חכמת הטופו

קבלו את לקסיקון התזונה הבריאה השלם של Time Out שיבהיר אחת ולתמיד איזה ויטמינים יזיקו לכם, האם טבעונים נהנים יותר, למה כדאי לכם לעשות חוקן ומה זה לעזאזל ספירולינה. הגוף שלכם יודה לנו

נזר הבריאות
נזר הבריאות
11 בנובמבר 2013

ערכים א' – ל'

לערכים מ' – ת'

אנטי־אוקסידנטים

חמצן הוא כמו חרב פיפיות; בכל שאיפה ונשיפה שלו הוא מחולל גם תהליכים פחות רצויים לנו – הוא פוגע בתאים, בחלבונים, בשומנים חיוניים וב־DNA. סביבתנו גם היא עשירה ברדיקלים חופשיים מחמצנים (אוקסידנטים) – באוויר מזוהם ובעשן סיגריות. נזקי החמצון תורמים להתפתחות מחלות לב וכלי דם, לפגיעה בראייה ובזיכרון, לסרטן, לפגיעה בתפקוד המוח ולהאצת תהליך ההזדקנות.

שלא במפתיע, הפתרון לבעיית החמצון יכול לבוא ממה שאנחנו אוכלים. מרבית הירקות מכילים אנטי־אוקסידנטים, נוגדני חמצון שונים: ירקות אדומים מכילים ליקופן שמגן מפני מחלות, בעיות לב וכלי דם ועוד; ירקות ירוקים מכילים כלורופיל ולוטאין, שמחזקים את העצמות ואת הראייה; ירקות סגולים חיוניים להאטת תהליכי הזדקנות בכלל והזדקנות של המוח בפרט, ובכלל ירקות הם בשורות טובות בשלל צבעים.

בשנים האחרונות יש נטייה לצרוך אנטי־אוקסידנטים גם בצורת תוספי תזונה. שם, לטענת חוקרים שונים, מצויים נוגדי החמצון בכמות מרוכזת יותר: זרעי ענבים, תמציות אסאי, רזברטרול, המופק משורש הארכובית היפנית ומשווק כמפעיל גן אריכות חיים וחומצה אלפא־ליפואית הם רק דוגמאות לתוספים שגודשים את חנויות הטבע ואת בתי המרקחת. "תוספים המכילים אנטי־אוקסידנטים פונים למגוון קבוצות – ספורטאים, מעשנים, אנשים בעלי מחלות כרוניות, בעלי תזונה לקויה או אנשים המעוניינים למנוע את נזקי הסביבה, למנוע את נזקי ההזדקנות ולטפח את העור", מסבירה דנה ביק־שמשוני, נטורופתית, תזונאית, הוליסטית והרבליסטית קלינית מהמרכז לרפואה טבעית חוכמת האדמה. "סביב התוספים מתנהל שיח ער למדי. לאחרונה נבחן הקשר בין טיפול בתוספים המכילים אנטי־אוקסידנטים לבין דלקות בהקשר סרטני. באנטי־אוקסידנטים יש חומרים אנטי־דלקתיים ולכן נבחן השימוש בהם למניעה ולריפוי". מה שבטוח הוא שנטילת תוספים לא באה על חשבון תזונה לקויה; "קודם אוכלים מגוון ירקות ופירות", מציעה ביק־שמשוני, "ותורמים לתזונה מזינה ובריאה. אחר כך אפשר לעבור לשלב הבא".

 בישול בריאות

הגל הבריאותני הוליד פריחה מחודשת בתחום סדנאות הבישול, שהתרחב בשנתיים האחרונות לכדי תעשייה משגשגת שפועלים בה כמה מהשפים ואנשי המקצוע הבולטים בתחום, שהבינו את פוטנציאל הכלכלי של התחום: ההיצע היום כולל סדנאות בישול צמחוני, טבעוני, בישול בריאות, בישול רואו־פוד, בישול נטול גלוטן, סדנאות מיצים, גבינות טבעוניות, קונדיטוריה טבעונית ועוד. "בעיניי זה עונה היום על צורך עמוק יותר", טוענת אורי שביט, כותבת הבלוג "טבעוניות נהנות יותר" ומנחה סדנאות בישול טבעוני. "אנשים באים היום ממקום עמוק יותר. הם רוצים לקבל מידע וכלים כי בסוף מגיעים הביתה ורוצים להתבונן במטבח בעיניים רעננות וליישם את הדברים".

"התחום אולי נראה משגשג יותר ממה שהוא", מסייגת ליה שומרון־פינדר, יועצת קולינרית, תזונאית טבעית ומחברת ספר הבישול "פשוט להיות בריא". "כשאדם פרטי מחליט להוציא 300 שקל על סדנת בישול, אלא אם מדובר באנשים עם רגישויות למאכלים, הרוב עדיין יבחרו בסדנה להכנת בשר, עבודה עם בצקים או הכנה של קינוחים מושקעים. לעומת זאת דווקא חברות שרוצות לצ'פר את העובדים בסדנה, לייצר במסגרתה ערך מוסף ולשדר מסר חינוכי וחברתי יעדיפו לשלוח את העובדים שלהן לסדנאות בישול בריא, אורגני או טבעוני". עוד אוכלוסייה שפוקדת סדנאות בישול בריא מן הסוג בו מתמחה שומרון־פינדר הם הורים, לרוב הורים טריים, שמעוניינים לבשל אוכל בריא לילד.

למרות הנהירה לסדנאות הבישול הבריא, התחום עדיין נאלץ להתמודד עם קשיים: עלות חומרי הגלם, התשלום למנחה והשכירות עבור המקום משתקללים לכדי עלות של 400־450 שקלים למשתתף; לעומת זאת, מרבית הלקוחות המעוניינים בסדנאות בישול מוכנים להוציא על כך בסביבות 250־300 שקלים ולא יותר. כתוצאה מכך רוב הסדנאות מתקיימות בפורומים ביתיים ואינטימיים או בחנויות לכלי מטבח, אשר בונות על הפקת רווח ממכירת ציוד נלווה ולאו דווקא מהסדנה עצמה.

גלוטן

תשכחו מהאירנים. שטן חדש נמצא והוא ערמומי, חמקמק ומזיק הרבה יותר: הגלוטן – חלבון שמצוי בחיטה, בשעורה, בשיפון, בשיבולת שועל ובכוסמין, ונפוץ גם במזונות מעובדים רבים, הפך בשנים האחרונות ממרכיב אלמוני למדי, שרגישים אליו רק חולי צליאק (מחלה המשבשת את ספיגת המזון בגוף ופוגעת במעי הדק), לכל מה שרע בעולם. יותר ויותר תזונאים, בריאותנים ומטפלים אלטרנטיבים רואים בו את האחראי הישיר למגוון תופעות לא נעימות – פריחה על העור, נפיחות, עלייה במשקל, תשישות ואף חרדות ופגיעה בפוריות. "אני לא משתייך לאלה שרואים בגלוטן את אויב האומה", מסייג זהר צמח וילסון, מורה ויועץ בגישת תזונה אינטגרטיבית ומנחה סדנאות תזונה. "יש מוצרים בריאים ומועילים כמו הסייטן, שמתפקד כתחליף בשר ועושה לאנשים טוב, כך שאי אפשר לפסול אותו באופן גורף. הוא בעייתי למי שיש לו רגישות קלה ובכלל, לא צריך ממנו כל כך הרבה. לכן לא הייתי מפריז בצריכת מוצרי חיטה. אפשר לעשות ניסוי ולהימנע מגלוטן למשך שבועיים: אם בעיות בריאותיות נפתרות או משתפרות ורמת האנרגיה מזנקת, אולי כדאי להבין את המסר".

הסנונית הציונית הראשונה של מוצרים ללא גלוטן היה לחם השיפון הבווארי שאפה ארז קומורובסקי בסוף הניינטיז; כיום תעשיית המוצרים ללא גלוטן בעולם מגלגלת מיליארדים. "רוב המוצרים ללא גלוטן, גם אלה שנמכרים בחנויות הטבע, אינם איכותיים", טוען וילסון, "הם טומנים בחובם מיני תחלואים, ממש כפי שהיוגורטים או הממתקים נטולי הסוכר מכילים אספרטיים שהוכח כקשור לסרטן המוח. זה מגוחך. בכל הקשור ללחם הייתי ממליץ על תחליפים טבעיים – אורז בסמטי או מלא, דוחן, לא חסר. זה בעיקר שאלה של מינון, ומומלץ להפחית את צריכת הלחם למנה או שתיים ביום, בלי קשר לגלוטן".

דיאטה

ג'ושוע רוזנטל, מומחה ומטפל במקרוביוטיקה (תורת תזונה שמקורה ביפן המבוססת על דגים, מזון מהצומח ודגנים רבים) היה באמצע טיפול באישה כאשר הבחין שעקרונות המקרוביוטיקה לא מיטיבים עם מצבה, ואפילו מחריפים אותו. לפתע עלה בדעתו שאולי היא זקוקה לשתייה מרובה של מים, רעיון לא צפוי בהתחשב בעובדה שמקרוביוטיקה אינה דוגלת בשתיית מים אלא ממליצה להסתפק בנוזלים שבירקות מבושלים ובמרק. בכל זאת הוא הסתכן והעז לנסות, ואכן מצבה של האישה החל להשתפר. רוזנטל, כמו לאחר התגלות, יצא למסע של חקר וחיפוש בין תורות התזונה השונות, והבין שגם שתי שיטות הסותרות זו את זו יכולות, כל אחת בדרכה, ללמד אותנו דבר מה חשוב.

המסע הוביל אותו לטביעת המושג "ביו־אינדיבידואליות" – הרעיון שאין תזונה אחת שמתאימה לכולם, ושמזונו של אדם אחד עלול להיות רעל לאחר. מושג זה עומד בבסיסה של גישת התזונה האינטגרטיבית שפיתח, המבקשת להתאים לכל אדם את התפריט הטוב ביותר עבורו בהתאם לנתוניו, למגבלותיו ולצרכיו.

מעבר ליתרונותיה הברורים, החשיבות של התזונה האינטגרטיבית, מושג שטרם פרץ לזרם המרכזי, טמונה גם בהתנגדות שלה לרעיון של דיאטה – מושג מאחד וכוללני שהשתלט באגרסיביות על השיח המרכזי והשית כללים והוראות זהות על אינספור צרכנים שונים זה מזה בתכלית. "אנחנו הולכים ומתרחקים משיטת החשיבה הזו", מסכים זהר צמח וילסון, מורה ויועץ בגישת התזונה האינטגרטיבית, "רק לאחרונה פורסם שחוקרים ישראלים מובילים גישת תזונה המתבססת על סוג החיידקים במעיים שלנו, והרי לכל אחד מצטברים סוגים והרכבים שונים של חיידקים במעיים, המוטבעים בו כבר מגיל שלוש. הרעיון של תזונה אינטגרטיבית הוא הפוך מדיאטה; דיאטה היא שיטה, היא כמו גלבייה שאפשר לזרוק על כל אחד; תזונה אינטגרטיבית היא לא שיטה אלא גישה, היא כמו חליפה שמותאמת במיוחד למידות הגוף, ולא מדובר בחליפה מסובכת במיוחד. כך שזו בהחלט תגובת נגד לדיאטה, מושג שהיום הולך ומתרחק מאיתנו".

הידרוקולוניק – שטיפת מעי

הטקסט הבא עשוי לגרום לכם לנוע באי נוחות על מושבכם ולדלג הלאה. עדיין, יש מי שיעדיף להתעלם מאי הנעימות הזמנית כדי לפתור בעיות של נפיחות, תשישות, כיבים, כאבי ראש, בעיות משקל ומחלות בשיטת ההידרוקולוניק – שטיפת מעי עמוקה במים, שעל הפופולריות שלה יעידו מספר לא קטן של מכונים בתל אביב ומחוצה לה.

"לעומת חוקן רגיל, המנקה רק את השליש התחתון של המעי, שטיפה עמוקה מנקה את המעי הגס לכל אורכו", מסבירה עדנה מינץ, תזונאית טבעית, מטפלת ומייסדת חוות הבריאות מצפה אלומות. "זרם המים מעודד את ניקוי הדם, מערכת הלימפה והכבד, וזה חשוב מאוד מאחר שלכבד יש מאות תפקידים והניקוי שלו הוא הסוד לריפוי כל מחלה. בעזרת מים שמוזרמים לכל אורך המעי אפשר לסלק פסולת ששוכבת בו שבועות, חודשים ואפילו שנים בלי שנדע ובלי שהגוף יוכל לפרק אותה". השטיפות נערכות על ידי הידרותרפיסטים מנוסים, ומי שהתנסה טוען שלא מדובר בחוויה מצלקת.

בכל אופן, מתברר שהצעקה האחרונה בתחום הוא החדרת חומרים המאיצים את הניקוי. "לאחר השטיפה במים מבצעים שטיפה שנייה עם מיץ עשב חיטה, שמחלחל דרך דיפוזיה ומנקה את הכבד מבחוץ", מפרטת מינץ. "עושים זאת לא מעט חולים במחלות כרוניות, שמשלבים את הטיפול עם צום מיצים, ותזונה טבעונית או טבעונאית, אבל גם "סתם" אנשים מודעים שרוצים לעשות ניקוי תקופתי, לרוב באביב ובסתיו". שיטה נוספת שצוברת תאוצה היא החדרה של קפה. "חולי סרטן, למשל, עוברים ארבע שטיפות עם קפה ביום ולא מעט זוקפים לזכות השטיפות את ההחלמה מהמחלה. לא מעט חולים טוענים שנרפאו מהמחלה הודות לחוקן עשב חיטה". כך או כך, לא מעט מטפלים מעדיפים ניקוי רעלים מן הגוף בשיטות פחות חודרניות ומציעים מגוון סוגי ניקוי רעלים באמצעות תזונה נכונה ומוקפדת ופעילות גופנית, שילוב שפתאום לא נשמע כל כך נורא.

ויטמינים

בדומה לבדיחה הוותיקה על היהודים – אם תיתקלו בשני תזונאים קרוב לוודאי שתשמעו שלוש דעות. לעתים אף מעייף לחזות בהתרוצצות התזזיתית של חוקרים וצרכנים בין מחקרים סותרים שמאחוריהם עומדים לא פעם ארגונים רבי עוצמה ובעלי כיס עמוק. אבל אם יש תחום שהוכה שוק על ירך בשיטתיות בשנים האחרונות, הרי זהו שוק הוויטמינים.

בעגה העממית ויטמין היא מילה נרדפת לחיסון. במשך השנים הופקעו הוויטמינים מכוס מיץ הגזר וסלט הירקות שלנו לתוספי מזון מרוכזים. כיום שליש מאוכלוסיית מערב אירופה וצפון אמריקה נוטלים ויטמינים באופן קבוע. אלא שבשנים האחרונות החלו לצוץ מחקרים מדאיגים שהוכיחו כי נטילת ויטמינים ומינרלים ללא המלצה חד משמעית מהרופא לתקופה ארוכה וללא צורך של ממש עלולה לגרום לבעיות קשות: צריכה מופרזת של ויטמין C למשל, עלולה לגרום לאבנים בדרכי השתן ולהעמיס כמות גבוהה של נוזל חומצתי על הכליות; צריכת יתר של סידן עלולה להוביל להיווצרות אבני סידן בכליות ולנפיחות; צריכת יתר של ויטמין A (בטא קרוטן) המצוי בירקות כתומים עלולה לגרום לסרטן הריאות בקרב מעשנים; ויטמין B6 (חומצה ניקוטינית) עלול לגרום לנזקים בכבד ולפריחה בעור; עודף מנגן גורם לבעיות עצביות, לדיכאון ולתשישות. גם שאר הוויטמינים והמינרלים שמומלץ לא לצרוך, כגון זרחן וברזל, גורמים לתופעות "מלבבות" שכאלו.

גם אם יש חוקרים הטוענים ליעילותם ולנחיצותם של הוויטמינים כתוספים, השוק כבר הבין את המסר ומקדם היום בעיקר תוספים אחרים כנוגדי חמצון, שמצויים בהם ויטמינים ומינרלים אך הם אינם הסיבה המרכזית שלשמה ניטל התוסף. ועדיין, יש ויטמינים ששוררת סביבם הסכמה רחבה: לנשים מומלץ לצרוך חומצה פולית לפני ובמשך ההריון, וכך גם לגבי תוסף ברזל; לתינוקות מותר לצרוך תוספי ויטמין A ו־B כשהם בני 2־12 חודשים ותוספת ברזל לבני 5־12 חודשים. נטילת ויטמין 12B מומלצת לצמחונים, לטבעונים ולמי שבדיקות הדם שלו גילו ערכים נמוכים מדי של הוויטמין. לעתים מתגלה בבדיקות גם מחסור בוויטמין D ובסידן, ובהתאם מומלץ לצרוך תוסף מהם. הרשת מלאה בטבלאות ארוכות של מזונות המכילים מגוון ויטמינים ומאפשרים לכל אחד להתאים לעצמו את מנת הוויטמינים הדרושה לו מתזונה בלבד. פשוט יותר ויקר פחות.

 זרעי פשתן

אחד הלהיטים החמים של התקופה הוא דגן שנמצא איתנו כבר 4,000 שנה, ושהיווה מרכיב בסיסי בתזונה של תושבי אסיה, אירופה ואפריקה. בשל יתרונותיו התעשייתיים, במשך תקופה ארוכה אבד העניין בפשתן כמזון, אולם בשנים האחרונות הוא עושה קאמבק מרשים, בעיקר בשל העובדה שהוא עשיר בחומצות שומן מסוג אומגה 3, הנחשבות לנחוצות לגוף מכוח יכולתן לסייע להורדת כולסטרול, לייצוב הסוכר בדם, לשיקום הראייה, לטיפול ביובש בעיניים, להפחתת הסיכון ללקות בסרטן השד, הערמונית והמעי הגס וכן בזיהומים דלקתיים. לבד מבאומגה 3 הם עשירים בסיבים ובנוגדי חמצון.

זרעי פשתן נמכרים כיום בחנויות טבע וגם בסופרמרקטים כגרגירים שלמים, גרגירים טחונים או כשמן. רוב התזונאים והמטפלים ממליצים על פורמט הזרעים הטחונים, שכן זרעים שלמים לא תמיד מתעכלים כשהם עוברים במערכת העיכול, והשמן חסר את הסיבים.

המנה היומית המומלצת היא 1־2 כפיות גרגירים, ולמרבה המזל הם גם די טעימים. אפשר לפזר אותם מעל סלט, יוגורט או קערת דגנים, להוסיף לבלילה של פנקייק, לצפות בהם דגים ואפילו לערבב עם דבש ולמרוח על טוסט. משמן פשתן וחומץ אפשר להכין רוטב לסלט.

 חלב

שוק המשקאות שמשמשים כתחליפי חלב ראוי לערך משל עצמו ולו רק בגלל המהפך האדיר שעבר המוצר. רק בשנה האחרונה צמחו המכירות של מוצרי חברת אלפרו ב־22% לעומת השנה שעברה. שוק תחליפי החלב הופך לאחרונה לאימפריה אלטרנטיבית ומשקאות חדשים עולים על המדף כמעט על בסיס חודשי, או בהתאם למצב הפרסומים על נזקי החלב שמציפים לאחרונה את התקשורת. "היום המגוון הוא אדיר", מספרת אורי שביט, "יש מגוון של חברות וכל אחת מהן מציעה כמה אופציות למשקאות סויה, שקדים, אורז, שיבולת שועל, כוסמין, אגוזים וגם חלב בננות או אגוזי מקדמיה או זרעי חמנייה, שחלקם מתאימים לקפה, קורנפלקס, דייסות, מאפים ומה לא". המשקאות, שהמתקדמים יכולים להכין גם בבית, מגיעים במגוון וריאציות – כשוקו, כמשקה דיאטטי, עם או בלי תוספת וניל, משקאות ממים ופולי סויה בלבד ועוד שילובים תמוהים. מי שיבקר בחנויות הטבע השונות (חלק מהמשקאות נמצאים כבר בסופרמרקטים ובמכולות השכונתיות) ייווכח שמתחולל קרב איתנים על המדפים: Vitariz, אחת המתחרות של אלפרו שנכנסה לשוק המקומי רק בשנה האחרונה, מתגאה במשקה שמשלב חלב סויה ושקדים ושהפך ללהיט היסטרי בקרב טבעונים. אלפרו מצדם לא נשארו חייבים ויצאו לאחרונה עם משקה אגוזי לוז מתקתק שצובר גם הוא פופולריות רבה. למי שמעוניין להיכנס לגרוב תחליפי החלב ולאמץ את הז'רגון מומלץ להשמיט את המילה חלב ולאמץ במקומה את המילה "משקה"; יש כאן אנשים רגישים, ולא רק ללקטוז.

אוכל של טבעונים
אוכל של טבעונים

 טבעונות

אחרי שאכלו לנו את הראש מכל כיוון, מתברר שנשארה לטבעונים עוד תחמושת בארסנל. בחודשים האחרונים מתפרסמים בעברית מאמרים רבים מתוך נייר העמדה שפרסמה אגודת התזונה האמריקאית וזוכים לתשומת לב רבה. "המחקרים שאגודת התזונה האמריקאית בחרה לצטט הם שקלולים של מספר עצום של מאמרים שנאספו במהלך השנים", טוענת ד"ר צביה שיפר, מומחית לרפואת ילדים ותינוקות, שעוסקת בקשר שבין תזונה לבריאות, "כך שלא מדובר בדעה אחת אלא בסיכום של תוצאות מחקרים בשיטת ניתוח מבוסס ראיות. זו הפעם הראשונה שנעשתה עבודה ביקורתית בהיקף כזה".

סיכומי המחקרים נוטים חד משמעית לטובת תזונה טבעונית. "לפי הנתונים, שיעור מחלות הלב בקרב צמחונים ותיקים נמוך ב־24% ,ובקרב טבעונים נמוך ב־57% לעומת אוכלי כל", מדגימה שיפר. "כבר ב־1997 נערך מחקר על סתימות בכלי דם, שהעלה כי אנשים עם סתימות בכלי הדם שצרך תזונה דלה בשומן מהצומח השיגו ירידה משמעותית בהיצרויות כלי הדם, ירידה של 82%, תוך שנה בלבד – וזה משהו שאף תרופה לא יכולה לעשות. גם הכולסטרול נמוך יותר באופן עקבי בקרב אנשים שתורכים תזונה מהצומח, וגם לחץ הדם של טבעונים הוא במצב טוב יותר מאשר אצל אוכלי כל. הצמחונים נמצאים תמיד באמצע".

נושא ההשמנה נמצא בשנים האחרונות במרכז תשומת הלב של האמריקאים, אבל גם הישראלים לא יכולים להדחיק את התופעה משהגענו למקום החמישי בעולם בשיעורי ההשמנה בקרב ילדים. "מחקר שנערך על פני חמש שנים הראה כי מספר הטבעונים שסובלים מהשמנה קטן ב־70% משיעורם בקרב אוכלי הכל, כשהצמחונים, שוב, נמצאים באמצע".

רבים מחולי הסרטן עוברים לתזונה טבעונית כתוצאה מהמחקרים האחרונים. "הסיכויים של צמחונים וטבעונים לחלות בסרטן נמוכים משמעותית מאלה של שאר האוכלוסייה וזה בולט בעיקר כשמדובר בסרטן המעי הגס ובסרטן הערמונית, אך גם בסוגי סרטן אחרים", אומרת שיפר. "אם נדגים דרך סרטן הערמונית, מחקר בארצות הברית שבחן מעל 20 אלף גברים ועקב אחריהם במשך 11 שנה, מצא כי מספר הגברים שצרכו מעל 2.5 מנות חלב ליום (מנה שווה לגביע יוגורט או לפרוסת גבינה צהובה) וחלו בסרטן הערמונית היה גבוה ב־34% מאשר גברים שהפחיתו את צריכת מוצרי החלב או לא צרכו חלב בכלל".

את תוצאות שאר המחקרים אתם יכולים לנחש בעצמכם. "ברגע שעוברים לטבעונות כל הנתונים משתפרים, והדבר נוגע ודאי למחלות המרכזיות שגורמות לתמותה – סרטן, התקפי לב, סוכרת, שבץ ומחלות כליה", קובעת פישר. לכן מעניין מדוע למרות מבול המחקרים משרד הבריאות לא כולל את הטבעונות בהמלצותיו. "לוקח זמן לשנות ולעשות מהפך, בוודאי כשמדובר בהרגלים", סבורה פישר, "אבל המחקרים מצביעים על העובדה שאולי אנחנו מגיעים לסוג של מסה קריטית. את תחילתו של השינוי בכל אופן, כבר אפשר לחוש בשטח".

 ילדים

כנגד מגמת ההשמנה בקרב ילדים בישראל, שבאה לידי ביטוי בדירוגהּ במקום החמישי בעולם בשיעור השמנת ילדים השנה, מתרחבת מגמה שעיקרה עיסוק בתזונה בריאה לילדים: העיתונים מקדישים לתזונת ילדים מדורים נרחבים; בלוגים כתובים על ידי ילדים שמבשלים והוריהם מציפים את הרשת, וילדים עם לקויות כגון אוטיזם או הפרעות קשב וריכוז זוכים להתייחסות נפרדת ולמענה רחב בנושא.

תופעת הרשת הבולטת ביותר בתחום התזונה לילדים הגל הטבעוני החדש. "בעבר זה נתפס כתופעת שוליים של מוזרים ואאוטסיידרים; היום מדובר בתופעה שחודרת למיינסטרים וסוחפת איתה גם הרבה משפחות", טוענת אורי שביט, שבבלוג שלה "טבעוניות נהנות יותר" מופיעים מגוון מתכונים לילדים.

ההנחיות מטעם ארגוני הבריאות בעולם כוללות הצהרה כי צמחונות או טבעונות מאוזנת ובריאה מתאימות לכל שלבי החיים. לאחרונה הצטרף גם איגוד רופאי הילדים בישראל להמלצות, "וזו בהחלט בשורה", אומרת שביט, "שכן היא מעודדת ומרגיעה גם את אלה שעוברים לטבעונות מתוך שיקולים בריאותיים וגם את מי שעובר לטבעונות מסיבות אידיאולוגיות – בשני המקרים מתברר שאין סכנה לבריאותם של הילדים".

הרצון לחלוק מידע ולקבל כלים והסברים הופך את משפחות הטבעונים לקהילה וירטואלית תוססת למדי. דפי קבוצות בפייסבוק כגון "בישול טבעוני לילדים" מרכזים מתכונים מומלצים ומציגים דיונים והתלבטויות. קבוצות הורים וילדים טבעונים עורכות מפגשים חברתיים. גם גני ילדים ופעוטונים המגישים אוכל טבעוני נפתחו בשנתיים האחרונות בהתאם לביקוש התופח. "אותי מרגשת יותר העובדה שגני ילדים לא טבעוניים פתוחים יותר כיום לבקשות של הורים טבעונים להגמיש את התפריט עבור ילדיהם", סבורה שביט, אשר לוקחת מדי פעם חלק בפאנלים בנושא, כגון "אימהות והריון טבעוני". "מגוון הפלטפורמות שקיים כיום בתחום הייעוץ, הבישול והתזונה הטבעונית מאפשר למשפחה טבעונית להתפשט ולהפוך לקהילה שלמה באופן קל יותר לאין ערוך מאשר קודם לכן".

לא פותח את הבוקר בלי קצת כורכומין
לא פותח את הבוקר בלי קצת כורכומין

כורכומין

מחקרים מהשנים האחרונות הראו שאוכלוסיית הקשישים בהודו היא בעלת השיעור הנמוך בעולם עם אלצהיימר, מחלה המתחילה כתהליך דלקתי במוח. הרבה אצבעות הופנו אל הכורכום – לא רק אחת מאבני היסוד במטבח ההודי (הודים אוכלים בממוצע כפית כורכום ביום), אלא גם תבלין המכיל כורכומין – החומר הפעיל בתבלין הצהוב, המתברר כבעל השפעה אנטי־דלקתית מכריעה.

הכורכומין נחשב מועיל במיוחד בטיפול בדלקות פרקים, בטיפול במחלות מעי ואפילו מסייע בבעיות עיניים כרוניות. מחקרים חדשים בוחנים את השפעתו של הכורכומין על השמנה הנקשרת בסוגי סרטן שונים כגון במערכת הלימפה, בכליות, בערמונית או סרטן השד, זאת מתוך ההנחה החדשה יחסית המייחסת להשמנה השפעה דומה לדלקת כרונית בכל הגוף. כורכומין גם הוכח בכמה מקרים כטיפול מונע התפתחות מחלות כמו סרטן הלבלב, סרטן הריאות או סרטן השד ומסייע בכאבי בטן, הפרעות וסת, כאבי שיניים, סחרחורות, אסטמה, כאבים בחזה ועוד. בהודו הוא משמש כחומר חיטוי לטיפול בדלקת גרון, לטיפול בברונכיטיס ובסוכרת.

לפי המחקרים, ספיגת הכורכומין דרך המעי מוגבלת, כך שלא תוכלו לקבל את הכמות המספקת דרך כמויות של עמבה. בחנויות הטבע מופיע הכורכומין ככמוסה ונחשב לאחד הלהיטים בתחום נוגדי החמצון, גם בשל יתרונותיו האנטי־דלקתיים והאנטי־סרטניים. הגם שתופעות הלוואי נמוכות עד אפסיות, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע לגבי השימוש והמינון.

 ליקוט

היופי, כך אומרים, עשוי להתגלות לעתים במקומות בלתי צפויים. כך למשל עבור הלקטים המקומיים – יש דבר כזה – גינה עזובה או חורבה שצימחה פרא הן המראה הנפלא עלי אדמות. "ליקוט מזון הוא חלק מההיסטוריה באבולוציה של בני האדם על פני כדור הארץ, מסורת שהתחילה להיחלש ולהיעלם רק עם בוא המאה העשרים", מזכיר ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, מומחה למסורות מקומיות של אוכל ותזונה ומחבר הספר "צמחי בר למאכל". "מאז שעברנו לערים והתרחקנו מהטבע מתחיל תהליך של התוודעות מחודשת למסורות מקומיות. אחת מהן היא ליקוט צמחי בר בסביבתך הקרובה. יש לכך גם ערך תזונתי מובהק – צמח שנאכל מיד לאחר שנקטף, ערכו התזונתי שווה לפי אלף מאשר צמח שנקטף לפני שבוע וממתין באריזה, מה גם שהטעם שונה לחלוטין. על כל זאת מתווספת היציאה לטבע, היכרות עם הסביבה והאפשרות לגוון את התזונה במוצרים טעימים, נגישים ובריאים".

הסתיו הוא עונה של פירות, אבל אם תצאו עוד חודשיים לשטח תוכלו להיתקל ברדיוס מזערי בצמחי בר רבים שמומלצים לאכילה וביניהם חלמית, חרצית, עולש, ילקוט הרועים, כובע הנזיר ועוד. "בכל הגינות המוזנחות של מבני ציבור, בכל חור בין עציץ למדרכה, בצדי הרחוב – יש מגוון של צמחים לא מרוססים למאכל", נפעם צ'יזיק. אם בכל זאת תרצו לקחת חלק בליקוט מוסדר יותר, ארגונים כמו "עץבעיר" (עסק חברתי לאקולוגיה עירונית) או "פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל אביב־יפו" מציעים סיורי ליקוט בלוויית מדריך מקצועי בתוך תל אביב, תוך מתן הסבר מקיף על הצמחים שמותר או אסור לקטוף ולאכול, מתן כלים בסיסיים ללקט המתחיל והסבר מקיף על אקולוגיה עירונית – שווה לבדוק ולו בשביל סלט העולש.