קורעות בסטרימינג: אלה הנשים הכי מצחיקות שאפשר למצוא בנטפליקס

כבר נאמר הכל לגבי האמירה המיזוגנית לפיה "נשים אינן מצחיקות", אבל האמת – אין לאף אחד כבר צורך להדוף את האמירה הזאת, כי יש מספיק קומיקאיות ויוצרות שמפריכות אותה לחלוטין – ולנטפליקס יש לא מעט נשים מצחיקות. חלקן יקרעו אתכם מצחוק, חלקן יגרמו לכם לגחך בעונג, אבל מה שבטוח – לא אתם תהנו. אלה הנשים הכי מצחיקות בספריית הסרטים של נטפליקס.

>> נראה כמו בדיחה: הטריילר לריבוט הגנוז של בנות הפאוור פאף דלף

קמילה מנדס ומיה הוק ("עושות נקמה", 2022)

קמילה מנדס נמצאת על המסך כבר זמן רב יחסית לגילה הצעיר, ועדיין השחקנית מצליחה להפתיע אותנו בסרט הזה עם חוש קומי מפותח וכימיה מוצלחת עם מיה הוק. הסיפור עוקב אחרי דריאה ואלינור, שתי נערות שמשתפות פעולה נגד כל מי שהורס להן את החיים. התוצאה היא קומדיית נקמה תיכוניסטית מעולה ומאד מתגמלת, שמראה בדיוק איך התיכון יכול להיות גיהינום.

סאנה לאת'ן ("מתעוררת", 2018)

קומדיה רומנטית חמודה ומרגשת על אישה אחרי פרידה שמחליטה לעשות שינוי משמעותי בחייה שמתחיל מהסטיגמה הכי ברורה שיש: שינוי תספורת קיצוני. לעומת קומדיות רומנטיות אחרות יש כאן הרבה מאד רגעים מרגשים, אבל גם המון רגעים משעשעים ובעיקר משחק מצוין של לאת'ן בתפקיד הראשי. קומדיות רומנטיות לרוב מעבירות זמן/דייטים באופן מבדר יחסית, אבל הסרט הזה הוא מסע שכיף ומצחיק לעבור.

מליסה מקארת'י ("מרגלת", 2015)

היא הרי חייבת להיות ברשימה ולמרות שהיא השתתפה באינספור קומדיות זולות, אף אחת מהן לא משתווה לקומדיית האקשן הכל כך כיפית הזאת. הפעם מליסה מקארת'י היא אנליסטית משועממת של הCIA שמעולם לא רדפה אחרי החלומות שלה וכעת היא נדרשת לצאת לשטח כדי לנקום את מותו של מרגל-על מפורסם וכמובן איך אפשר בלי מזימה בינלאומית כדי לפלפל הכל. מה שבאמת כיף פה זה הנוכחות של מקארת'י שעושה את כל מה שעושים בסרטי מרגלים, אבל מצחיק.

קלי פרמון קרייג ("אלוהים, אתה שם? זאת אני, מרגרט", 2023)

הדרמה הקומית הזאת לא תגרום לכם להיקרע מצחוק כמו בסרט הקודם, אבל היוצרת קלי פרמון קרייג הוכיחה מעל ומעבר שהיא יכולה לספר סיפור עדין, יפה ומרגש עם המון רגעים קומיים בתוכו. זה סיפור התבגרות של ילדה נוצריה-יהודיה שמחפשת את עצמה, אז אפשר להבין שהוא מכיל את כל מה שמסע התבגרות מכיל, אבל עם נוכחות נשית מאד חזקה של רייצ'ל מקאדמס וקתי בייטס ושיח בוגר, קליל והומוריסטי על הצד הנשי של הנעורים, הצד שכמעט ולא מדברים עליו בסרטים ורק מהסרט אפשר להבין שהוא קצת יותר מורכב משלנו.

אלי וונג ("אם זו אהבה", 2019)

אם אתם רוצים לדבר על יצירה נשית חדשה חייבים לדבר רגע על אלי וונג, שהיא מצחיקה בטירוף, שנונה וחכמה. אתם יכולים לצפות בספיישל המצוין שלה, אבל אם בא לכם סרט – "אם זו אהבה" זאת הבחירה הנכונה. הסרט מספר על סשה שמאורסת לבעל עשיר שמחליט פתאום שלא בא לו להתחתן, בדיוק כשחבר הילדות שלה, מרקוס, חוזר לחייה. זאת קומדיה רומנטית, אבל מהסוג שרק אלי וונג יודעת לעשות: בוטה, מצחיקה, חכמה ולא מתנצלת, בדיוק כמו אלי בעצמה. הנציגות הנשית כמובן לא מסתיימת עם אלי, אלא אם התסריטאית והבמאית נאנאצ'קה חאן, שיצרה את "הרוק הצעיר", "אל תסמכו על הכלבה מדירה 23" ו-"חמוץ מתוק". אז כן, היא יודעת לעשות טלוויזיה מבדרת. 

שרון מגווייר ("יומנה של ברידג'ט ג'ונס, 2001) 

בשנת 2001 נשים בקולנוע הוצגו באופן שונה לחלוטין מנשים כעת. גם אם מעמד האישה עוד רחוק מהמצב האידיאלי, בהחלט יש התקדמות, וכשמדברים על התקדמות של נשים בקולנוע חייבים לדבר על "יומנה של ברידג'ט ג'ונס", הסרט הקלאסי שהציג אישה מינית, לא מתחסדת (לפחות לא בסטנדרט של 2001) ודעתנית ונכון שהוא עדיין מציג נשים באופן שפחות היה מתקבל היום, אבל אי אפשר לדבר על נשים בקולנוע מבלי להזכיר את שרון מגווייר ואת ברידג'ט ג'ונס.

דיאן מורגן ("החיים עצמם עם פילומינה קונק", 2024)

כשרואים את פילומינה קונק היא גורמת לכם לצחוק ולשנוא אותה בו זמנית. דיאן מורגן שבה לשחק את המראיינת הטיפשה בעולם והפעם עם סרט מוקו באורך כמעט מלא. כן, נו תפסתם אותי. רימיתי. זה ספיישל ולא סרט באורך מלא, אבל דיאן מורגן היא האישה הכי מצחיקה ברשימה הזאת. אין דבר יותר משעשע מלשמוע את פילומינה מנסה להבין מי זה D ומי זה A ב-D and A, או שואלת מנתח פרופסור אם ל-100 אחוז מבני האדם יש את גוף האדם, או פשוט מהרהרת לעצמה על רקע נופים מרשימים. תסמכו עליי, דיאן מורגן היא האישה הכי מצחיקה ברשימה ולא תצליחו לשכנע אותי אחרת.