"סיפורה של שפחה" עונה 3 פרק 13: היא הייתה צריכה למות
הפרק האחרון לעונה היה דרמטי ומרגש, סגר את פינת סרינה והתינוקת והגיש לג'ון נשמה נוספת. כל מה שקרה ב"סיפורה של שפחה" עונה 3 פרק 13
הפרק האחרון בעונה 3 של "סיפורה של שפחה" היה צריך להיות הפרק שבו ג'ון מתה. הפרק בו היא מקריבה את עצמה כדי להציל את הילדים והמרתות שמנסים להימלט מגלעד. היא סיכנה והרגה מספיק אנשים, נדחפה קרוב מדי לקצה, מכדי שתוכל לסיים את העונה הזאת ללא פגע. אבל הנה, היא בחיים. העונה הסתיימה כשג'ון, פקוחת עיניים, נישאת על אלונקה על ידי חברותיה ומדקלמת פסוקים תנ"כיים בהקבלה ברורה למשה רבנו.
>> אל תמצמצו: כל עונה 3 בפחות מדקה
עוד קודם בפרק היא מתפללת לצידה של ילדה קטנה, שבהמשך נגלה כי שמה רבקה. הילדה מבקשת להודות לאלוהים על "המשפחה שלי, בעולם שבו רבים צועדים בודדים". המשפחה החדשה של ג'ון, משתמע, היא אחיותיה לדיכוי ולמרד. העונה הבאה, יש להניח, תוקדש למאבק אלים וישיר יותר של השפחות המורדות בממסד הגלעדי. כבר מותר לפנטז על איזה מבנה סודי ביער, שם ג'ון תוכל להתמודד לעומק עם הטראומות והעיוותים הנפשיים של העונה השלישית. האם זה יקרה? כנראה שהיא פשוט תחזור להיות הג'ון שאנחנו רגילים לראות – לא יציבה אבל בסך הכל בסדר. ככל שהיא קרובה יותר לטירוף, ככל שהיא אלימה יותר – היא משפיעה וחשובה יותר, מנהיגה יותר.
ואחרי שסיכמנו, בואו נחזור קצת אחורה, למה שקרה לפני הסיום הדרמטי. בת' וג'ון, עם עזרה של נשים נוספות ותמיכה בעיקר מוראלית של ג'וזף, הוציאו את המבצע שלהן לפועל. מגי, מרתה מפוחדת שהגיעה אל בית לורנס מעט מוקדם מדי, הייתה המכשול העיקרי שלהן. היא כמעט גרמה למבצע להסתיים עוד לפני שהתחיל, כמעט גרמה לג'ון לירות בה ובילדה בוכייה קטנה וכמעט כל מיני דברים. בסופו של דבר המבצע הוצא לפועל למופת. לא הייתה תוכנית גדולה ומתוחכמת במיוחד, אלא פשוט הימלטות רגלית סטנדרטית בחושך. המטוס שנחת בקנדה כלל הרבה יותר אנשים ממה שג'ון תכננה במקור, בלי קורבנות בנפש וכמעט ללא עיכובים.
הנחיתה של המטוס בקנדה הייתה מרגשת בצורה פשוטה וקצת מניפולטיבית, אבל מאוד יעילה. רבקה התאחדה עם אביה האבוד. לוק חיכה להאנה אבל הסתפק בידיעה המרגשת, שהתקבלה מפיה של ריטה, כי המבצע היה מעשה ידיה של אהובתו. אמילי ומוירה עוזרות לילדים להתאושש מהדרך הקשה ומראות איך מתאוששים יפה מטראומה בעזרת התנדבות ועזרה לאחרים. רק חסר שאיזה ילד יתחיל לשיר את ההמנון הקנדי.
על הדרך גם סגרנו את הסיפור עם סרינה וניקול התינוקת, בזריזות כמעט מכעיסה. פרד חשף כי סרינה היא זו שכפתה על ג'ון וניק לקיים יחסי מין – סליחה, אונס – ובכך למעשה הפכה מקורבן תמים לאנסית מסוכנת. זאת הדוגמה האחרונה מתוך רבות להפחתת החשיבות הדרמטית של סרינה לאורך העונה, והפיכתה מדמות מורכבת עם פוטנציאל משמעותי להשפיע על העלילה לדמות צדדית ודי חסרת חשיבות. הדיבורים שלה על איחוד עם ניקול לא פגשו בשום שלב את המציאות ואנחנו לא הבנו מה בעצם ההסכם שעשתה נותן לה, הרי לא ייתכן שבאמת הבטיחו לה את התינוקת תמורת פרד.
כמו הגורל של סרינה, גם פרק הסיום של העונה היה מספק ומלא עניין, אבל לא לחלוטין שלם. חלקי שיחות ורעיונות שהצטברו לאורך העונה לא מצאו את מקומם בפאזל של הפרקים האחרונים. ג'וזף, למשל, מופיע בפרק הזה רק כקרש קפיצה לנאומי ההעצמה של ג'ון. הוא לא ממש מסייע ולא באמת מהווה מכשול. למעשה, הפרק הזה מבהיר שכשנשים לוקחות את השליטה לידיים, לגברים בעלי הכוח בעצם אין השפעה בכלל. רעיון יפה שלא מתיישב בשום צורה עם הסדרה עד כה, אבל נו, העיקר שג'וזף החמוד מוצא זמן להקריא לילדים ספר ולדבר יפה על איך הוא מתכוון "לנקות את הבלאגן" כמחווה לאלינור. חמוד, יש לך בערך חמש דקות לפני התלייה, מה תספיק לנקות בדיוק?
← "סיפורה של שפחה", HOT VOD
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"