סוף מתוק ומר: חנות הקפה האיקונית באלנבי נסגרת אחרי 45 שנה

ניסים סבר עומד במרכולתו ברחוב אלנבי באותו הפוזיציה בה עמד מאז 1979. יותר מ-45 שנות קפה עברו בפינג'אן ובמקינטה שעדיין עומדות כאן בגאון, וכעת סבר החליט שהגיע העת לצאת לפנסיה, ולסגור את החנות. לדברי בן ה-85, הסיבה הבלעדית לסגירה היא הגיל, ושמחנו לגלות שלא היו אלו בתי הקפה ההיפסטרים שדחקו אותו ממקומו, ולא בניית הרכבת שמסביב. "יש לי קליינטורה קבועה של שנים שלא חדלה ולא פחתה לרגע", אמר לנו היום בריאיון סבר. "גם כשהתחילה פה הבנייה של הרכבת".

>> מהפך עירוני: רחוב קינג ג'ורג' עוד יהיה אחד היפים בתל אביב

ואכן, לא היה צריך יותר משעה קלה של שיחה עם ניסים בחנות – שנקראת באופן רשמי "נ. סבר קפה וממתק" ועדיין מלאה בשקיות קפה ושוקולדים שונים – כדי לגלות שזו אמת לאמיתה. במהלך שעה זו הגיעו לפחות 7 לקוחות קבועים, שסיפרו שהוריהם נהגו לקחת אותם לחנות עוד כילדים, ושאלו את ניסים איפה אפשר יהיה למצוא את הקפה שלו אחרי שיסגור בסוף ינואר.

לצערנו, הבשורות לא טובות – אי אפשר, כי הספק שלו עובד באופן בלעדי באיזור הצפון, וניסים היה היחיד שהצליח לגרור אותו עד תל אביב. וזה "קפה מספר אחד בארץ", לפחות על פי הלקוחות. אחדים מהם שאלו את בכר איך התרוקנו רוב המדפים, שבדרך כלל עמוסים במקינטות, שקיות קפה ושלל שוקולדים, מרציפנים ובונבוניירות, והוא עונה בסבלנות שהשמועה על סגירתו כבר התפשטה בין הלקוחות, שבמהלך השבוע האחרון מגיעים בהמוניהם.

ניסים נולד לפני 85 שנים באנקרה, בירת טורקיה, ובגיל 17 בלבד עלה ארצה לבדו, הגיע לקיבוץ גבעת ברנר ואז גויס לצה"ל. אחר כך שב לטורקיה כדי להביא את הוריו, נשאר שם לעוד כמה שנים, ורק כשהמשפחה כולה הגיעה ארצה הוא פתח את החנות ברחוב אלנבי, בדמי מפתח. "אמרו לי שמבחינת עבודה בארץ כדאי להתעסק באוכל, שאנשים בישראל אוהבים אוכל", מספר בסר על ההחלטה לפתוח קפה. "אבל לא ידעתי לבשל כלום חוץ מקפה טורקי, אז אמרתי טוב – אני אביא קפה. וככה זה התגלגל".

"תל אביב השתנתה ויש בה הרבה בתי קפה חדשים", אומר ניסים. "פעם הייתי עובד איתם קצת, אבל השיטה שהם משלמים מאוחר לא התאימה לי". גם כיום, ניסים עומד מאחורי הבר ומייעץ על הקפה הרצוי, מסביר מה מנעד הטעמים, שוקל, טוחן ואורז. הוא גם מספר על עצמו שהוא עדיין מקפיד לשתות כל בוקר קפה טורקי עם כפית סוכר, אותו הוא מכין בפינג'אן שעוד נמכר בעצמו בחנות. "לשמחתי הקליינטורה פה קבועה ובתי הקפה מסביב לא איימו עליי. אני כבר זוכר מי מהקליינטים שותה רובוסטה, מי ערביקה ומי קולומביה". 

החנות של בסר היא גם מהבודדות בסביבה שניתן למצוא אצלן את משקה הקפאין הארגנטינאי מאטה, מה שהביא אליו במרוץ השנים לא מעט לקוחות מאמריקה הלטינית. "דודה שלי מארגטינה לא רצתה להגיע לארץ כי אין מאטה", מספר לי בחיוך אחד הלקוחות שבחנות, "מצאתי לה אצל ניסים, והיא הגיעה".

אם כן תם עידן, והמוסדות והחנויות הקטנות שאפיינו את אלנבי הולכים ומתמעטים. השניצליה של אווה, לאופרד לכלי בית, קיוסקים נוספים מתפוררים מול המציאות החדשה. והנה גם נ.סבר מצטרף. "עצוב לסגור, אבל אני סוגר בחיוך", מסכם בסר. "אני עייף ורוצה לנוח ולהנות מהפנסיה", מוסיף בחיוך מריר מתוק, כמעט כמו כוס אספרסו טובה.
החנות באלנבי 107 תיסגר בסוף ינואר 2025. עד אז יש מבצעים שווים על הכלים, השוקולדים והקפה. תגיעו, שיהיה מה לספר לנכדים