תרבות יום יפו: הרכבנו לכם את ה-Art Walk היפואי האולטימטיבי

מתחילים בשכונת נגה הציורית, מסיימים בפארק המדרון הקסום, ובדרך סופגים אמנות, תרבות והיסטוריה בתיאטראות, גלריות, חנויות וגם סתם בסמטאות היפהפיות של השוק היווני ויפו העתיקה. בנינו לכם מסלול עדכני בין מוקדי התרבות והאמנות של יפו. לא תספיקו הכל ביום אחד? בואו ליומיים-שלושה
דיסקליימר לפני שמתחילות: אתם לא תספיקו הכל. אלא אם כן יש לכם יומיים-שלושה, ואז דברו איתנו לגבי המלצות איפה לישון באזור. אם ברשותכם כמה שעות בלבד, בחרו את אחד-שניים מהאזורים או דגמו את מה שהכי מדבר אליכם מתוך הרשימה. מרחקי ההליכה אינם גדולים ותמיד אפשר ללכת על רצועת החוף (אם אתם באים מצפון, אנחנו תמיד ממליצים לעשות את זה חמושים במרגריטה קפואה מעלמה ביץ'. גם אם קריר בחוץ, ההליכה תחמם אתכם). במיוחד עכשיו, כשאירועי "מאירים את יפו" של עיריית תל אביב-יפו צובעים את הרובע באורות החגים, השוטטות בין מוקדי התרבות והאמנות של יפו יכולה לזמן הפתעות רבות וכדאי להתעדכן מראש באתר העירייה.
>> יפו זאת אהבה: 31 המלצות לוהטות לסופ"ש של רומנטיקה יפואית
>> יפו של הילדים: כל הדרכים ליהנות מיום יפואי מושלם לכל המשפחה
אפשר להתחיל מהשכונה הצפונית של יפו, שכונת נגה, המוכרת בעיקר הודות לתיאטרון גשר הנהדר והמדרחוב שבו הוא שוכן. המדרחוב מאובזר בבתי קפה, ברים וחנות טבע מעולה, ואם תזוזו מעט לצדדים תמצאו את חנות הספרים החדשה והלוהטת אובלומוב על שלל אירועי התרבות שהיא מקיימת, גינה קטנה שמסביבה אופציות רבות לקפה ופחמימות איכותיות, עצי הדרים שפורחים בעונה ויופי רב. ממש מעבר לקצה הדרומי של השכונה תמצאו את בית הבאר היפהפה בדרך סלמה, עוד זירה מקומית רוחשת של סדנאות, הופעות ותערוכות.


משכונת נגה על שלל חנויותיה המיוחדות אפשר להמשיך אל אזור שוק הפשפשים, מומלץ ורצוי לעשות את זה דרך הרחובות הקטנים של השוק היווני ו/או גם לתפור על הדרך סיבוב בשדרות ירושלים המתחדשות, לצפות ברכבת הקלה, לחוש עצמכם בחו"ל ואולי אפילו לעלות עליה סתם בשביל החוויה. ואז לרדת. בסוף דצמבר יתהדר השוק היווני גם באירוע "מרימים את השאלטר" – אירוע האמנות של עיריית ת"א-יפו שחוזר בפעם השביעית, וישתלט על האזור עם עבודות פנים וחוץ של אמניםות כמו סיגלית לנדאו, מרים כבסה, דוד עדיקא, רפאת חטאב ואחרים.

האזור של כיכר השעון, שהוא בעצם אחת הכניסות הרשמיות ליפו, הוא הכי יפה בעונה הזאת של השנה. לא, זה לא אומר שאין בו פקקים, אבל אנחנו בלי רכב באירוע הנוכחי אז איך אומרות, בעיה שלהם. מה שכן קורה בו הוא עץ כריסטמס ענקי שמוצב מדי שנה, ולצידו מיצבי אור חמודים שעושים קצת טוב על הלב. אז אם בחו"ל עסקינן – סיבוב בכיכר השעון יתבל עבורכם את החוויה. עכשיו שמישהו רק ידאג לשלג (מלאכותי, כן? אנחנו סובלים מהקור).

ברחוב שמעון הצדיק הסמוך נמצאת הגלריה של יערה שמציגה תערוכות מתחלפות; ובדרככם לשוק, או אחרי שתבקרו בו, אתם יכולים לעבור בגלריה המשגעת של מגזין 3 ברחוב עולי ציון, שהיא בכלל שלוחה של מוזיאון באותו השם שפועל בשטוקהולם. מי חשבה. מגזין 3 מפעילה גם חנות ספרי אמן קטנה ומשובחת מעבר לרחוב, ואם תחליטו לרכוש משהו תוכלו לעלעל בו כשאתם עוצרים לקפה או לאכול באחד מבתי הקפה או המסעדות הרבות שמפוזרות ברחבי שוק הפשפשים – ובאמת, כל האופציות קיימות. בליבו של השוק תמצאו את מרכז עמיעד, שבמסגרת אירועי "מאירים את יפו" עומד לארח את "בית המלאכה לממתקים של סנטה", אך לאורך השנה מארח גם תערוכות אמנות רבות.


תיאטרון הבית של בית הספר למשחק ניסן נתיב גם הוא נמצא ממש באותו האזור, כך שאם אתם מגיעים בשעות הערב – מומלץ לבדוק מראש מה יש לראות, כי תמיד זה שווה (והרבה פעמים גם בועט, פרוע ונורא נורא כיף).
בשלב הזה תוכלו לחתוך רגע מזרחה, ולפני שאתם מתקדמים לכיוון הים יש שלושה מוקדים אמנותיים שנמצאים באזור של אצטדיון בלומפילד וממש לא כדאי לכם לפספס:
הראשון הוא התחייה 14, קומפלקס תעשייתי שהפך למרחב מלאכה ויצירה, שחלק ניכר מהחללים בו הוסבו לסטודיואים של אמניםות ומעצביםות בשלל ז'אנרים. היום הוא משלב 44 בתי עסק שונים: בתי מלאכה מסורתיים, גלריות לאמנים ותעשיות טכנולוגיה מתקדמת. בתחייה 14 מתקיימות כדרך קבע תערוכות מתחלפות, סיורים מודרכים וביקורי סטודיו, ובפטיו המלבלב שבמרכזו מתקיימות מדי פעם הופעות ומוזיקה חיה. זה גם מקום שבו תוכלו פיזית להתנסות באמנות, בסדנאות מעשיות שונות כמו זו הקרובה שבה תוכלו ליצור אהילים מנייר פליסה (כן, כן).

בהמשך רחוב התחייה שוכן אחד המתחמים הכי לוהטים בשנה האחרונה – מרחב 3426, שהיום אולי מכירים אותו יותר תחת השם בית רדיקל – אבל בית רדיקל הוא רק אחד המרכיבים בו. לצד החלל של הוצאת הספרים שמקיימת הרצאות ומפגשים עם האנשים הכי מעניינים בעיר, פועלת במקום הגלריה של בית האדריכל שמציגה תערוכות אמנות ואדריכלות עכשווית, ופועלים בה עוד כמה מיזמים שבטח עוד נשמע עליהם. נציין רק שמדובר גם באחת החצרות הכי נעימות בעיר, שלאחרונה גם מתהדרת בבית קפה/מסעדה שכ-ו-ל-ם מדברים עליו.


בדרך, אם חלפתם בגינת כרונינגן הנעימה שליד האצטדיון, בטח ראיתם גם את המבנה הנאה של מרכז המוזיקה העירוני של תל אביב-יפו, מקום שכולו אהבת מוזיקה ומאות ילדים, ילדות ובני ובנות נוער שמנגנים בו בשלל תזמורות, ומקיים באודיטריום היפה שלו שלל קונצרטים והופעות. שווה לעקוב ולראות אם אחת מהן משתלבת לכם בלו"ז.
התחנה הבאה שלנו, עם הפנים מערבה, היא יפו העתיקה, והיא, איך נאמר זאת בעדינות – עולם ומלואו. קודם כל, מדובר באחד המקומות אובייקטיבית הכי יפים בארץ. איפה עוד תמצאו סמטאות כאלה, מבנים אדריכליים כל כך מרתקים ואפס קליטה סלולרית? ובכן, זו כנראה ההזדמנות שלכם להתנתק קצת. מגיע לנו.
כל האזור של יפו העתיקה משופע בטבע עירוני, נוף לים והמון היסטוריה ותרבות. ברחוב הצורפים תוכלו למצוא את גלריה שלוש הנהדרת שמציגה תערוכות מתחלפות של כמה מהאמנים והאמניות הכי מעניינים בסצנה המקומית; את בית קנדינוף שמלבד אוכל טעים יש בו גם אמנות ואירועים וגם גלריות נוספות וכמה סטודיואים של המעצבים הכי לוהטים במחוזותינו.



בין סמטאות יפו העתיקה עצמה, כן, כל אלה עם המזלות, יש מלא מה לראות גם כן. גלריות קטנות, סטודיואים פרטיים, חדרי תצוגה וגלריית חוצות בדמות קופסאות אור שמציגה תערוכות קבוצתיות מתחלפות והכי שווה לצפות בה בשעות החשכה. בגן הפסגה תוכלו לתפוס את התצפית הכי יפה לחוף הים, וכשתרדו ממנו לכיוון טיילת מפרץ שלמה – חפשו את התרנגולים שחיים שם על העצים. באלוהימה. על הטיילת עצמה פועל מוזיאון יפו ותיאטרון יפו, שהוא במה לתרבות עברית-ערבית וגם בו רפרטואר של הצגות ומופעים כיפיים ביותר.
מהטיילת אין מנוס אלא להמשיך לנמל יפו שלא מפסיק להתחדש. מרכז נא לגעת שנמצא בכניסה לנמל הוא אחת החוויות היותר מעניינות שאתם יכולים להעניק לעצמכם, והמחסנים 2 ו-3 שעברו לפני כשנתיים שיפוץ מאסיבי מלאים אפשרויות תוכן ובילוי – ממועדון הבארבי החדש ועד בית המכולות שמפעיל מיזמים ותוכניות בנושא קיימות ואקולוגיה. ובנמל, כמו בנמל, אין כמו לשבת עם דרינק ולצפות על הים.
את אותו הדרינק (או אחד נוסף, לא שופטים) תוכלו לקחת איתכם לפארק המדרון, החלק הכי ירוק של יפו, שצופה גם הוא כולו אל הים ולאחרונה התחדש בכמה מפסלי החוצות הכי יפים בעיר, במסגרת פרויקט "אבץ" של המחלקה לאמנויות של עיריית ת"א-יפו. בקצהו הצפוני נמצא הפסל "שער כוכב" של נועה יפה, שאפשר אפילו לעבור דרכו, בהמשך, קרוב יותר אל החוף נמצא "ציירים על החוף" של אפרת נתן שדרכו תוכלו להתבונן אל הים, ובראש הגבעה שבפארק "לונה" של משה רואס, שאם תצליחו לתזמן את ההגעה שלכם אליו בשעת השקיעה – אשריכם.


יפו משופעת בעוד המון אפשרויות לחוויות. המרכזים הקהילתיים – מרכז אניס, בית צ'רנר, המרכז היהודי-ערבי, מרכז מנדל וגם מרכז פרס לשלום – הם כאלה שאפשר להעביר בהם ימים שלמים ולהשתתף בפסטיבלים, אירועים, שיחות, מפגשים, מופעים, הקרנות סרטים, פעילויות לילדים וכן הלאה.
וכמו שהתחלנו – כך נסיים – עם הים. הדבר הזה שנראה לנו כל כך מובן מאליו, אבל יש א.נשים ברחבי העולם שלא זכו לראות אותו אפילו פעם אחת בחייהם. והוא שם, לאורך כל הדרך וכמעט בכל מקום. אז אפשרו לעצמכם קצת ים, גם אם זה רק בפורמט של התבוננות אל האופק. גם זאת תרבות. אנחנו צריכים את זה.

>> אירועי "מאירים את יפו" של עיריית תל אביב-יפו מתקיימים כבר שנים בתקופת חנוכריסמס וכוללים השנה שלל פעילויות מיוחדות וסיורים בתשלום. כדאי להתעדכן כאן