טיים אאוט timeout

לקראת הבחירות לעירייה: רון חולדאי עונה על השאלות שלכם

| מאת: עדי סמריאס

ביקשנו מקוראי Time Out לשלוח לנו שאלות נוקבות למועמדים, בחרנו 20 שאלות - ודרשנו תשובות. מה ראש העיר הנוכחי חושב על מיסוי כלי רכב הנכנסים לעיר, ולמה הוא טוען שדברים רבים לא באחריותו?

המועמדים הבולטים לראשות העיר עונים לשאלות של קוראי Time Out (מימין לשמאל: אסף הראל, ציפי ברנד, רון חולדאי, מיטל להבי, אסף זמיר), צילום: איליה מלניקוב

(צילום: איליה מלניקוב)

האם יש לך תוכניות לקידום דיור בר השגה ואם כן, מהן?

ודאי. אני פועל מתוך תפיסת עולם הרואה במגוון האנושי יסוד חשוב לעיר איכותית. זה בעיניי גם סוד הקסם של תל אביב־יפו. אחד ההישגים הכי חשובים שלנו הוא ההצלחה לשמור ולפתח את היכולת של עירנו להיות מקום שמכיל פסיפס אנושי המייצג את כל הגוונים בחברה הישראלית. זה לא קורה מאליו ואחד הכלים להשיג זאת הוא מתן פתרונות דיור מגוונים לאוכלוסיות שונות.

לכן יזמנו כבר לפני כעשור עבודה מקצועית שהגדירה בפעם הראשונה בארץ את המושג "דיור בר השגה" כדי שישמש מודל למדינת ישראל כולה. מאז, בכלים המצומצמים העומדים לרשותנו, אנחנו מייצרים מלאי דירות בנות השגה בפרויקטים שונים (כיום יש כבר מאות דירות בגני שפירא, יד אליהו, מידטאון, מגדל הצעירים, שוק סיטונאי, שוק עלייה, יפו ועוד) וישנן תוכניות לעוד אלפי יחידות בתוכניות עתידיות כמו צפון מערב העיר.

נוסף על כך אנו מבצעים ומכינים תוכניות למגוון פעולות משלימות לגיוון פתרונות הדיור בעיר, ובכלל זה יצירת מלאי של דירות קטנות (הורדת שטח הדירה הממוצע בעיר), חלוקת אלפי מלגות דיור לסטודנטים בדרום העיר ויפו, הובלת נושא שכירות הוגנת, תוכניות לדיור בר השגה למקצועות מועדפים כמו מורים וסגל רפואי, יצירת מודל ייחודי לדיור שיתופי ועוד ועוד. מדובר ביעד המוגדר ומוטמע בחזון העיר ובתוכניות העבודה שלנו לשנים הבאות.

מה בנוגע לחניה? מה התוכנית שלך לשנים הבאות?

אנחנו צריכים להבין שעידן הרכב הפרטי הולך ומסתיים ובשל כך גם מדיניות החניה נדרשת להתאים את עצמה. לצערי מדינת ישראל מפגרת בכל הנוגע לפיתוח תחבורה ציבורית יעילה ולכן מדיניות החניה שלנו נועדה להעדיף ככל הניתן את תושבי העיר על פני אלו הבאים מחוץ לעיר. אנחנו פועלים להורדת חניה מתחת לפני הקרקע כדי לפנות את המרחב הציבורי על ידי בניית חניונים תת קרקעיים באזורים שבהם קיימת מצוקה – חניון הבימה, חניון גבעון, חניון קצה השדרה, רמת החייל ועוד. אני מקווה שנצליח להוריד עוד ועוד כלי רכב פרטיים מהכביש באמצעות פתרונות אלטרנטיביים כמו הליכה ברגל, אופניים, תל־אופן, אוטותל וכמובן תחבורה ציבורית.

מהי לדעתך הבעיה הכי גדולה בעיר עכשיו ואיך אתה מתכנן לפתור אותה?

תל אביב-יפו מתמודדת עם שלושה אתגרים גדולים. הראשון – העדרה של תחבורה ציבורית יעילה במטרופולין. בעניין הזה סמכויותינו מוגבלות כעירייה, אך אנחנו פועלים מול משרד התחבורה לקידום שלושה קווי רכבת קלה – הקו האדום שנמצא בביצוע והקווים הסגול והירוק, שכבר יצאו למכרז. זאת כמובן בנוסף לפעילות שלנו להפחתת השימוש ברכב פרטי בעיר. האתגר השני הוא הקלה ביוקר המחייה ויוקר הדיור, עליו פירטתי קודם. האתגר השלישי הוא טיפול באזורים בעיר אליהם נשלחו רבבות זרים.

האתגרים הללו חורגים מסוגיות עירוניות רגילות – מקורם בסוגיות לאומיות שבעירנו באות לידי ביטוי בעוצמה גבוהה במיוחד. האתגר שנוצר אמנם נובע ממדיניות ממשלתית חסרה או לקויה, אך איננו מתנערים מאחריות, ובמסגרת הסמכויות שנתונות לנו אנו פועלים בכל אחד מהנושאים, כפי שמפורט כאן בהרחבה בסעיפים אחרים.

איך תקדם שבילי אופניים נוחים בכל העיר?

כשהצבנו לפני כמעט 20 שנה חזון להפיכת האופניים לכלי תחבורה לגיטימי בעיר חשבו שאנחנו משוגעים. על ידי יצירת תשתית של רשת שבילי אופניים ברחבי העיר, הקמת מערך השכרת האופניים תל־אופן ופעולות נוספות לעידוד הרכיבה – המהפכה קרתה ושינוי ההתנהגות הוריד אלפי כלי רכב מהכבישים ומהחניות בעיר. אנו מודעים לכך שהשינוי המבורך הביא עמו גם בעיות חדשות, בוודאי לנוכח כניסת האופניים החשמליים, שבעיניי הם אופנועים לכל דבר.

העומס על המדרכות ובמיוחד הסכנה להולכי הרגל הוא דבר בלתי נסבל ואנחנו נחושים לשנות זאת. ההיררכיה ברורה – הולכי הרגל הם בראש סדר העדיפות על המדרכה, לכן אנחנו משקיעים וממשיכים להשקיע עשרות מילוני ש"ח בכל שנה כדי להרחיב ולשפר את תשתית שבילי האופניים ויצירת הפרדה פיזית ברורה בין המשתמשים.

מה עם כמות המירוצים המוגזמת שסותמת את העיר בימי שישי?

תל אביב-יפו הפכה בשנים האחרונות לעיר פורחת כתוצאה ממגוון רחב של פעולות אותן ביצענו לשיפור איכות החיים בה, ובין היתר גם מההכרה שהיא מקבלת כמקום המפתח תרבות וספורט ברמה בינלאומית. זה כולל גם הפקה ואירוח של אירועי דגל כמו אירועי ספורט בינלאומיים, אירועי תרבות המוניים, מצעדים ועוד.

מילת המפתח בעיניי היא איזון: איזון בין הצרכים הנובעים מהרצון לפיתוח מרכזיותה של העיר לבין איכות חיי התושבים. מעבר למאמץ שנעשה לצמצום המטרדים הנובעים מכל אירוע ואירוע, אנחנו בוחנים את עצמנו כל הזמן וכל אירוע שמאושר נבחן לעומק. אירועים רבים לא מבוצעים או מבוטלים עקב החשש לפגיעה מוגזמת בתושבי העיר. מדובר בסופו של דבר במספר ימי שישי מצומצם במשך השנה ובכל מקרה אנחנו נמשיך לבחון בצורה מאוזנת ואחראית את הדברים גם בעתיד.

האם תקדם מיסוי כניסת כלי רכב לעיר?

אני תומך ומקדם כל צעד שנועד להפחית את מספר כלי הרכב הפרטיים הנכנסים. לצערי, אין בידי ראש עירייה סמכות לפעול בתחום הזה אך עיריית תל אביב־יפו בראשותי תמכה, יזמה והכינה תוכניות לכך, לרבות הטלת אגרת גודש.

פקק (צילום: שאטרסטוק)

פקק (צילום: שאטרסטוק)

מה תעשה כדי לפתור את בעיית התחנה המרכזית החדשה, שמיקומה הנוכחי מזהם ופוגע בתושבים?

המציאות המטרידה הנובעת מפעילותה של התחנה המרכזית החדשה בלב שכונת נווה שאנן היא דבר בלתי נסבל ונמשיך לנסות לשכנע את מי שאמון על כך בממשלת ישראל לפעול לשינויה. כעירייה קבענו בתוכנית המתאר העירונית, שהוכנה על ידנו ואושרה סופית לפני כשנה, את העברת המרכז התחבורתי למקום אחר. העירייה אף ייעדה קרקע לשם כך ליד צומת חולון. עם זאת יש לזכור כי מדובר במבנה בבעלות פרטית, עם עשרות בעלי חנויות שפועלים כבית משותף, וכל עוד משרד התחבורה מכריז עליו כמרכז תחבורתי לא נראה שינוי גדול. לכן אנו נמשיך ללחוץ על גורמי הממשלה ומשרד התחבורה להעביר את המרכז התחבורתי מהשכונה.

מה יהיה עם דרום תל אביב?

מי שמגדיר "דרום תל אביב" כמקשה אחת כנראה אינו מכיר באמת את העיר ובעיותיה. מדובר בשכונות ואזורים שונים, עם מאפיינים ייחודיים לכל מקום ועם בעיות ואתגרים שונים.
כאשר מדברים היום על המצב ב"דרום תל אביב" מתכוונים בעיקר לאותם אזורים בשכונות נווה שאנן, שפירא והתקווה שלמרות ההשקעה שלנו נקלעו למצוקה קשה עקב העובדה שממשלת ישראל שלחה אליהן לפני כעשור רבבות זרים מבלי לקחת אחריות על התוצאה.

כראש עירייה אין בידי כל סמכות או אפשרות להעביר את אותם זרים למקום אחר או לפזרם. ההבטחות של ממשלת ישראל שהנה או טו טו היא מוציאה את הזרים מהארץ אינן ממומשות.
תושבי שכונות אלה מתלוננים – ובצדק – על המצוקה הקשה ולכן אנחנו כבר שנים כמעט ללא סיוע משקיעים סכומי עתק – מעבר לתקציב הרגיל – ומתגברים ככל יכולתנו את כלל השירותים העירוניים בשכונות הללו.

עם זאת יש לציין שהתעלמות של הממשלה מעשרות אלפי הזרים שנמצאים פה אינה מעלימה אותם ואת צרכיהם. אם לא נטפל בצרכיהם הבסיסיים כמו בריאות וחינוך – מעבר לחובתנו המוסרית לכך – הדבר יחזור אל כולנו כבומרנג ורק יעמיק תופעות של אלימות ופשע.

נווה שאנן. צילום: יולי גורודינסקי

נווה שאנן. צילום: יולי גורודינסקי

איך תילחם בהפיכתה של תל אביב לעיר לעשירים בלבד?

ראשית, תל אביב-יפו רחוקה מלהיות "עיר לעשירים בלבד" ואנחנו דואגים שהיא תישאר כזאת. היא עיר הטרוגנית מאוד וקרוב ל-40 אחוז מאוכלוסייתה נחשבים חלשים לפי מדדים סוציו-אקונומיים. אבל כמו בכל עיר גדולה במדינות הקפיטליסטיות-ליברליות בעולם – העלייה במחירי הדיור משפיעה בהדרגה על הרכב האוכלוסייה. זו תוצאה בלתי נמנעת של שיטה כלכלית שמקדמת שוק חופשי ומדיניות ממשלתית שבעשורים האחרונים הרחיבה והעמיקה את הפערים החברתיים.

אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לעצור מגמות אלו ולהשאיר בעיר את כל גווני האוכלוסייה. הגדרנו את נושא הקלת יוקר המחייה והדיור בפרט כיעד בכל תוכניות העבודה העירוניות: אנו פועלים להגדלה מתמדת של היצע הדיור ובנייה חדשה; קידום פרויקטים של פינוי-בינוי שהתושבים המקוריים יוכלו להישאר בהם גם לאחר סיום הבנייה; יצאנו בדרישה שאין לה תקדים באף עיר בישראל – לכלול כמה שיותר דירות קטנות בפרויקטים חדשים; ייזום דיור בר השגה ושכירות מוזלת בבניינים חדשים, במענקי דיור ומעונות לסטודנטים; ומאמץ להוזלת יוקר המחייה בכל דרך עירונית אפשרית: ארנונה מגורים הנמוכה ביותר בכל גוש דן, שירותים עירוניים חינמיים כמו חניה וחניונים בכל העיר, אופניים שיתופיים, רכבים שיתופיים, מחסן ציוד עירוני (תל וקח), הנחות על חוגים ואירועי תרבות ופנאי (דיגיתל) ועוד ועוד.

למה אין פיקוח על מחירי ותנאי השכירות בעיר?

החוק הישראלי אינו מאפשר לעירייה פיקוח על מחירי או תנאי השכירות. תקופה ארוכה פעלנו לקידום חקיקה ראשית בנושא וכתוצאה מכך נולד חוק שכירות הוגנת, שנותן מענה מסוים אך חלקי ביותר ביחס למה שלטעמנו היה צריך להיות. הקמנו בעירייה גם את מרכז הסיוע לשוכרי דירות שנותן סיוע משפטי לשוכרים, והוכן חוזה שכירות הוגן מומלץ שאומץ על ידי שוכרים ומשכירים רבים. מי שאומר שיש לו פתרונות בנושא ברמה המוניציפלית כנראה לגמרי לא בקיא ולא מבין את חלוקת הסמכויות בין מערכות השלטון בישראל.

מה אתה הולך לעשות כדי למנוע את רצח האישה הבאה ביפו?

מקרי הרצח שאירעו ביפו לאחרונה מדירים שינה מעיניי. בנושא הזה אני נמצא בקשר ישיר עם מפקד המחוז של המשטרה מצד אחד ופועל באמצעות המישלמה ליפו והשירותים החברתיים לפעילות מוגברת בכל הנוגע לטיפול באלימות במשפחה ביפו וחיזוק המנהיגות הקהילתית ביפו על מנת לייצר הסברה נכונה ומודעות. זהו אתגר גדול עבורנו ולא נפסיק להשקיע ולהתאמץ כדי לנסות להציל את הקורבן הבא.

האם יש סיכוי להתחשבות גדולה יותר בשעות ההפרדה בבריכות לדתיים? כיום ישנה הפרדה של שעה בשבוע בשעות הלילה.

המדיניות שלנו דוגלת בהכלה ובשוויון לכל תושב באשר הוא. בעיניי מרכז קהילתי צריך לשרת את כולם, ולכן אנו נמנעים מהקמת מרכזים עבור סקטורים מסוימים. אני מעדיף להוסיף עוד מרכזים לכולם כפי שעשינו ועושים בשנים האחרונות בכל רחבי העיר. מובן מאליו שבמקומות בהם קיים ציבור דתי אנחנו מנסים להתחשב – כל עוד הדבר לא בא על חשבון הכלל.

מה לדעתך הדבר שהכי חסר לתל אביבים בעירם?

זה יהיה יומרני מצדי להגדיר מה חסר לתל אביבים. תשאלו אותם. אין תל אביבי טיפוסי וחוסר של אחד הוא העודף של האחר. כראש עירייה אני משתדל לזהות את החוסרים והמצוקות שמשפיעים על הכלל – כמו תחבורה ציבורית, יוקר מחייה ודיור, אוכלוסיית הזרים ועוד.

מה התכנית שלך לשיפור מוסדות החינוך הפורמלי בדרום העיר ויפו?

אנו נותנים קדימות גדולה לתגבור מערכת החינוך בשכונות דרום העיר ויפו. ההשקעה שלנו היא מקיפה – החל מתוכניות לחיזוק האוריינות וטיפוח החשיבה בגני הילדים, הארכת יום הלימודים בכל 24 בתי הספר היסודיים בדרום וביפו בעלות של כ-17 מיליון שקל בשנה, פתיחת בית ספר על-יסודי ערבי חדש ביפו, הקמת בית ספר על-יסודי חדש בהשקעה של כ-90 מיליון שקל בשכונת נווה עופר, שדרוג ושיפוץ מוסדות החינוך, תוספת משמעותית של שעות לימוד ופיצול כיתות מעבר לשעות שניתנות על ידי משרד החינוך.

בכל מוסדות החינוך בדרום העיר ויפו פועלים מנהלים וצוותים המחוייבים לקידומם של התלמידים, לשיפור ההישגים הלימודיים וההתמדה. הישגי התלמידים והזכאות לבגרות זהים בכל העיר ועומדים על אחוזים גבוהים. כך לדוגמא אחוז הזכאות לבגרות בתיכון עירוני ט' ביד אליהו, הקולט אליו תלמידים משכונת התקווה וממזרח העיר, עומד על יותר מ-95 אחוז, בבית הספר אורט סינגלובסקי יש 85 אחוזי זכאות לבגרות ובתיכוניים ביפו – עירוני ז' ועירוני לב אג'יאל – 88 אחוז.

רמת הניקיון אינה מספקת. האם יש סיכוי לשיפור אמיתי במצב?

הניקיון בעיר הוא משימה חשובה ביותר בעיניי, בלתי פוסקת וסיזיפית. אנו משקיעים סכומי עתק, עושים סקרים, בוחנים את עצמנו כל הזמן, משתפרים ומגיעים לתוצאות גבוהות. נמשיך להשתפר ולשמור על תל אביב יפו נקייה. חשוב לזכור כי תל אביב-יפו היא ליבו של המטרופולין העמוס במדינה. כמיליון אנשים מגיעים אליה מבחוץ כל יום – יותר מכפול ממספר התושבים – ולכן קיים קושי בדמות כמות פסולת חריגה, חוסר אכפתיות של מי שאינו תושב ועוד, היוצר אתגר שלא מקובל בערים אחרות.

זבל ברחובות פלורנטין (צילום: ק' תושב השכונה)

מתי תהיה תחבורה ציבורית בשבת?

תחבורה ציבורית בשבת תהיה כאשר הדבר יוחלט על ידי ממשלת ישראל. אני אמשיך להוביל את הדרישה והלחץ לשינוי הדבר, כי ללא הפעלת תחבורה ציבורית בשבת יש קושי גדול בשכנוע אנשים לזנוח את הרכב הפרטי. מעבר לכך, איסור תחבורה ציבורית בשבת מונע מאוכלוסיות חלשות את חופש התנועה בכל ימות השבוע. במקומות שאנחנו יכולים להשפיע – בשירותי התל אופן, האוטותל העירוניים וכן מוניות השירות – אנחנו פועלים שיפעלו בשבת ויתנו מענה לפחות לתנועה ברחבי העיר.

 

איך תקדם את התיירות בעיר?

הפעילות הענפה שלנו לקידום התיירות בעיר מניבה עוד ועוד תוצאות: בשנת 2017 תל אביב־יפו הייתה היעד התיירותי הצומח ביותר בעולם, ובשנת 2018 אנחנו שוברים את כל השיאים עם יותר לינות ויותר מבקרים מאי פעם. כדי להכין את העיר להתמודדות עם גל התיירות המבורך הוריתי לפני שנה על הכנת תוכנית אב לתיירות ל־20 השנים הבאות. התוכנית תושלם בעוד כחודשיים ותשמש מצפן תיירותי לקברניטי העיר.

תגלית. צילום: נמרוד סונדרס

תגלית (צילום: נמרוד סונדרס)

האם יש לך עיר אהובה שאינה תל אביב, בארץ או בעולם, שמהווה דוגמה לעיר אידיאלית עבורך?

לא. אני לומד דברים טובים מערים שונות בעולם ומביא לתל אביב-יפו את כל מה שאני מוצא מתאים. אבל הקשר הזה הוא לא רק של חילופי ידע מקצועיים – עם ערים מתקדמות כמו פריז, ברלין, אמסטרדם, לונדון ופרנקפורט יש גם חיבור על בסיס ערכים משותפים. לפני כמה שנים עיריית פריז התירה לנו לערוך מסיבת חוף תל אביבית על גדות הסיין. פעילי BDS וגורמים אנטי-ישראליים דרשו מראשת העיר, גב' הידלאגו, לבטל את האירוע – ואף איימו בפיגועים אם הוא יתקיים כמתכונן. הידאלגו, ידידת אמת של ישראל וגם חברה אישית שלי, סירבה.

בגילוי דעת מנומק שפרסמה היא השוותה בין פריז לתל אביב-יפו כשתי "ערי מגדלור" המקדשות ערכים של סובלנות, פלורליזם, חופש ויצירה. מבלי להתכוון הידאלגו השתמשה בדימוי שדיזנגוף כבר השתמש בו, שקבע כי לתל אביב יש תפקיד שהוא גדול ורחב יותר מתפקיד סטנדרטי של עיר: לשמש מגדלור ערכי – פנימה לתוך ישראל, ולעתים אפילו החוצה לעולם הגדול. אני מחויב למורשת הזו של דיזנגוף ואנחנו משתדלים ליישם אותה יום יום, שעה שעה.

חולדאי בן קיבוץ חולדה, שירת כטייס קרב ובתפקידי פיקוד בחיל האוויר. לאחר שהשתחרר בדרגת תת אלוף ב־1989 פנה לעסקים ובהמשך ניהל את בית הספר גימנסיה הרצליה. ב־1998 התמודד מול רוני מילוא על ראשות העיר תל אביב־יפו וניצח. מאז מכהן כראש העיר.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: a64dac95a55f6