, ה־DNA של חברת גרנט, שעורבב על ידי המאסטר בלנדר האגדי דיוויד סטיוארט. בעניין השם – מדובר במעין מחווה לעובדי המזקקה הוותיקים. "כתף קוף" הוא כינוי הסלנג לסוג הנכות שלקו בה העובדים באולמות הליתות המסורתיים של המזקקות, שנאלצו להתכופף ולהפוך בתנועות רפטטביות את גרעיני השעורה באתים, והחטוטרת שנוצרה בגבם גרמה להם להידמות לקופים. מן הסתם, אין זו עבודה שגורמת לילד גאווה כשאביו מגיע ליום הורים בבית הספר. אז אחרי כל הסיפור הזה המפותל הזה, מאיפה לעזאזל הגיע התיאור המוטעה "טריפל מאלט"? ובכן, מתברר שעבור אנשי השיווק והפרסום של המזקקה, התואר "בלנדד מאלט" נראה אפרורי מדי, ולכן, באופן לא רשמי הם מכנים את המוצר שלהם בשם שנדמה להם סקסי יותר – "טריפל מאלט", על שום שלושת סוגי הוויסקי שמרכיבים אותו. אז, ברשותכם בואו נחזור לאמת בפרסום, למסורת, ולחוק הסקוטי: עזבו אתכם מעניין הטריפל. מאנקי שולדר הוא בלנדד וויסקי חדשני, פרחוני וממזרי, שנמכר במחיר מצוין יחסית למותגים מסוגו שנמצאים על המדף.

מחיר (בקבוק 700 מ"ל): 190 שקלים