נוסטלגיה בנוסח *בילאד אל-שאם
לאחרונה יותר ויותר אמנים ישראלים, מוכרים וצעירים, חוזרים לשורשים ושרים בשפת בית סבתא. על תופעה חדשה ומרעננת בסצנת המוזיקה
אחרי יום לימודים מייגע, נכנס לדירתי היפואית הקטנה, צועד בנחישות עד קצה המסדרון ומפעיל את הרדיו הניאו-ענתיקה עשוי העץ. שיר של הזמרת המצרית לילה מוראד מתנגן ומפזר צלילים בכל הדירה. השיר האהוב עלי – "אנא אלבי דלילי". בדיוק כשאני מתחיל להתרפק עליו, השותף היהודי שלי מבקש "להנמיך את הקול של המואזין". "זאת זמרת, לא מואזין!", אני עונה לו. "וידעת שהיא בכלל יהודיה?". "וואלה לא ידעתי", הוא מודה. בכל זאת תנמיך, אני צריך להתרכז".
בזמן אחר ובמקום אחר, יהודים רבים לקחו חלק בתרבות הערבית, הושפעו ממנה וקיבלו השראה. הם שרו, כתבו, הלחינו, שיחקו – הכל בחסות הערבית. הם טבעו חותם משלהם, תעודה למיזוג תרבויות נהדר ולהפריה הדדית. איכשהו, הם נעלמו.
אבל בשנים האחרונות מתרחשת סביבנו מגמה מעניינת. צאצאיהם של היהודים מארצות ערב חוזרים למקורות ומופיעים שוב, והפעם לא במדינות המוצא, אלא ממש כאן – מנתיבות עד ירושלים, מתל-אביב עד הנגב. חלקם אמנים ידועים, חלקם פשוט מוכשרים. אולי הפעם הם אפילו יישארו, ויביאו עמם בשורה רעננה?
עלנטע אלקייםשמעתם? זמרת מוכשרת, במקור מנתיבות וכרגע מתגוררת בירושלים. יחד עם בעלה, עמית חי כהן, היא יוצרת מוזיקה מרוקאית נהדרת. אמנם שורשיה של אלקיים לא מגיעים מהלבנט, אבל המוזיקה שלה, כך נראה, מהווה בפני עצמה עבודת שורשים מדוקדקת. היא מופיעה גם במרוקו והגיעה אפילו עד לטלוויזיה הארצית. מומלץ במיוחד להאזין לשירה "תעאלי", קאבר לשירו של הזמר האלג'יראי היהודי סלים הללי. מרחק קפיצה ליוטיוב.
הגרוב התימני שלבינת'אל פאנק("הבת של הפאנק") ממכר במיוחד. מדובר בלהקת פאנק שמקפיצה את המסורת התימנית היישר לימינו. חברי הלהקה שרים בערבית ובעברית, והלהיט שלהם "Min Zaman" כבר מזמן חורך את הרדיו ואת הפלייליסטים של המסיבות הגדולות.
אם כבר אנחנו בתימן, שווה להזכיר את ההרכב ""A-WA, שהוציא כבר סינגל ראשון. מפגן מדהים של שירת נשים תימנית מסורתית, רק בעיבוד קצבי יותר. קליפ השיר "Habib Galbi" הוא ממש יצירת מופת, שכבר הספיקה לחצות את רף מיליון הצפיות ביוטיוב.
קפיצה קטנה לעיראק תפגיש אותנו עםדודו טסה, שעליו אין יותר מדי מה להרחיב את הדיבור, אבל הוא דבק במסורת והוציא לאחרונה אלבום נוסף יחד עםהכווייתים(הראשון יצא ב-2011), הלא הם הצמד דאוד וסלאח אל כוויתי, ממייסדי המוזיקה העיראקית המודרנית. נינט טייב, שמפליאה לסלסל במבטא ערבי תקין למהדרין, מתארחת באלבום, ואליה מצטרפות גם ריף כהן ומירה עווד.
בסך הכל מדובר בצעד אמיץ שיוצא מאזור הנוחות. ואולי זו דווקא חזרה למקום הנוח? כי מה יותר טבעי מבית סבתא, מחזרה לשורשים, מסולסלים ומלאי צבעים כשהיו במקור.
*בילאד אל שאם : הלבנט (בצרפתית: Levant) הוא מונח גיאוגרפי ותרבותי המתייחס לחלק המזרחי של אגן הים התיכון. בספרי ההיסטוריה של הלבנט נכללים בו לעתים גם אסיה הקטנה, יוון, קפריסין ומצרים.