טיים אאוט timeout

הופעה בבלוק: הגיע הזמן שתכירו את נגני הרחוב של תל אביב

| מאת: שני מויאל

עם השכלה מוזיקלית בינלאומית, ניסיון של עשרות שנים או מחויבות למקצוע, נגני הרחוב של תל אביב הם הרבה יותר מסתם תפאורה. שאלנו אותם למה הם עושים את זה ומה הם אוהבים לנגן

רותי לוי (צילום: דין אהרוני רולנד)

רותי לוי

חלילית סופרן

69, גבעתיים

לוי עלתה מפורטוגל לפני 45 שנה. מנגנת בחלילית סופרן זה ארבע שנים בכל יום שלישי מ־10:00 עד הצהריים ביריד בנחלת בנימין.

(צילום: דין אהרוני רולנד)

איפה למדת מוזיקה?

"אני בוגרת הקונסרבטוריון הלאומי של ליסבון לפסנתר, ובוגרת אבוב וחליליות באקדמיה על שם רובין ברמת אביב. סיימתי ללמוד בתל אביב בשנת 1981".

איפה עוד אפשר לשמוע אותך?

"ניגנתי גם בשוק היווני ביפו אבל חם שם מאוד. יש שם הרבה נגנים אז זה מפריע, פה יש לי פינה משלי".

פינה מקסימה. כמה זמן נדרש להקמת התפאורה?

"שעתיים בערך. אני מגיעה בשבע בבוקר ומתחילה לנגן בעשר".

איזו מוזיקה את בדרך כלל מנגנת?

"מוזיקה קלאסית, שירים ישראליים, מקסיקני, איטלקי".

בחירת השירים בהופעה תלויה במצב הרוח שלך?

"אני הולכת לפי מצב הרוח של היריד ולא שלי. אני רגישה מאוד לאווירה, מה שאני מרגישה באווירה אני עושה. יש גם בקשות מהקהל לפעמים, מבקשים שירים ישראליים אבל בדרך כלל הם שמחים לשמוע את מה שאני מנגנת. לפעמים חוגגים ימי הולדת ומבקשים שאצטלם עם החוגגים".

רותי לוי (צילום: דין אהרוני רולנד)

מה עומד מאחורי הלבוש והתפאורה?

"לפני 30 שנה הקמתי להקה שנקראת פניני הבארוק. המטרה הייתה להופיע באירועים, וחשבתי להופיע עם תלבושות כי אני אוהבת שטויות. אנשים התלהבו מאוד ואנשים אוהבים את המופע ברחוב, גם מקומיים".

מה השאלה הכי מוזרה ששאלו אותך על המופע ברחוב?

"אם אני ליצנית או מוכרת פרחים".

יש יצירה קלאסית שהיית שמחה להיות המלחינה שלה?

"אני אוהבת מאוד את מוצרט, בעיקר את הסונטות שלו".

פליקס טפליצקי

קלרינט

59, אריאל

פליקס טפליצקי (צילום: דין אהרוני רולנד)

טפליצקי עלה מאוקראינה לפני יותר מ־20 שנה. מנגן על קלרינט יותר מ־40 שנה ומנגן גם בהרכב פילהרמונית הרחוב. מופיע ליד האנדרטה לזכר יצחק רבין מתחת לבית העירייה באבן גבירול. אין לו ימים קבועים.

כמה שנים אתה מופיע ברחוב?

"התחלתי מזמן, אבל עם הפסקות, אני לא כל הזמן מופיע כאן. לפעמים יש עבודה אז אני לא מגיע, כשאין עבודה אני כאן".

מהי פילהרמונית הרחוב?

"ארגון של קונצרט נגנים. בעבר ניגנו בכיכר רבין עצמה, ובלילות לבנים בעיר. אבל כל זה בא מההנהלה של העיר ומראש העיר – אם הם רוצים הם מזמינים אבל הם לא מזמינים ישירות. לרדת למטה ולהזמין? זה לא קורה. הם עובדים רק עם הפקות, הם לא עובדים עם אנשים, אנשים בשבילם זה כלום, הפקות זה כן".

מהו האירוע הכי מפואר שהופעת בו?

"מוזיקה זה לא בשבילי, זה בשביל האנשים. אם אני יכול לעשות עם זה משהו אז בדרך מקצועית, לא באופן שבו למדתי כמה אקורדים בגיטרה וכבר אני רוצה הרבה כסף. זה משהו מיוחד שלמדתי מילדות".

פליקס טפליצקי (צילום: דין אהרוני רולנד)

באיזה גיל התחלת ללמוד ואיפה?

"בגיל 10. למדתי באקדמיות. עבדתי גם בתיאטראות, אבל פה בלי פרוטקציות אין מה לעשות. אני יכול לבוא לכל ארגון שיש פה ולהגיד 'שלום אני פליקס' ולנגן, והם יגידו 'אנחנו נתקשר' וזהו. אפשר לחכות 20 שנה ואין כלום".

מהו הסגנון המוזיקלי שאתה מנגן?

"מנגן עכשיו הכל. קודם, בתזמורות למשל, הייתי מנגן מוזיקה קלאסית. פה אני מנגן הכל – מוזיקה ישראלית, מוזיקה יהודית, ג'אז, מוזיקת עולם, לכל מדינה יש קטעים משלה".

עדן יהלום

זמרת

26, מושב בארותיים

יהלום מופיעה זה שנה וחצי בטיילת בשבתות, אם יש בהן שמש, בין 10:00 ל־13:00.

עדן יהלום (צילום: דין אהרוני רולנד)

למדת מוזיקה?

"למדתי ברימון שנתיים במסלול ביצוע".

מה הדיי ג'וב שלך?

"שנה עשיתי רק את זה וגם קצת אירועים, ועכשיו חזרתי ללמוד באוניברסיטת תל אביב. אני לומדת תולדות האמנות וקולנוע".

באיזה סגנון את שרה בדרך כלל?

"שרה באנגלית, בעברית ובצרפתית. לפעמים יש לי כמה מילים באיטלקית שאני יודעת לשלב".

מהן התגובות מהקהל?

"הדבר הכי חזק בזה הוא הגישה. כל דבר את מפרשת לחיוב, וזו גם גישה טובה לחיים אני חושבת. יש פתאום אנשים שלא ציפית שיאהבו ואוהבים, וגם להפך. לפעמים מישהו שלא ציפית יבוא וירקוד איתך ויבוא ויגיד משהו שאת בהחלט מתחברת אליו. נורא פחדתי מזה אבל דווקא בגלל שזה בגובה העיניים יש בזה הרבה כסף".

מתי החלטת שהופעות רחוב זה משהו שאת רוצה לעסוק בו?

"יש פה את שלישיית הכנרים בטיילת. אימא שלי פעם אחת הייתה פה בטיול, ואני הייתי אחרי רימון, עבדתי קצת בעבודות זמניות ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אז היא הציעה את הרעיון. בחו"ל אנשים מתפרנסים ככה וזה מקצוע מכובד. התחלתי ומובן שבהתחלה שקשקתי את החיים, אבל אז התגמשתי יותר וגם גיליתי את הכיף שבזה. זה לעבוד על עצמי. הפעם הראשונה הייתה הופעה של שלוש שעות אבל באתי עם משפחה אז זה היה שונה מאוד. כשיש קהל אנשים רוצים יותר להגיע כי הם רואים שיש איזה עניין".

איך את מחליטה מתי את יוצאת להפסקה?

"אם כואב לי לשיר או שאני רעבה. זה לא כל כך בריא לקול לשיר הרבה ברצף, עכשיו שרתי כמעט שעתיים, אבל עשיתי חימום לפני כן".

עדן יהלום (צילום: דין אהרוני רולנד)

איזה שיר את הכי אוהבת לשיר?

"קשה לי לבחור אחד. אני אוהבת לשיר שירים של אדית פיאף. יש שיר שבו היא אומרת שהיא לא מתחרטת על כלום, אני אוהבת את הגישה הזאת".

יש שיר שאת שרה ואומרת "חבל שאני לא כתבתי את זה"?

"הרבה שירים. איימי ווינהאוס וגם קצת טאש סולטנה – אמנית אוסטרלית מגניבה וחדשה למדי שגם עושה הופעות רחוב".

את חושבת שתופיעי ברחוב הרבה שנים?

"יכול להיות שכן. אם יש גשם זה מגביל אותי, אני מחפשת גם לעשות הופעות סלון".

דור דלויה

קמנצ'ה

30, יפו

דלויה מנגן זה כארבע שנים על קמנצ'ה – כלי קשת שנפוץ באזור טורקיה, באיראן ובאזרבייג'ן. הוא חבר בשני הרכבים: ארקדש וקראדניז. מנגן בשבתות בנמל יפו, מול המבנה שהיה בעבר בית המכס. להופעה ברחוב מתלווה אליו הכלבה ליילה (4 וחצי), שאותה אימץ מצער בעלי חיים.

דור דלויה (צילום: דין אהרוני רולנד)

איפה למדת לנגן?

"למדתי במוסררה שלוש שנים ובטורקיה".

יש לך ימים קבועים להופעות?

"לא, אני מופיע גם במסעדות, באירועים ובחתונות וגם בשוק הפשפשים".

כמה זמן אורכת הופעה ברחוב?

"זה תלוי, לפעמים אני יכול גם להופיע שלוש שעות בלי להפסיק. היום למשל עשיתי סשנים די ארוכים עם שלוש הפסקות".

אילו מחשבות עוברות לך בראש כשאתה מנגן מול עוברי האורח?

"אני די בתוך העולם שלי, במנגינות, ביצירות. לפעמים יש לי מחשבות על כך שאולי היה מתאים שהייתי הולך לטייל או לטבע, זה עובר לי לפעמים".

אילו יצירות אתה מנגן בדרך כלל?

"בעיקר מוזיקה טורקית ומוזיקה יוונית, מהכפרים של יוון".

דור דלויה (צילום: דין אהרוני רולנד)

איך התגובות מהקהל?

"מדהימות, מפרגנות ממש. יש תגובות מרגשות של אנשים שבוכים או שאומרים 'עשית לי את היום'. את יודעת איך נכון לומר בעברית מוזיקה? מוזיקה או מוסיקה? אני יכול להגיד לך שמוסיקה זה מהמילה להמסיק מארמית. כמו לנסוק, כמו המראה. כשאתה מנגן אתה מגיע למקום שבו אתה יכול להמריא ולטייל. אני מרגיש שכשאני מנגן אני יוצא לאיזשהו עולם, והנפש שלי רוקדת וכשזה מסתיים אני אפילו מרגיש עייף כי אני מוציא המון אנרגיה, כאילו רצתי כמה ק"מ, זאת ההרגשה".

יוחי אדוורדס

זמר

32, תל אביב

אדוורדס הוא מדימונה במקור, נולד בקהילת העבריים. שר ברחובות תל אביב ובמקומות רבים בארץ כשליחות לשמח אנשים. הוא מופיע בתל אביב כשבע שנים, ואפשר למצוא אותו בדרך כלל בכיכר מגן דוד ולפעמים גם בטיילת ליד הכניסה לנמל יפו.

יוחי אדוורדס (צילום: דין אהרוני רולנד)

יצירה ומוזיקה מאפיינות את התרבות של הקהילה?

"זה חלק מהתרבות. בגיל 13 ייצגתי את הקהילה שלנו בתוכנית 'בראבו' עם מיכל ינאי וטוביה צפיר, אז התחלתי את המסע של השירה בצורה מקצועית. לא למדתי, זה בגנים. מקור ההשראה הוא החינוך של ההורים".

אילו שירים היית שומע בבית בילדות?

"כל מיני סגנונות, אבל אסור להאזין למוזיקה עם קללות או מסרים מיניים, רק מוזיקה בריאה לאוזן ומוזיקה חיובית. יש המון אמנים בקהילה שהוציאו דיסקים עם מוזיקה קהילתית וחיובית".

יש לך עבודה נוספת?

"אני לא עובד בכלל, מגדירים אותי כזמר רחוב אבל אני השגריר הנבחר של הקהילה. סבא שלי היה המנהיג של הקהילה, היה לו חזון להעביר את העבריים לארץ הקודש המובטחת. לכל אחד בקהילה יש שם ומשמעות, ומי שמצליח לגלות את השם שלו יכול לגלות מה הוא צריך לעשות בחיים כדי להיות אור לעולם ולחולל שינוי עולמי.

סבא שלי נתן לנו כל מיני מסרים נגד גזענות, לשינוי גלובלי ולרווחה, בריאות ומצב החיים. אני בתור שליח צריך לשמח כל מיני אוכלוסיות כי כל אחד עובד, חצי מהעולם עבדים וחצי מהעולם תינוקות. אנשים לא מבינים שכסף לא יכול לקנות שמחה, הוא האמצעי ולא המטרה. תפקידי מורכב  מאודכי אני גם אזרח ארצות הברית הוכרתי כשגריר בינלאומי כדי לרכז אוכלוסיות למטרת שמחה ושלום".

יוחי אדוורדס (צילום: דין אהרוני רולנד)

מה משמעות השם שלך?

"השם שלי מורכב מאותיות השם והמילה 'חי', מלשון חיים. אני אמור לשווק חיים: טבעונות, נימוס, כבוד למבוגרים. לשווק מהי המשמעות להיות בשמחה, לא כפייה דתית ולא שום דבר. עכשיו בעונת הפוליטיקה רואים את הרכיבים של ישראל וזה לא כל כך נחמד. אני מנסה למנוע משיח הרשע להשתלט על העם בזה שאני משמח".

ומבחינה כלכלית?

"אנשים זורקים לי בכובע ואני יודע לחיות ממעט כי באתי ממשפחה גדולה של 25 נפשות ושלוש אימהות. אנחנו חיינו מ־100־200 ש"ח בחודש".

מה בעצם התפקיד שלך?

"זה לא להיות רק זמר רחוב, אני מדבר עם האנשים, שר להם, משמח אותם. מסביר להם שלא צריך כסף. אני גם עובד עם כל מיני גופים כדי לחזק אותנו כעם סגולה, שיראו שלא איבדנו את הדרך ולא איבדנו את התקווה".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: f2fadbfc0df0