הירוק החדש: כל מה שצריך לדעת על סמי המשתלות החוקיים

בזמן שהקנאביס נמצא עדיין מחוץ לחוק, בני הנוער מצאו כיוון שהוביל אותם היישר למשתלות - שם הם רוכשים חלופות חוקיות עם שמות מפוצצים כמו דטורה או אוזן ארי אפריקני. עד כמה סמי המשתלות נגישים, ולא פחות חשוב, מסוכנים?

אוזן ארי אפריקני (צילום: Shutterstock)
אוזן ארי אפריקני (צילום: Shutterstock)
22 בספטמבר 2016

חשבתם שדור ה־Z נמצא כל היום רק בסנפצ'אט? מתברר שהוא מבלה גם במשתלות. בזמן שהלגליזציה של הקנאביס מתעכבת ומחירו מאמיר, נראה שלא מעט תל אביבים פונים לתחליפים כדי לזכות בסטלה המיוחלת, בהם גם צמחים שנמכרים באופן כשר לגמרי במשתלות. בחופש הגדול האחרון הדיבור על סמי המשתלות התמקד בעיקר בשני צמחים: אוזן ארי אפריקני, שאמור לספק סטלה רגועה יחסית. השני הוא דטורה, צמח הזייתי בעל השפעה חזקה מאוד.

צמח הדטורה. "החבר'ה שרוצים הזיות אוהבים את זה" (צילום: Shutterstock)
צמח הדטורה. "החבר'ה שרוצים הזיות אוהבים את זה" (צילום: Shutterstock)

מבדיקה שעשינו במשתלות שונות עולה כי מוכרי הצמחים כבר מכירים את השטיק, אבל אין להם הרבה מה לעשות בנידון – חלקם הפסיקו להחזיק את הצמחים האלה, חלקם מנסים לטרפד את העסקה במקרה שהם חושדים שהיא לא ממש למטרות נוי, אבל רובם פשוט זורמים.

התקשרתי, למשל, למשתלת אהרוני שבקצה הצפוני של תל אביב, סמוך לכפר הירוק, והתעניינתי לגבי אוזן ארי אפריקני. "אתה מעשן את זה?", שאל המוכר בנימה דיסקרטית. "כן", עניתי. "אז אין בעיה, עוד מישהו הזמין. תתקשר בשבוע הבא, כשהאחראי יהיה פה, והוא יזמין לך פרח או שניים".

במשתלה אורבנית שבשוק הכרמל התגובה הייתה יותר של דאחקות. המוכרת הסבירה שכרגע נגמר אוזן הארי האפריקני, אבל לא שמעה על הדטורה. לאחר שביררה עם האחראי, אמרה: "אין לנו דברים כאלה". "מה זה כאלה?", הקשיתי. "אני לא יודעת איך אומרים את זה בעברית, ברוסית יש לזה שם מסוים… איך אני אגיד, זה צמח שמעשנים אותו". "איזה מהם?", היתממתי. "שניהם!", היא פרצה בצחוק. המשך השיחה, שבה דנו ביופייה של הפריחה הכתומה המפוארת של אוזן הארי, נעשה תוך קריצה הדדית מחויכת.

אבל היו גם משתלות שבדרכים שונות הבהירו שהן לא ממש רוצות את העסקים שלי אצלן – למרות, כאמור, היעדר כל מניעה חוקית. כך, למשל, במשתלת ירוק־עד שברמת השרון, כשהתעניינתי לגבי דטורה ואוזן ארי אפריקני, העבירו אותי לאחראי, שביקש דבר ראשון שאזדהה, ואז טען שבאופן מקרי מישהו לקח היום את כל אוזן הארי ושגם כל הדטורה נגמרה, ושיהיה רק בשבוע הבא. זה לא היה "שבוע הבא" של תור אצל הפסיכולוג, אלא של נציג שירות טלפוני בדואר ישראל.

בשתיל שברמת השרון היו יותר ישירים. "אתה יודע שזה רעיל?", שאל אותי המוכר לגבי הדטורה. "מאיזו בחינה?". "החבר'ה שרוצים הזיות אוהבים את זה. יש משהו עם אכילה של הפרי או אפילו אם נוגעים בזה, אני לא ממש בטוח. בקיצור, את שניהם הוציאו מכאן – הדטורה זה ממש ברמת הסכנה".

קיקיון. הוכתר בספר השיאים של גינס כצמח הרעיל בעולם (צילום: Shutterstock)
קיקיון. הוכתר בספר השיאים של גינס כצמח הרעיל בעולם (צילום: Shutterstock)

"אני מוכרת, זה לא ענייני מה עושים עם זה"

למרות הסכנה שבצמח, איתי פאול ממשתלת הסוכה – בית ירוק בכפר אז"ר מספר שלא מעט צעירים מתקשרים אליו לאחרונה לגבי הדטורה. "בארץ משתמשים בדטורה הרבה בגינון הציבורי וכמעט בכל משתלה אפשר להשיג את זה, אבל זה צמח מאוד רעיל, לא סתם מכנים אותו 'עשב השטן'", הוא מסביר. "שמעתי על אנשים שלקחו דטורה והגיעו להזיות קשות ולמצבים מנטליים בעייתיים. אוזן הארי האפריקני גם מאוד נפוץ. באביב יש לו פריחה כתומה יפה ובשאר הזמן יש לו בעיקר עלים, והוא דומה קצת במראה שלו לקנאביס. הוא גם ממסטל, אבל קל. יותר דומה לקנאביס".

פאול מספר שהחיפוש אחר דטורה ואוזן ארי גבר בשנים האחרונות. "זה משהו שאני שומע עליו בעיקר בשנתיים האחרונות. גם בשביל המגדלים אני חושב שזה די חדש", הוא מפרט. "למשל היה הקיץ בחור שהתקשר אלינו לבקש את אוזן הארי ואמר לי שזה לניסוי בכיתה. ביקשתי לדבר עם המחנכת והוא ניתק לי את הטלפון. אחרי כמה ימים התקשר מישהו מאותו מספר וטען שהוא גבר בן 26".

הגישה של בלה החביבה ממשתלת יהלום שבדרום תל אביב הרבה יותר צ'ילקס: "אני חושבת שהצעירים בתל אביב מסודרים גם ככה ולא צריכים אותנו בשביל זה, אבל התופעה הזאת קיימת, ברור, ואני מוכרת כי זה לא ענייני מה עושים עם זה".

"גם עלי כותנה בכמויות גדולות יכולים למסטל"

הדטורה ואוזן הארי האפריקני הם רק טיפה בים של זני צמחים ברחבי העולם, חוקיים ובלתי חוקיים, המשמשים לסטלות שונות. במקרה השניים הללו גם גדלים בישראל. לטענת חוקר הצמחים עודד יפה ממעבדת הצמחים שלפ, תופעות של צריכת צמחים היו קיימות בארץ מאז ומתמיד ואין סוף לגילויים חדשים. "אני זוכר את השאלות – על קיקיון, על סברס. פעם ילדים טיגנו הרדוף וזה נגמר באיזה אסון. היו אצלי מאות שיחות במהלך השנים מהורים שמתקשרים כי הילדים אכלו איזה פרח".

לטענתו קשה מאוד לדעת עד כמה רעיל כל צמח ומה בדיוק הוא עושה לנו. "גם אם תלך לאכול עלים של כותנה בכמות גדולה או תשתה יותר מדי שמן סויה, אתה תתמסטל. הקיבה לא תעבוד, ואתה תחטוף את החומרים שיש בצמח. יש דברים שמאוד באופנה עכשיו. אנחנו, למשל, גידלנו פרג לפני 50 שנה, ואז באו אלינו מהאו"ם ואמרו לנו להפסיק כי עושים מזה אופיום. אז יש צמחים שבכמות קטנה ממסטלים ובכמות גדולה הורגים. בתקופה שהייתי בצבא עם הגששים הבדואים, בכל פעם שעברנו בנחל פארן הם היו עוצרים להביא כל מיני עשבים – צמחי מרפא, צמחים להתמסטל מהם. מגדלי הגת זה אותו סיפור".

ואתה ניסית את הצמחים האלה?

"אני בחיים לא נגעתי בכלום. אני 50 שנה עובד בתחום ואני יודע מה זה צמחים, זה הכל כימיקלים אמיתיים. אז מה אם זה מהטבע, יש בהם דברים מאוד רעילים שעושים מהם גם חומרי הדברה ותרופות, אז שאני אתחיל לאכול את זה? מה, אני מטומטם לגמרי?".

*הבהרה: אנחנו לא מעודדים שימוש בחומרים המוזכרים בכתבה זו, אבל בעד הרחבת השיח (;

בכל זאת החלטתם לנסות? כדאי שתלמדו קודם מה גדל פה מתחת לאף

דטורה

שמות נוספים: חצוצרות השטן, פעמוני הגיהינום, Devil's Weed ,Jimson Weed ועוד.
מה עושים עם זה? אכילת הזרעים והעלים או עישונם לאחר ייבוש. אפשריות נוספות: הכנת תה מחליטת העלים, הסנפה של אבקת הזרעים או מריחת משחה העשוייה מחלקי צמח מעוכים על הגוף (לא מומלץ כי קשה לשלוט בכמות). כעשרה זרעים מספיקים לסטלה קלה עד בינונית.
כמה עולה? 40־90 ש"ח לצמח, תלוי בגודל.
השפעה: סם הזייתי חזק שכדאי להיות זהירים איתו. בחליטה השפעת החומרים נמשכת זמן רב, לפעמים עד יממה. בעישון – בין חצי שעה לשעות אחדות. בהסנפה – שעות אחדות.
סכנות: הצמח עלול לגרום להרעלה, שיכולה להתבטא, מלבד הזיות קשות, בעצירת שתן, חום יתר, יובש בפה, פרכוסים, אישונים מורחבים, ראייה מטושטשת וחרדה. בכמויות מוגזמות ממש עלולות להופיע בעיות בתפקוד הלב והנשימה.

צמח הדטורה (צילום: Shutterstock)
צמח הדטורה (צילום: Shutterstock)

 

אוזן ארי אפריקני

שמות נוספים: זנב האריה, Wild Dagga. בן דוד של הצמח המכונה מריחואנלה ("מריחואנה קטנה" בספרדית).
מה עושים עם זה? מעשנים את פרחי הצמח או את עליו (בפרחים יש ריכוז גבוה יותר של החומר הפעיל). ניתן גם לחלוט את כל חלקי הצמח.
כמה עולה? כ־40 ש"ח לצמח.
השפעה: מרגיעה. דומה למריחואנה אך עדינה יותר.
סכנות: לא מסוכן מדי. כמו עם וויד, פשוט לא מומלץ להגזים.

אוזן ארי אפריקני (צילום: Shutterstock)
אוזן ארי אפריקני (צילום: Shutterstock)

 

קיקיון

מה עושים עם זה? מעשנים את העלים, בדרך כלל בערבוב עם טבק.
כמה עולה? אפשר לקטוף. גדל בעיקר בשטחים פתוחים – בצִדי דרכים, ליד נחלים וגם בגינות וסמוך לבתי מגורים, כמעט בכל חלקי הארץ.
השפעה: סטלה מרימה, צחוק.
סכנות: בליעת זרעי הקיקיון מסוכנת בגלל רעילות גבוהה ביותר של החומר ריצין המצוי בהם (כל כך רעילים שהצמח הוכתר בספר השיאים של גינס כצמח הרעיל בעולם). היו לא מעט מקרים של בליעת זרעים או חליטתם לתה שנגמרו בהרעלה ובפינוי לבית חולים. הריצין אף נתפס בשימוש של חוליית טרור בבריטניה בתחילת העשור הקודם בניסיון להוציא לפועל פיגוע ביולוגי.

קיקיון (צילום: Shutterstock)
קיקיון (צילום: Shutterstock)

 

אימפומאה

שמות נוספים: לפופית (המנביטה גם את הבטטה המוכרת), מורנינג גלורי.
מה עושים עם זה? אפשרות אחת היא ללעוס ולבלוע את הזרעים. אפשרות נוספת היא לטחון את הזרעים, להשרות אותם במים מטוהרים קרים לחצי שעה, לסנן ולשתות. הדרך הכי טובה כדי להימנע מתופעות לוואי בעיכול היא להשרות במשך כמה שעות עד יממה, לקלף את הקליפה ואז ללעוס/לשתות. אפשר גם לחלוט לתה. מנה מומלצת נעה בין 50 ל־400 זרעים (1.5־10 גרם), בהתאם לעוצמת הסטלה המבוקשת.
כמה עולה? כ־80 ש"ח לכמות של זרעים שמספיקה לסטלות אחדות. אפשר להשיג במשתלות רבות ובאתרים ישראליים כמו הארנב הירוק ופטריית הקסם.
השפעה: הזייתית/פסיכדלית. מכיל חומר שנקרא LSA, הקרוב בהשפעתו ל־LSD אך מתון יותר. החוויה עשויה להימשך 6־10 שעות.
סכנות: מסוכן לאנשים עם בעיות כבד.

אימפומאה (צילום: Shutterstock)
אימפומאה (צילום: Shutterstock)

 

גת

מה עושים עם זה? לועסים את הצמח (כולל הגבעול בגת חבשי). אפשר גם לשתות מיץ גת או לעשות חליטת גת לתה.
כמה עולה: כמה עשרות שקלים לחופן נכבד. גת מסוגים שונים – גת ירוק, גת אדום, גת חבשי האיכותי ביותר; אפשר להשיג באתרים כגון getgat.co.il או במשתלת גת־עדן, שמתמחה בגידול גת בתצורותיו השונות. המחיר נע בין 20 ל־90 ש"ח לחבילה, בהתאם לזן.
השפעה: בגת יש חומרים פסיכואקטיביים ברמה נמוכה. אמור לגרום לתחושת שמחה, ערנות, התרגשות ואף אופוריה קלה בכמות מספקת. ההשפעות משתנות בהתאם לזמן הלעיסה.
סכנות: הסכנות, אם בכלל הן קיימות, נוגעות למי שלועס עשרות שנים באופן יומיומי. במקרים כאלה מומלץ לבדוק אחת לכמה זמן את בריאות הפה והלב.

גת (צילום: Shutterstock)
גת (צילום: Shutterstock)