טיים אאוט timeout

אסף הראל: "חייבת להיות אלטרנטיבה שתגרום לחולדאי להזיע"

| מאת: גיא פרחי

אסף זמיר מציג תדמית שקרית וחולדאי פוגע בעיר - אסף הראל פותח מבערים ומקווה שחוסר הניסיון דווקא יעזור לו, ממש כמו חולדאי לפני 20 שנה. לסקרים הוא אמנם לא מאמין, אבל גם הוא כבר לוקח בחשבון את האופוזיציה

אסף הראל מתכונן (צילום: איליה מלניקוב)

הפעם הראשונה שבה התוודע אסף הראל לפוליטיקה, על אורחותיה החיוורים והעקומים, הייתה כשהיה בן 8. "בימי שישי בצהריים היה בא לשכונה מישהו עם מקרן שמציג סרט ומוכר בפלות עם הקרוון שלו", הוא מספר. "יום אחד הוא קרא לי – 'אתה הבן של אהרון הראל מההסתדרות, לא?', הכניס אותי בחינם ונתן לי בפלה. כשהגעתי הביתה סיפרתי את זה בגאווה. אבל דוד שלי, אלון גרבוז, לקח אותי לשיחה רצינית. הוא הסביר לי את משמעות המילה 'פרוטקציה' ומדוע הבפלה שקיבלתי לא הייתה בזכות מי שאני, אלא כי הרוכל מצפה שאספר את זה לאבא. בתור ילד השיחה הזאת השפיעה עליי".

בחודש אוגוסט האחרון, 38 שנים אחרי הבפלה החינמית, החליט הראל (46) לצלול בעצמו לתוך העולם שהכיר כילד, ממסדרונות הוועד הפועל בארלוזורוב עד הקמפיינים המכוערים שביקשו להדיח את אביו מתפקיד מנכ"ל בית ברל.

"הרעיון המוניציפלי התעורר בי לראשונה בלימודי אדריכלות", הוא אומר. "שם ניטעה ההבנה שלראש עיר יש השפעה על הרבה מאוד דברים שנוגעים לחיים שלנו, יותר משרים ומראש ממשלה. ולא רק זה, למעט בתקופת בחירות הפוליטיקה המוניציפלית הרבה יותר עניינית ופחות רוויה שנאה והסתה. גם במערכת הבחירות הנוכחית, אם אתה מסתכל על המישור הארצי – אין מה להשוות. הקמפיינים לגיטימיים. הם לא מערבים שנאה או הסתה. אנחנו חלוקים בדרך, אבל אף אחד פה לא נחשב לבוגד".

עוד כתבות מעניינות:
רון חולדאי מוכן לקדנציה חמישית
אסף זמיר מאמין שהוא יכול לקחת את הבחירות
הדברים הכי מוזרים שהמועמדים שיתפו ברשתות החברתיות

הרעיון העסיק אותו תדיר, אם כי ההחלטה התקבלה ברגע, תוך קריאת כתבה על אישור בניית זוג המגדלים בכיכר אתרים. "האסימון נפל. קראתי את זה ביום שישי, היה לי קשה להירדם, ובשבת כבר הודעתי לכולם. זו הייתה תקופה שבה היה ברור שחולדאי יזכה ללא מאמץ כי אף אחד לא ירוץ מולו. אמרתי לעצמי שגם אם זה אומר להפסיד, חייבת להיות אלטרנטיבה שתגרום לו להזיע".

מאז החל בסבב קדחתני של שיחות גישוש, שלפחות החשובות שבהן נכשלו. "יש אנשים שזו המשכורת שלהם ולכן הם רוצים להיכנס לקואליציה", הוא אומר ורומז לא מעט על אופי המשא ומתן שהתנהל מול מרצ. יש לציין שהיו גם שיחות עם סתיו שפיר שלבסוף הצהירה שלא תרוץ בטענה ש"אנו במצב חירום" (ואולי פשוט התאכזבה מהסקרים).

מסע ארוך. הראל בהשקת הקמפיין (צילום: דין אהרוני רולנד)

התעקשת להיות מספר אחד ברשימה?

"בכל השיחות האלה הייתי פתוח לשלל מודלים. זה שאהיה במקום הראשון לא היה תנאי, אבל באותה מידה לא הייתי יכול לקבל שמישהו אחר שם את היותו במקום הראשון כתנאי. מי שלא הצטרף למחנה הזה – זה פספוס שלו ושלנו, אבל אפשר להגיד שמי שכן איתנו בא למסע ארוך. מי שחבר אלינו מוכן להצטרף לקמפיין שהלוואי שיגיע לשיאו בבחירות האלה, אבל גם אם לא – הוא יימשך עוד חמש שנים ויוביל לניצחון אז".

זה אומר שאתה מתחייב להישאר בראש הרשימה כחבר מועצה?

"ברור. כמו שאמרתי, אנחנו במסע ארוך".

ומה לגבי כניסה לקואליציה?

"היו שותפים שלא הלכו איתנו כי לא הסכמתי שמה שלא יקרה – ניכנס לקואליציה. אכן, סביר להניח שלא ניכנס לקואליציה אלא אם נקבל את האחריות על הבינוי בעיר, דבר שעוד לא קרה מצד ראשי העיר. אם תהיה לי יכולת לעצור פרויקטים כמו כיכר אתרים, לדאוג שלא ייבנה בעיר עוד מ"ר אחד שלא הולם את האינטרסים שלנו – זה אומר שנוכל לעשות את המהפכה כבר עכשיו ואז ברור שניכנס".

"זמיר יכול לקנות צפיות עד מחר"

הריאיון עם הראל נערך במטה הדרומי של אנחנו העיר, הכי רחוק שאפשר מחדרי הישיבות בבניין קשת, על שני כיסאות כתר מאולתרים, במקום שאפשר לשמוע ממנו את מי הניאגרה המודחים בחדר השירותים של המבנה. לקמפיין של אנחנו העיר אין תקציב שמן ולא יהיו לו השקות מועשרות בכיבוד ובשתייה כמו לאסף זמיר.

את מעט התקציב שיש לו הוא חייב במידה רבה לשיתוף הפעולה עם הסניף המקומי של מפלגת חד"ש אשר נחתם בקצהו של הדדליין. ללא התשתית המפלגתית הראל היה נחשב באמת לסלבריטאי שאחז בו שיגעון גדלות, והחבירה לחד"ש וכן לראש ועד תושבי נווה שאנן ומייסדת תנועת אחותי שולה קשת – הקנתה לו אליבי מינימלי להתמודדות.

אפשר להגיד שהעסקה הזטת עובדת טוב יותר לך מאשר לחד"ש. אחרי הכל, הם צריכים להציג לקהל שלהם יהודי שלא בהכרח מוכר לו.

"למה לא מוכר? תתפלא מרמת המוכרות והאהדה. אפשר להגיד שהמונולוגים שלי בערוץ 10 היו הפעם הראשונה שדעות שקוראות לשוויון אמיתי בין יהודים וערבים נשמעו בפלטפורמה הזאת, ודאיבעיצומה של "מה שכונה 'אינתיפאדת ההצתות'. המונולוג על האפרטהייד גרם לאנשים מכל העולם לכתוב לי. יש פה חיבור שהתחיל מלמטה ואפשר לראות אותו ברשתות החברתיות. קח מונולוגים ותראה מי שיתף אותם".

בבחירות הארציות – חד"ש היא מפלגת שאתה מזדהה עם עמדותיה?

"ברור, אני עוד הייתי מצביע לתמר גוז'נסקי. תמיד אהבתי את חד"ש יותר מאת מרצ. היה משהו אותנטי יותר בשותפות יהודית ערבית מאשר בחבורה של יהודים שרק מדברים".

מעמדת האנדרדוג הראל בהחלט יכול להרשות לעצמו לכנות את מרצ "חבורה של יהודים שרק מדברים". מעבר לכך שאין לו להרבה להפסיד הוא עוד נמצא בשלבי החביון של הפיכתו לפוליטיקאי, ונדרש להציג שמץ של אותנטיות שיבקיע את הקורקטיות המעושה של המתחרים. מסיבה זו הוא גם מרבה להתראיין ומתבסס על קמפיין גרילה, ממוקד רשתות חברתיות (ליתר דיוק, "מונולוגים" ברשתות החברתיות), בהשראת קמפיין עיר לכולנו מ־2008. אופיו האנטי פוליטיקאִי הופך אותו גם למפוכח יותר משנדמה: אחיזתו במציאות עוד לא נגוזה כליל, שכן בין השורות ניכר שהוא לוקח בחשבון גם הפסד. אין זה אומר שהוא פסימי עד כדי קבלת תוצאות סקרי וואלה! וישראל היום שניבאו לו מוקדם יותר החודש תשעה ושמונה אחוזים בלבד, בהתאמה.

"סקר זה דבר רציני מאוד. צריך לדעת איך עשו אותו ואיך נראו השאלות. יקר לעשות את זה כמו שצריך. תרשה לי לפקפק בזה שוואלה! השקיעו את עשרות אלפי השקלים הנחוצים בשביל לעשות סקר איכותי, לכן אני לא יודע מה המצב באמת. אם תסתכל ברשתות החברתיות תראה מה ההבדל בין כמות השיתופים שיש לנו לכמות השיתופים שיש לזמיר. הוא יכול לקנות צפיות עד מחר, מנגד חולדאי באמת מקדיש את כל המנגנון שלו ליום הבחירות – לזיהוי בוחרים ולהנעה לקלפים. זו עבודה מרשימה שעובדת מערכת בחירות אחר מערכת בחירות. אי אפשר להכחיש שקשה מאוד להיבחר מול ראש עיר מכהן. הנטייה של אנשים היא להעדיף את הצרות המוכרות על פני הלא מודע, גם בחיים האישיים. הם יעדיפו להישאר עם בן זוג גרוע מאשר לחפש אלטרנטיבה, אבל אני לא פוחד משינוי".

אסף הראל, אנחנו העיר ביפו (צילום: שירז גרינבאום)

(צילום: שירז גרינבאום)

לחובתך עומד חוסר ניסיון בזירה העירונית.

"לפני 20 שנה, כשחולדאי נבחר לראשונה, הוא היה עם אפס ניסיון בזירה העירונית. הוא היה מנהל בית ספר, והקריירה הצבאית שלו לא הייתה רלוונטית בשום דבר לניהול עיר. אבל התברר שבן אדם ערכי שעשה קריירה בתחום אחד יכול לנהל עיר למופת. חוסר הניסיון העירוני לא הפריע אז לאף אחד, ולכן עכשיו, ברגע שיש מועמדים עם ניסיון, הם מנסים להעלות את הטיעון הזה. למעשה חולדאי הוא ההוכחה – שתי הקדנציות הראשונות שלו היו טובות, מאז הוא התעייף ועבר לטייס אוטומטי. הוא רץ מהסיבות הלא נכונות, בעיניי הוא רוצה להמשיך כי אין לו דבר אחר לעשות כרגע בחיים. הוא לא חד ואין לו כבר תשוקה אמיתית. כל מי שפוגש אותו מכיר בזה, ואין דוגמה טובה יותר מכך שהוא משתמש בתמונות הקמפיין הקודמות שלו. הוא מסתיר את מי שהוא היום. לתל אביב מגיע ראש עיר רעב".

אסף זמיר דווקא נראה רעב, ונראה שיש לו גם מומנטום.

"זמיר רעב גם בגלל הדיאטה, שהיא חלק מההצגה הגדולה שהוא עושה כדי להמציא את עצמו מחדש כאלטרנטיבה. יש הרבה אנשים שזה עובד עליהם, לבנות תדמית חדשה לחודשיים. אבל לו חולדאי היה מודיע היום שהוא פורש, זמיר היה נלחם כדי לשכנע אותנו שהוא היורש הטבעי שעשר שנים הצביע איתו בכל דבר. עשר שנים הוא מצביע עם חולדאי, ועכשיו הוא מדבר על אלטרנטיבה? בין שעשר שנים הצבעת בניגוד לעמדה המוסרית שלך, או כי זה מה שאתה חושב – אתה לא ראוי".

דווקא ציפי ברנד, מהמתנגדות של חולדאי, חברה לזמיר.

"לדעתי זה חיבור טבעי של מרכז העיר השבע, שבעיניי לא רואה את התמונה הגדולה – לא העירונית ולא הארצית. מדובר בחברי מועצה שהבסיס הערכי והתפיסה העירונית שלהם היו ויהיו של חברי מועצה. כשמדברים על חינוך וסייעת שנייה זה נושא חשוב, אבל הוא לא פחות חשוב מהערכים שאנחנו מחנכים אליהם, משוויון ליפו או לדרום, או מלתת גב למנהלים שרוצים לדבר על הכיבוש. בגלל זה זמיר וברנד ילכו לקואליציה וידאגו למה שחשוב להם. אני יודע שלי, בתור ראש העיר, תהיה אחריות לעשות תיקון הרבה יותר גדול ממה שנעשה עכשיו".

אבל אם לדבריך חולדאי עשה לעיר הזאת טוב, וזמיר הוא גרסה רעננה של חולדאי, אז לא מוטב לבחור בו?

"שתי הקדנציות שלהן זמיר שותף הן הקדנציות הלא טובות של חולדאי. הוא שותף להפיכת העיר לגוף כלכלי ודורסני שדוחק החוצה אוכלוסיות שונות, ובכנות – לא נראה לי שהוא מבין לגמרי על מה אני מדבר. הוא באמת חושב שאין שום בעיה עם זה שהוא הון־שלטון. הוא באמת חושב שהוא יכול להיות בניגוד עניינים בכיכר אתרים ולא להתייחס לזה עד המונולוג שלנו. הוא לא מבין לעומק את התהליכים החברתיים שעוברים על תל אביב ועל ישראל. הוא פשוט נורא רוצה להיות ראש עיר, וזה לא מספיק".

אבל איך תוכל להביא לקלפי תושבים מהצפון הישן ומלב העיר, שהם הם מייצגים את ה"תל אביביות" בנוסח זמיר וחולדאי?

"אני חושב שבלב העיר סובלים מהמדיניות של חולדאי. האזור נהנה מהדימוי, אבל הוא משלם את המחיר על המדרכות, על התחבורה, על כמות הדירות שמוסבות ל־Airbnb ושמעלות את יוקר המחיה. השאלה האם אתה בוחר לראות את הפקקים או את המחלפים. שניהם קיימים: תל אביב היא גם יעד מבוקש לתיירות וגם מקום עם מדרכות מסוכנות. אין מישהו שלא רואה את הקשיים. צריך להסביר להם שזו לא רק אשמת הממשלה. וזה בדיוק מה שחולדאי עושה: הוא אומר שהדימוי שייך לו, והבעיות למשרד התחבורה, הפנים או האוצר. הוא לא קשור לפליטים, לפקקים, למדרכות וליוקר המחיה. מה שאני מנסה לעשות הוא להבהיר שהוא קשור מאוד לכל אחד מהדברים. אני לא צריך לשכנע אנשים שקשה להם. הקושי קיים רק צריך להסביר להם שחולדאי שותף לו".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0