כשדיסני מאוהב: 12 סרטים רומנטיים שאתם צריכים לראות עכשיו

מה אנחנו רוצות מהוליווד? דרמות וקומדיות רומנטיות. מה אנחנו מקבלות מהוליווד? סרטים על גיבורי על, חייזרים ורגעים אפלים מההיסטוריה. מזל שיש את ולנטיינ'ס שיספק מעט לגיטימציה לז'אנר הדביק, ומזל שיש סטרימינג כדי שנוכל לבחור לראות מה שבא לנו ולא מה שכמה אינסלים בהוליווד החליטו, ומזל שיש דיסני כדי שמה שלא נבחר – זה יהיה הולסום ויעשה לנו פרפרים בבטן (או שזה מאנצ'יז?). צללנו אל תוך ספריית הסטרימינג של דיסני+ והתאהבנו (בעצמנו, כרגיל).

>> גם לכל פח יש מכסה: 16 הזוגות הכי בלתי נסבלים על המסך
>> הלב שלך מקלקר: ג'ני פנקין בוחרת 7 שירי אהבה שהיא אוהבת במיוחד

מולן רוז'!

הטיפוס: מתאהבים טוטאליים
להגיש לצד: ריטלין
באז לורמן הוא במאי שכולו הגזמות וקישוטים, אבל אם הסגנון שלו מתאים לכם הסרט הזה הוא חגיגה שלא נגמרת. אין פה שמץ של ריאליזם וגם לא יומרה לכזה – דרמה רומנטית שכולה רגשות מופרכים בעוצמתם, אהבה שמכלה את הנשמה, טרגדיה, קומדיה, ליבידו ולהיטים שאינם תואמי התקופה. התקופה היא ראשית המאה הקודמת, אז מתאהבים במועדון הפריזאי מהכותרת כריסטיאן (יואן מקגרגור) וסאטין (ניקול קידמן). הוא סופר בראשית דרכו, היא כוכבת קברט וקורטיזונה וביחד הם עובדים על מופע שבמהרה הופך למקבילה הבימתית של סיפורם שלהם. עכשיו תכניסו פנימה גם דוכס מרושע וכל חומר נוצץ על פני כדור הארץ ותבינו את הרעיון הכללי.

 

10 דברים שאני הכי שונאת אצלך

הטיפוס: היו פריקים בתיכון
להגיש לצד: שיר בהשראת הפרטנר (אבל בלי למנות מגרעות, חבל)
עלילות "התערבתי מאחורי גבך אבל התאהבנו באמת" הן ניג׳וס רציני בדרך כלל. זה הסרט האחד שמצדיק את הקלישאה כולה, כי הוא פשוט טוב מספיק כדי לשרוד גם אותה. בגרסה הפוסט מודרנית והרוקיסטית ל"אילוף הסוררת" של שייקספיר יש שני סיפורי אהבה, שניהם חמודים לאללה ופוטוגניים בצורה כמעט פוגענית. הילד החדש קמרון (ג׳וזף גורדון לוויט) מתאהב בביאנקה (לריסה אוליניק, יענו אלכס מאק) ומארגן מזימה מורכבת שתאפשר לה לבלות איתו על אף שאביה נחוש לבודד אותה לגמרי מבנים. במרכז המזימה עומד השידוך בין הזוג שבאמת מעניין אותנו – קאט (ג'וליה סטיילס) ופטריק (הית׳ לדג'ר), שני אאוטסיידרים שלא בדיוק מתאהבים ממבט ראשון, אבל מגלים שמתחת לכל הציניות והמגננות יש להם חיבור אמיתי.

 

חתולים בצמרת

הטיפוס: הורים ל"תינוקות פרווה"
להגיש לצד: פנסי פיסט
לא הכל צריך להיות מסובך בחיים. לפעמים מספיק להעביר שעה ומשהו מהחיים עם דוכסית, שלושת החתלתולים שלה וחתול הרחוב המשגע תומאס אומאלי. הרפתקאות חמודות, טיולים בכפר, חברים שפוגשים בדרך, קצת מאורות ג׳אז מסקרנות, נהדר. נציין גם שהסרט הזה מתגלה בדיעבד כיופי של תשובה לקשקושים האחרונים על "רווקות עריריות עם חתולים" – כי בואו, מאדאם אדלייד היא בדיוק כל הנ"ל והחיים שלה זוהרים ואלגנטיים יותר משל רוב הגיבורות הקולנועיות בהיסטוריה. אז יש פה פנטזיה מתקתקה משני הסוגים – גם ג׳נטלמן מושלם שיסחוף אותך לחוויות מרגשות, גם חיים עצמאיים שבהם את עושה בכסף שלך מה שבא לך. נגיד, מקימה מעון לחתולי רחוב שיודעים לנגן בחצוצרה.

 

עכשיו ולתמיד

הטיפוס: גדלו על סינדרלה
להגיש לצד: ספרות מהפכנית
לא מעט יצירות ניסו להעמיק ולקרקע את האגדה על היתומה שהופכת בערב אחד לנסיכה, והסרט הזה הוא מהמוצלחים שבניסיונות הללו. לאחר מות אביה האוהב, דניאל (דרו ברימור בשיא מתיקותה) נשארת תקועה עם אמא חורגת מרושעת שמתעניינת יותר בגורל שתי בנותיה מאשר בה. היא הופכת למשרתת בביתה שלה ומחפשת את דרכה החוצה בעזרת ספרים ותודעה סוציאליסטית. כל העניין ניינטיז ברמות, אבל בקטע טוב. בגזרה הרומנטית יש כאן סיפור אהבה מפורט וספציפי בהרבה מרוב הגרסאות של האגדה – הנסיך הנרי (דוגריי סקוט) ודניאל מכירים לפני הנשף וכשהוא מתרחש הם כבר לגמרי מאוהבים, מה גם שאין דלעות קסומות או עכברים בכרכרה, אבל כן יש את אנג׳ליקה יוסטון. כל סרט צריך אנג׳ליקה יוסטון.

הג׳ונגל מת מצחוק

הטיפוס: פטיש הפרא האציל
להגיש לצד: הנמכת סטנדרטים
מה אם טרזן, רק סקסי? בתכלס, לא צריך יותר מדחיפה קטנה, כי אפילו בגרסה המצוירת של דיסני לטרזן וג'יין יש מתח מיני משוגע. אל תאמינו לשם העברי המביך – George of the Jungle, עיבוד הקולנועי מ-1997 לסדרה המצוירת באותו שם, הוא קומדיה רומנטית מתוקה ומתוחכמת יותר משנראה ברגע הראשון, כולל גורילה שמדברת כמו ג׳ון קליז. ג׳ורג׳/טרזן (ברנדן פרייז׳ר עם שיער ארוך) הוא בחור נחמד ועשוי ללא חת שגדל עם קופים, אורסולה (לזלי מאן) היא יורשת עשירה שמבינה שהוא עדיף פי מאה על הארוס הבלתי שלה וכל העניין עושה חשק לפרוש לחיים שלוויים במעמקי יער גשם עם הימבו חתיך.

 

צורת המים

הטיפוס: ראש פתוח
להגיש לצד: ניגרי טונה
ז'אנר ההתאהבות במפלצות הוא עולם רחב, מגוון ומלא סטיות, שמסתתר לרוב בספרים אירוטיים מטורללים או באתרי ספרות חובבים סטייל Wattpad. מדי פעם זה קורה גם במיינסטרים, ועם קצת מזל זה קורה גם עם משהו קצת יותר נועז מ"הוא חתיך אבל גם ערפד". זה המקרה בסרטו זוכה האוסקר של גיירמו דל טורו, שכילד פינטז על עלילה רומנטית ליצור מהלגונה השחורה ובבגרותו מגשים את כל חלומותיו המוזרים ביותר. סאלי הוקינס היא אלייזה, עובדת ניקיון אילמת שמפתחת עניין יוצא דופן ב״נכס״ (דאג ג׳ונס), איש-דג בוהק ומפוסל המוחזק בסתר במקום עבודתה. בהמשך: סקס, אמבטיות ומלחמה קרה.

 

פייר איילנד

הטיפוס: עופרה עלתה?
להגיש לצד: דיי דרינקינג
תראו, אין המון רומנטיקה שאיננה הטרונורמטיבית בדיסני פלוס. אנחנו עדיין מדברים פה על החברה שהבטיחה איזה ארבע פעמים שהנה תראו זו הדמות הגאה הראשונה, ובסוף זה היה ניצב רנדומלי עם אייליינר. מזל שיש את "פייר איילנד", סרט שהוא גם כיף גדול, גם כל הקאסט חמוד ברמות וגם הוא בעצם עיבוד ל"גאווה ודעה קדומה" של מלכת הז׳אנר ג׳יין אוסטן. החלק הכי משמח פה, לפחות בהקשר שבו התכנסנו, הוא העובדה שהסרט נותן מקום גם להתאהבויות והתלבטויות מעט יותר מורכבות מהמקובל. לא סתם הוא בקטע/לא בקטע, אלא גם מגננות שנוצרו מכאבי עבר, ענייני מעמדות וכסף, דימוי גוף ודימוי עצמי, מונוגמיה מול יחסים פתוחים ועל הדרך וגם קצת הכשלה עצמית, שלא יחסר. ועדיין, הכל חמוד וכיף. לכל המעוניין בהתאהבות הומואית מדכדכת ולא מרימה בעליל, "כולנו זרים" זמין אף הוא בספריה ויעכיר את נפשכם בצורה מאוד אסתטית.

אלאדין

הטיפוס: ילדי ניינטיז
להגיש לצד: חצי כיכר לחם
רוב סרטי הנסיכות של דיסני, בניכוי כמה תוצרים חדשים יחסית, ממוקדים בסיפור אהבה ברמה כזו או אחרת. כדי לא להפיל עליכם רשימת סרטי נסיכות ולגמור סיפור, נאלצנו לבצע קיצוצים כואבים ובחרנו דווקא ב"אלאדין". ניפינו את "היפה והחיה" כי כבר יש ברשימה סרט "אוקיי אבל זה לא בן אדם" וגם סיפורי "סינדרלה" או ״טרזן״ כבר יש, האובר-דרמטיות ומל גיבסון הורידו אותנו מ"פוקהונטס" וכל העניין עם "בת הים הקטנה" קצת מטריד, בתכלס. לכן הנציג הנבחר שלנו הוא "אלאדין", קומדיה רומנטית שלימדה דור שלם של ילדים שלא סבבה לשקר כדי לנסות להשיג את הקראש שלך. או שבעצם זה בסדר במידה והקראש חכמה מספיק לזהות את השקר ו/או יש לה ואזיר מלכותי שילשין? לא משנה נו, העיקר שיש מרבד קסמים ואת הדואט הכי מחרמן בתולדות דיסני וגם את רובין וויליאמס.

הנסיכה והצפרדע

הטיפוס: מעריצי ״מאויבים לאוהבים״
להגיש לצד: גאמבו. כן, אף אחד לא מכין גאמבו בישראל, אבל זה חלק מהותי מהסיפור!
אוקיי, בסדר, הנה עוד סרט נסיכות של דיסני, הפעם אחד מהדור החדש (שבעצם כבר בן 15, בסדר, תזרמו). אחד מסרטי האנימציה הדו מימדיים האחרונים של האולפן לא בדיוק הפך לקלאסיקה, ועדיין הוא שווה צפייה לכל מי שגדלו על הנוסחה המנצחת ורוצים עוד סיבוב. האנימציה הנוסטלגית והמוזיקה החמודה היא לא הכל פה, זה גם אחד הסרטים הכי מעוררי הזדהות בתולדות דיסני. באמת – יש פה גיבורה מכורה לעבודה שלא רואה אופק של יציבות כלכלית למרות כל המאמצים ובנוסף להכל נדלקת על טמבל מפונק שבקושי יודע לחתוך לעצמו סלט. הטמבל, אגב, הוא הנסיך נאבין החמוד וחובב המוזיקה, וביחד הם לומדים שלפעמים מה שצריך בחיים זה בדיוק ההפך מעצמך וממה שחשבת שבא לך. כלומר, טמבל מפונק, אבל כזה שיענה בחיוב לשאלה "היית אוהב אותי גם אם היינו הופכים לצפרדעים ונאלצים לצאת למסע קסום על נהר הבאיו?".

 

טיטאניק

הטיפוס: בוגרי 5 יחידות היסטוריה
להגיש לצד: חפירות ״היה/לא היה מקום על הדלת״
יש סרטים רומנטיים לראות בדייט ויש כאלה שרואים כדי לייבב מול משהו במקום לייבב סתם כי החיים קשים או כי נשבר הלב. "טיטאניק" הוא קלאסיקת בכי-מכוער וגם סרט שדבק לו דימוי טראשי לא מוצדק בכלל. אולי זה בגלל כל המכתביות והקלסרים מהעבר עם הפרצוף של בייבי דיקפריו, אולי כי ג׳יימס קמרון עסוק בימינו בהרמת אפוסים מוגזמים על חייזרים כחולים עם פרצוף של חתול. בכל מקרה, "טיטאניק" אחלה, ממש. דיכאון קטלני, כן, אבל גם סקסי ומרגש ורומנטי לאללה, עם לפחות שתי סצנות אהבה אייקוניות והשיר ההוא של סלין דיון שכבר אי אפשר לשמוע ועדיין עושה לבכות בסוף הסרט.

 

אלמנטלי

הטיפוס: בקטע של דייטינג ״מחוץ לעדה״
להגיש לצד: על האש (סליחה, סליחה, ממש סליחה)
בשונה מדיסני, בפיקסאר די מקמצים בסרטים רומנטיים או בעלילות התאהבות. אל החצי הראשון של "וול-אי", המשבר בנישואים של מר וגברת סופר-על וחלק ניכר מ"צעצוע של סיפור 4" הצטרף לא מזמן גם "אלמנטלי", סרט רומנטי לכל דבר ועניין שעל הדרך גם נוגע בתסביכים ובדילמות של ילדי מהגרים. בעולם שאיננו "אווטאר: כשף האוויר האחרון" אבל עדיין יש בו עמים שמבוססים על ארבעת האלמנטים, אמבר היא צעירה בוערת (ליטרלי, היא להבה עם רגליים) שעוזרת לאביה בחנות הנוחות עם תשוקה לאמנות זכוכית. חייה משתנים כשהיא פוגשת את וייד, בחור חתיך שנראה כמו שקית מים ומתאהב בה תוך רגע וחצי. המשיכה ביניהם יוצרת כל מיני בעיות, בראשן השאלה מה בעצם יקרה כשהם ייגעו אחד בשנייה, מה שכמובן הופך את הכל לעוד יותר מסעיר ומסקרן.

 

נאמנות גבוהה 

הטיפוס: למודי ניסיונות (כנראה מרים)
להגיש לצד: מיקסטייפ באוצרות אישית משובחת
גם לציניקנים מוחלטים מגיעים סיפורי אהבה, במקרה זה סרט שמתחיל בפרידה מרסקת לבבות אבל לא בהכרח מסתיים באותו טון עגום. רוב (ג׳ון קיוזאק) הוא מנהל חנות תקליטים שבהתאם לקלישאה איננו טיפוס לבבי וידידותי. הפרידה מאהובתו (גווינת׳ פאלטרו) שולחת אותו לחטט בפצעי העבר ולהתחקות אחר שברונות לב קודמים, מה שמוביל לכל מיני הרהורים על אהבה, מוזיקה, נטייה לתייק את חייך ברשימות והחיבור בין כל הנ״ל. ניק הורנבי כתב אז כמובן שהכל כתוב למופת, מה גם שהפסקול אש וג׳ק בלאק גונב את ההצגה כהרגלו.