עומר אדם הוציא אי.פי חדש, אז למה היח"צנים שלו מזיעים?

יחסי הציבור המאסיביים לאי.פי החדש של עומר אדם מוגזמים לאללה, אבל מאחוריהם מסתתרים חמישה שירים לא רעים בכלל. האזינו

עומר אדם (צילום: רמי זרנגר)
עומר אדם (צילום: רמי זרנגר)
6 ביוני 2019

לא יודע איך התחיל הבוקר שלכם, שלי התחיל עם אינבוקס שכולו סימני קריאה ופונטים בבולד. "לראשונה בישראל!" צעק עליי הקומוניקט, "עומר אדם יוצר תקדים שטרם נראה כמותו ומוציא חמישה סינגלים בבת אחת!". כל זאת לרגל הופעה (גם היא חסרת תקדים, ראשונית וכו', כבר הבנתם) בפארק הירקון שמוכרזת היום (חמישי). אז קודם כל, בואו נירגע. קוראים לזה EP (או מיני אלבום). ולא רק שזה לא חסר תקדים – אני די בטוח שזה לא האי.פי הראשון שיצא היום.

נשאלת השאלה – למה להגזים? למה ללחוץ? עומר אדם הוא ה-סטנדרט של הפופ הישראלי נכון להיום. היה איזה שלב של ספק לפני לא הרבה זמן אבל הפער שיש בינו לבין כל מי שאחריו הוא פשוט בלתי נתפס. במועדונים ובחתונות אנשים מכל הגילאים, מינים, מעמדות וצפיפות פיגמנטים מבקשים עומר אדם. המון. גם בזמן שברקע מתנגן שיר אחר של עומר אדם. בחירת החומרים שלו מדויקת מאד, לא מפחדת להעז, הוא מבצע יותר ממחונן, ההגשה שלו ייחודית והכי חשוב – הוא נשמע ומדבר כמו הקהל שלו. בפעם שעברה שהוא פתח מכירת כרטיסים להופעה באיצטדיון בחיפה (סמי עופר תקראו לו אתם) היה סולד אאוט בתוך זמן קצר יותר משיר ממוצע שלו. וזה עוד בלי לדבר על הניהול המופתי של הקריירה שלו שמתמקד בלהרחיק אותו מראיונות וכל דבר אחר שהוא לא סופר-קונצנזוס. flawless.

אז צעד חסר תקדים אין פה, ועוד פחות תקדימית היא האריזה הגרפית – קסטה עם פורטרט של מיועדנו על רקע אינפוגרפיקות שלא יתחרו השנה באוסקר על אפקטים. אבל חמישה שירים טובים דווקא יש פה. הם שונים יחסית אחד מהשני ומכוונים לכל מי ששומע עומר אדם היום בישראל – כלומר כולם. אפשר היה לחשוב שחוסר הקשר בין הרצועות יהווה סוג של חיסרון, אבל למעט "תגידו לה & אהבה מטורפת" כל השירים עובדים יפה אחד עם השני והקול של אדם מאחה את אוסף ההשפעות והרפרנסים שהמפיקים והיוצרים רקחו לכדי, ירצה הקומוניקט או לא, אחלה EP שבעולם.

"טמפרטורה"

(מילים ולחן: דורון מדלי, הפקה ועיבוד: ינון יהל ותמיר מוסקט)

מקצב לימבו, ריצ'י לופ מג'ברש בקיצית, כל המילים הכי צפויות. נשמע כמו שיר שהופק על ידי בינה מלאכותית שהוזנו אליה כל להיטי הקיץ החד פעמיים אי פעם. הפקה מהודקת ויעילה כמצופה משניים מהמפיקים הוותיקים והיותר טובים שעובדים פה אבל התוכן, אפעס, קצת צ'יפ מדי. נשמע מראש כמו פארודיה של ערוץ הכיבוד. אבל אל תתבלבלו – זה יתפוס כמו אש בשדה קוצים.
בשורה התחתונה: קוקו ג'מבו בחוף נתניה.

"שיר הרווק"

(מילים ולחן: דורון מדלי, הפקה: נימי ודסקל)

השיר שאני הכי אוהב פה באופן אישי. טקסט קולח, זורם ושנון, הוק דביק. כמעט המנוני. הפקה שמרפררת לכל מה שהביא את הפופ המקומי, כולל את הנשיא שלו, לאן שהוא היום.
בשורה התחתונה: חומוס צ'יפס סלט – הטוב מכל העולמות.

"יום השישי"

(מילים ולחן: אבי אוחיון ועומר אדם, הפקה: מתן דרור)

שיר שבת מודרני. הוק מהמקורות, ויז'ואלז של חלה. ייכנס לכל פלייליסט שבת מעכשיו ועד עולם למרות שהוא מעודד חילול שבת בתכלס, אבל אל תגלו.
הרשו לי לגנוב את השורה התחתונה מאחד הקומנטים על הווידאו, של המשתמש/ת Silva Orjen – "איזה כיף, איזה קדושה, ישתבח שמו לעד".

"תגידו לה & אהבה מטורפת"

(תגידו לה – מילים: אלי קפה, לחן: ברוך לוי | אהבה מטורפת – מילים: גיאניס פאפאיואנו לחן: דימיטריס ראקיטיס, תרגום: ארלט ספדיה, עיבוד: אסף צרויה)

שילוב, מאולץ משהו בין שני שירים. האחד בוצע במקור על ידי ערן סופר והיה להיט שטח עוד בימים שמוזיקה מזרחית הייתה רחוקה מהמיינסטרים. השני הוא תרגום לשיר יווני שביצע בעבר מושיק עפיה (בין היתר). רצועה מאד לא ידידותית לגלגלצ כמו שהיא קורצת לרדיו לב המדינה, עיבוד שמשלב כינורות קלאסיים שנותנים תשובות לסולן וממטרות של מצילות מעולם הטראפ, אינטרו של דקה עד שמתחילים בכלל, מעבר מאד חד ולא מנומק באמצע לשיר אחר ואז חזרה לשיר הראשון – הכל מתכנס לכדי שיר דיכאון קסטות אסלי, ועדיין זה עובד! להרבה אוזניים זה יהיה חריף מדי אבל אקסטרה נקודות על התעוזה.
בשורה התחתונה: איך זה היה נשמע אם עומר אדם לא היה פורץ למיינסטרים.

"תיתן לה פרחים"

(מילים ולחן: אליה רוסיליו, רובי פאייר, הפקה מוזיקלית: רובי פאייר)

הרצועה הכי קלילה מהחמש. הפקה וטקסט אווריריים והכל מאד חמוד וקופצני. פוטנציאל רדיו גדול.
בשורה התחתונה: עוד עצות מאחינו לזה שעוד תקוע על זאת שרק רוצה לרקוד.