המחזה המשעשע והחכם הזה מראה שלהיות בערך זה בסדר. גם בנס ציונה

המחזמר החדש "נס ציונה" של קבוצת עבודה מגולל סיפור קטן ונוגע ללב על חלומות ושאיפות ביישוב פריפריאלי בשנות ה-80. בחורה צעירה (ורדית, בגילומה של יעל טל) שמגיעה בעיניים בוהקות לכבוש את היישוב הממש לא גדול ולחיות את החיים, בחור מקומי (ינון, בגילומו של אורי עטיה) שמסתפק במה שיש והחבר שלו (מלכיאל – עומר עציון) שנראה ומדבר כמו רוקסטאר. אה, ויש גם את לשכת ראש העיר שנראה שהכל קורה בה.

אורי עטיה ויעל טל מתוך המחזה נס ציונה. צילום: אורי רובינשטיין

הקשר בין הסיפור העלילתי לבין נס ציונה האמיתית באייטיז הוא רופף ביותר. אני יודע את זה כי גדלתי בנס ציונה באייטיז, ואבא שלי כיהן כראש המועצה (אז היא עדיין לא היתה עיר, היא הוכרזה בתחילת שנות ה-90). אלוהים, כמה הרמות להנחתות נחסכו ממני בגלל זה, לצערי, כן? למעט אזכור קצר לקניותר האגדי – אין קשר מובהק בין הסיפור ליישוב. לפחות לא קשר אובייקטיבי.

נס ציונה במחזמר של יעל טל (שאינה השחקנית) הוא לא יותר (ולא פחות) מרקע לסיפור על חלומותיהן של הדמויות המרכזיות כשהן פוגשות את המציאות. ינון בסך הכל רוצה לעבור כבר טסט ולקבל רישיון נהיגה, גם לוורדית שהגיעה מיהוד יש שאיפות צנועות – למלא היטב את תפקידה החדש כעוזרת לעוזרת של ראש העיר ולכבוש את הפורימון המקומי בסערה. מלכיאל הרוקסטאר מגולל את סיפורי הגבורה שלו מבוקר ועד ליל ודוחק בינון להישאר אמיתי לעצמו – אבל האם מלכיאל בכלל אמיתי לעצמו?

שגרת החיים של כולם היתה לכאורה יכולה להימשך סתם כך, ללא אירועים מסעירים אלא שבנס ציונה של המחזה תזוזות לכאורה קטנות הן בעלי השפעות דרמטיות על הדמויות. רעידות אדמה של ממש. במרכזן – ורדית עצמה שמשבשת את כל מה שינון המקובע ידע או חשב על החיים ועל נס ציונה ועל הרצון שלו לקבל רישיון נהיגה.

האח השבור של שדרות רוטשילד. העיר של השחקן עומר עציון
ביקרנו גם ב"די לשקרים שלך" שמוצג בתיאטרון תמונע

מעין ויסברג, מתוך המחזה נס ציונה. צילום: אורי רובינשטיין

כל הדמויות – גם זו של מורה הנהיגה ואחיו נהג האוטובוס (אסף פריינטא), והעוזרת של ראש העיר (מעין ויסברג) מציגות משהו בינוני מאוד. הן חיות באמצע, כמעין מפלגת מרכז של הנפש –  אבל נושאות עיניים לעבר מה שבעיניהן מוצלח – במקרה זה בית הספר למחוננים הנמצא ממש קרוב והפורימון שבו אפשר להתחפש; להיות קצת אחרת.

משחק הדימויים נפתח כמובן לצופים ומאפשר מנעד מסוים של תנועה ומחשבה. בעיני המתבונן מה שנקרא. ייתכן שלפני ההצגה כמעט קיוויתי להיעלב ממסגור הסיפור סביב נס ציונה, שלמרות שנותיי הרבות בתל אביב אני עדיין שומר לה חסד נעורים. ציפיתי שגאווה מקומית נושנה תצוץ ואנסה להגן על כבודה האבוד, שנרמס תחת גלגלי הקומדיה האימתניים של קבוצת עבודה.

אורי עטיה, מעין ויסברג, אסף פריינטא, יעל טל ועומר עציון, מתוך נס ציונה. צילום: אורי רובינשטיין

אבל האמת היא שלא היה צורך. המחזה כאילו מבקש ממך, בין אם אתה נס ציוני במקור או לא, להסתכל על כל מה שבאמצע. אפילו לייצר לזה אידיאליזציה מסוימת. והרי מדובר במצב צבירה שנכון לכל זמן ולכל מקום: לא להיות לגמרי בסדר, ולהבין שזה בסדר גמור להיות. רוצו לראות, אנחנו צריכים עוד מחזות קטנים וחכמים ומשמחים כאלה. היידה נס ציונה.

>> נס ציונה – המחזמר, הצגות קרובות בשלישי ורביעי השבוע (17/18.5) בתיאטרון תמונע. לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים