טיים אאוט timeout

מי יכול עליו?

| מאת: עדי סמריאס

בעוד שנה מהיום ילכו הבוחרים (אלה שיטרחו) אל הקלפיות כדי להחליט אם לבחור ברון חולדאי לקדנציה חמישית. עם הכניסה לשנת בחירות עשינו סדר בבורסת השמות, ותהינו: איך יראה המירוץ ומי ינצח?

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/10/sizes/OLLAGE_H-Copy_wo_680_382.jpg
מי יחליף את חולדאי?

ב־ 30 באוקטובר 2018 ייערכו הבחירות לראשות עיריית תל אביב־יפו. אחרי 20 שנה בתפקיד תהו רבים אם ראש העיר בן ה־ 73 רון חולדאי יתמודד על קדנציה נוספת, חמישית במספר. אחרי כל כך הרבה שנים בלשכה הכי נחשקת בשלטון המקומי, ובאחד התפקידים הכי חזקים ומבוקשים במגזר הציבורי כולו, נשאלת השאלה אם זה עדיין בוער בדמו של חולדאי. בראשית השנה הלכה והתגבשה התחושה שירוץ שוב כשוויתר על ההתמודדות על ראשות מפלגת העבודה ואולי סתם את הגולל על האפשרות שירוץ לראשות הממשלה, בטח לנוכח גילו המתקדם, ובאחרונה נראה שנפל הפור, סופית – גם ב־ 2018 חולדאי יהיה ה־ Man to Beat. האם מישהו באמת יכול? ראשית חשוב להבהיר – זו לא תהיה משימה פשוטה. גם מקטרגיו הרמים ביותר יודו שבסך הכל העיר מתפקדת כהלכה תחת חולדאי, ובהתחשב בכובד ובמורכבות המשימה, זה לא מובן מאליו (זה לא שאין הרבה מה לשפר, ולכך הקדשנו את כתבת השער בגיליון שבידכם). נוסף לשירותים המתפקדים, במהלך הכהונה הארוכה שלו הצליח חולדאי גם להפוך את תל אביב מעיר פושטת רגל לעיר עשירה בעלת תקציב מאוזן. כשנכנס לתפקידו ב־ 1998 עמד הגירעון השוטף השנתי של העירייה על כ־ 158 מיליון ש"ח בשנה, וכעת העיר נהנית מעודף שנתי קטן. הגירעון המצטבר צומצם בהתאם מ־ 720 מיליון ש"ח ל־ 362 בלבד. נוסף על כך, בניגוד גמור למגפת השחיתות שפשטה בערים רבות רבות אחרות בישראל ואף הכניסה ראשי ערים לכלא, חולדאי הצליח לשמור על שמו נקי כמעט לחלוטין לאורך השנים.
הסיבות האובייקטיביות תורמות לסיכוייו של חולדאי להיבחר לקדנציה חמישית, אך לאלה יש להוסיף גם את הסביבה הפוליטית: שיטת הבחירות לרשויות המקומיות, ששימרה את "הבחירה הישירה" – בחירה באמצעות פתק אחד לראש העיר ופתק אחר לרשימה למועצת העיר – הופכת את ראש העירייה לחזק במיוחד, כזה שכמעט אי אפשר להדיחו. משום כך קל היה לחולדאי לבנות לאורך השנים קואליציה רחבה ונדיבה בתפקידים במועצת העיר שהלכה והתעצמה עם השנים. היום היא מונה לא פחות מ־ 30 חברים מתוך 31 היושבים במועצה (למעשה כל הסיעות שותפות לשלטונו למעט סיעת היחיד אספת הורים של ציפי ברנד). זה מקנה לחולדאי שקט תעשייתי בכל הנוגע להעברת החלטות עירוניות, ולכך יש גם צדדים חיוביים, אבל הדבר מקשה על הפוליטיקאים העירוניים הבולטים האחרים לבנות את דמותם ולאפשר להם להיות יריבים ממשיים בבחירות. כך לחולדאי לא הייתה שום בעיה למנות בנדיבות שני סגני ראש עיר בשכר מהסיעה הגדולה במועצה, מרצ (מיטל להבי ומהרטה ברוך־רון), עוד סגן מסיעת רוב העיר (אסף זמיר), סגן מהסיעה החרדית המשותפת לש"ס וליהדות התורה (הרב נפתלי לוברט), ועוד סגן מהליכוד ביתנו (ארנון גלעדי), כל אלה נוסף לדורון ספיר, סגן ראש העיר מסיעתו של חולדאי עצמה. כשיגיע מועד הבחירות, הם יצטרכו להתמודד מול הבוס שלהם.

סגן ראש העיר אסף זמיר. צילום: יולי גורודינסקי

סגן ראש העיר אסף זמיר. צילום: יולי גורודינסקי

רגע האמת של זמיר

אף שאיש מהם עדיין לא הכריז באופן רשמי שיתמודד מול חולדאי, כבר ניכרת התכונה בקרב יריביו-שותפיו הפוליטיים. הסגנים – ובעיקר אסף זמיר ומיטל להבי – היו מעדיפים כמובן שחולדאי לא יבחר להתמודד בפעם החמישית ובכך יפתח לרווחה את המירוץ, אלא שכעת לא בטוח שיש להם ברירה. מבין סגניו של חולדאי השם הבולט בקרב צעירי העיר, ולא רק הם, הוא אסף זמיר, שסוגר קדנציה שנייה כמספר 2, ומאז 2013 גם מוגדר כממלא מקומו של ראש העיר. זמיר, שנחשב לשם שגור בפי כל מי שמסתובב בעיר בלילה, ניסה בקדנציה האחרונה לחזק את תדמיתו גם בקרב קהלים אחרים כשלקח על עצמו את תיק החינוך העירוני היוקרתי אך התובעני, כזה שחושף אותו לכל הורה בעיר, לטוב ולרע. נוסף לעבודה בתחום החינוך – שכללה אחריות להטמעת מהפכת החינוך בחינם מגיל 3 ומהלכים אחרים – סיעתו של זמיר גם קידמה את יוזמת החניה בחינם ברחבי העיר לתושבים לפני כמה שנים. אילו חולדאי היה מוותר על הכס, התמודדות של זמיר על התפקיד הייתה ודאית, ואולי הוא גם היה זוכה לתמיכתו של הבוס הפורש. אף שחולדאי החליט לרוץ שוב, סביר בהחלט שזמיר לא יעמוד בפיתוי וירוץ בכל זאת, ולו כדי להימנע מתווית "סגן נצחי"; אחרי שתי קדנציות כסגן, מעריכים בסביבתו, אם לא ינסה כלל להתמודד בבחירות – "הוא עוד יגמור כנתן וולוך" – חבר מועצת העיר 45 שנה, כמעט ברציפות, שגם כיהן כמה פעמים כסגנו של חולדאי והתקבע כך בתודעה. ילד הפלא של בחירות 2008 , מעריכים בסביבת זמיר, יידרש להחליט בקרוב: לרוץ לראשות העיר, לרוץ לפוליטיקה הארצית או לפרוש לעסקים. אלון סולר, חברו לסיעה והמחזיק בתיק הספורט בעירייה, חושב שזמיר חייב לעשות את זה. "הוא צריך לרוץ. לאסף יש מעלות רבות ויכולות רבות, וכמו שהוכיח את עצמו בעשור האחרון בתפקידים אחרים – הוא גם יעשה עבודה מצוינת כשייבחר לראשות העיר". הוא עצמו לא סיפק תגובה לכתבה זו.

זמיר לא לבד: בסביבתה של מיטל להבי, מחזיקת תיק התחבורה ומי שעומדת בראש הסיעה הגדולה בעיר, מספרים שגם היא שוקלת לרוץ, אך טרם קיבלה החלטה סופית. בשנים האחרונות היא העלתה על ראש סדר היום העירוני את נושא התחבורה. בין היתר קידמה להבי את קבלת ההיתר לנסיעה של כלי רכב דו גלגליים בנתיבי התחבורה הציבורית ויזמה פיילוט למערך אוטובוסים חשמליים להפחתת זיהום האוויר והרעש בעיר, אלא שהיא גם הכתובת לתלונות של התושבים בתחום שהכי כואב להם. היא זו שחתומה על פרויקט אוטותל, שהפקיע מקומות חניה מתל אביבים ועורר את זעמם, היא זו שאחראית על אכיפת חוקי הנסיעה של אופניים חשמליים, והיא זו שמתמודדת עם הכעס על הפקקים שהביאו העבודות על הרכבת הקלה. לטוב ולרע, הנושאים שהיא עסקה בהם יעמדו בראש מעייניהם של הבוחרים ביום הדין. "אני חלק מהנהגת העיר, מתכוונת להמשיך להוביל, וכשיגיע הרגע ואחליט, אני מבטיחה להודיע, אבל זה עוד מוקדם", אומרת להבי. "אני חושבת ששנה מראש זה מוקדם, יש לנו לפחות עוד חצי שנה לעבוד באופן פרודוקטיבי ובלי הסתכלות רק על הבחירות", היא קובעת, אלא שיהיו כאלה שיחלקו עליה.

מיטל להבי. צילום: עדי אדר

מיטל להבי. צילום: עדי אדר

בשתי מערכות הבחירות האחרונות הצליחה האופוזיציה לחולדאי – ופעם אחת גם הייתה זו מרצ – להעמיד שמות בולטים מול ראש העיר המכהן. פעם אחת היה זה ניצן הורוביץ, ולפניו דב חנין. שניהם הגיעו להישגים לא מבוטלים (38 אחוז להורוביץ 34 אחוז לחנין), ודאי מול ראש עירייה מכהן ופופולרי יחסית, אלא ששניהם גם נכנסו למירוץ מול מכונת הבחירות המשומנת והמנוסה שלו בשלב מאוחר. חנין, למשל, הודיע רק 89 יום לפני הבחירות על כך שיתמודד, ויש הטוענים שהיה חסר לו שבוע נוסף בסך הכל להטות את התוצאות לטובתו. המסקנה: התארגנות מוקדמת דווקא יכולה לעזור למועמדים. גם אהרון מדואל, יו"ר תנועת עיר לכולנו, מזכיר ועד כפר שלם, שמוביל את מאבקם של תושבי השכונה ושכבר רץ מול חולדאי ב־ 2013 (והשיג כתשעה אחוזים מהקולות), שוקל לרוץ שוב לתפקיד הרם, אף שהיום הוא חלק מהקואליציה. לדבריו, "זאת בהחלט אופציה שעומדת על הפרק, אבל יש עוד מספר חודשים להחליט". סגן נוסף שבוחן את צעדיו הוא יו"ר סיעת הליכוד ארנון גלעדי. בבחירות האחרונות זכתה הסיעה לשני מנדטים בלבד במועצה. אם יחליט גלעדי לרוץ, הוא יידרש בוודאי לגבש לעצמו חזית בקרב שכונות תושבי דרום העיר. מדובר במעוז ההתנגדות העיקש ביותר לחולדאי, לא רק בימי בחירות, אלא שמדובר במשימה לא פשוטה: ש"ס דאגה לבצר לעצמה מוקדי כוח באזורים הללו, ובכל מקרה סביר בהחלט להניח שהימין ינסה להרים מועמד בעל סיכויים סבירים מול חולדאי. בשיחה עמנו לא שלל גלעדי את האפשרות שיתמודד: "הבחירות בעוד שנה ובשבועות הקרובים נקבל החלטה באיזה אופן נילחם על דמותה ועתידה של תל אביב־יפו, אם בדרך של התמודדות לראשות או רשימה למועצה בלבד".

רק הליכוד יכול?

אם במסגרת הליכוד ואם מחוץ לו, אחרי 20 שנות שליטה של מפלגת העבודה בעיר, הימין רוצה להשיג אחיזה בתל אביב־יפו. לשם כך ייתכן שירימו את הכפפה שמות בולטים מהזירה הארצית. גדעון סער, תל אביבי מלידה וגם בימינו, פרש מפוליטיקה וחזר אליה – אבל כרגע הוא לא מחזיק באופציה תיאורטית אפילו להתמודד מול נתניהו על ראשות הליכוד, וראשות עיריית תל אביב עשויה להיות מקפצה בשבילו חזרה למגרש של הגדולים; גם גלעד ארדן, אופיר אקוניס או בכירי ליכוד אחרים שמזוהים עם העיר הם שמות גדולים שעשויים לנסות את מזלם. בעוד סער שלל את האפשרות על הסף ומארדן לא נמסרה תגובה, מצדו של אקוניס נמסרה תגובה מעניינת: "השר גדל וחי בתל אביב למעלה מ־ 40 שנה. הוא קשוב לקולות של תושבי העיר על הצורך בשינוי בהנהגה. עם זאת, בשלב זה לא קיבל כל החלטה שמשמעותה המעשית היא הכרזה מועמדות לתפקיד ראש העיר והקמת רשימה א־פוליטית שתוביל את תל אביב לעשור הבא". עם זאת, נמסר מלשכתו, הוא נחוש להמשיך בעשייה שלו במשרד המדע. דבר אחד בטוח: בין שמדובר בליכודניקים ובין שבבכירים ממפלגות אחרות, הבחירות לראשות העיר ייכנסו להילוך גבוה רק כאשר יתברר מה עולה בגורל פרשות 1000 , 2000 ו־ 3000. חקירות נתניהו עלולות בתרחיש מסוים לפנות את הכיסא שחלק מהשמות שהוזכרו כאן לוטשים אליו עיניים, ובתרחיש סביר עוד יותר להקדים את הבחירות לכנסת כך שיתרחשו עוד לפני הבחירות המקומיות. תוצאות בחירות מוקדמות לכנסת ישפיעו מהותית על גורל דמויות משמעותיות מהשמאל, בהן תל אביביות מוכרות כגון שלי יחימוביץ' ומרב מיכאלי. נכון למצב העניינים הנוכחי, שתיהן שללו בפנינו את האפשרות שיתמודדו.

גדעון סער. צילום: קובי גדעון, לע"מ

גדעון סער. צילום: קובי גדעון, לע"מ

אופיר אקוניס. צילום: חיים זך, לע"מ

אופיר אקוניס. צילום: חיים זך, לע"מ

והאם יכול להיות שהכתובת היא בכלל מחוץ לזירה הפוליטית? בהתחשב בעובדה שגם חולדאי עצמו נבחר לראשות העיר לא דרך תפקיד פוליטי (אף שהיה מועמד ברשימת העבודה לכנסת ב־ 1996) אלא כמנהל הגימנסיה הרצליה וגם בזכות הרקורד הצבאי שלו, לא מן הנמנע שמועמדים "מבחוץ" ינסו להתמודד מולו. שם אפשרי שעלה באחרונה הוא זה של האלופה הראשונה בצה"ל, אורנה ברביבאי, אלא שלנוכח העובדה שלא גדלה בתל אביב וגם לא מתגוררת בה כיום – קשה לראות כיצד תצליח לסחוף אחריה את יושבי הנחמה והפיקוק.
נכון לעכשיו יש רק אדם אחד שהצהיר באופן חד משמעי שירוץ לראשות העיר בשנה הבאה. מדובר ביאיר צברי, איש עסקים שאחראי בין השאר על הקמת הצפארי בפארק הירקון ומנהל קמפיין בחירות מבוסס מודעות כבר זמן רב. לעמוד הפייסבוק שלו יותר מ־ 40 אלף עוקבים, והוא מפזר בו הבטחות גדולות (חניה לכל תושב, למשל), בכולן הוא מתחייב לעמוד אם ייבחר. צברי, שבשבוע שעבר ביקר בבירות אירופה כדי לגייס תרומות לקמפיין שלו, נשמע בטוח בסיכויו מול חולדאי. "אני אביס אותו", מסר בשיחה מחו"ל. דמות צבעונית נוספת שטוענת שתתמודד בבחירות המקומיות ואינה מצהירה שלא תתמודד על ראשות העירייה, היא אשת העסקים ניקול ראידמן, ובמקרה שלה לפחות אפשר להיות בטוחים שלקמפיין יהיו מקורות מימון משמעותיים.

המדריך למהפכן

בין שאלה הסגנים, השרים והשרים לשעבר או אפילו חברתה של שרה נתניהו – המשימה שלהם להביס את חולדאי תהיה קשה, אבל לדעת מומחים לא בלתי אפשרית. בבחירות האחרונות הצביעו רק 34.9 אחוז מבין 411,141 בעלי זכות ההצבעה, ובדרום העיר היו אחוזי ההצבעה נמוכים עוד יותר. המשמעות: כדי לנצח את ראש העיר המכהן לא חייבים לשכנע יותר מדי מתומכיו לעבור צד, מספיק להוציא מהבית את אלה שלא הולכים להצביע כלל. "אם המוחלשים היו מצליחים פעם אחת להתאחד, זה היה משנה את ההיסטוריה", קובע ד"ר הני זובידה, מומחה למדעי המדינה שחקר את דפוסי ההצבעה בעיר, ותל אביבי בעצמו שהתמודד בעבר למועצה במסגרת עיר לכולנו. אבל האם התושבים הזועמים על חולדאי מסוגלים להתאחד? מאי גולן, פעילה חברתית, ממובילות המאבק האגרסיבי נגד מבקשי המקלטומי שכבר ניסתה להתמודד בבחירות לעירייה (ונפסלה), מסכימה שזו משימה לא פשוטה. "אם אתה לוקח את כל שכונות הדרום ומאגד אותן נוכל לעשות שינוי מהותי בבחירות האלה. אבל חוסר האחירות גורם לדמויות מובילות מהימין לא לעשות את זה. הם אומרים – אתם לא מוכנים בעצמכם. אתם מפולגים. בדרום יקבלו איש ימין, כל איש ימין, רק שאנשי הימין לא רואים בנו תקווה". "כיום הבחירות בתל אביב מוכרעות מעבר לירקון", אומר זבידה. "לחולדאי יש היתרון, המוכרות והעובדה שהוא מכהן – וזה יתרון אדיר, אבל בסוף זאת שאלה של כסף. אנשים מפחדים להפסיד כסף". עם זאת, הוא ממש לא חושב שזה אבוד. "מי שרוצה לנצח צריך אוטוטו להתחיל לעבוד, חוגי בית, לחיצות יד, להקשיב, לשמוע ולגבש מצע כמו שצריך, קמפיין משולב שכולל אינטרנט ופעילים ברחוב. ב־ 2008 עיר לכולנו עשו קמפיין אפקטיבי וזול, עם אנשים בכל צומת בעיר. צריך להעיר את העיר ולעשות באזז, לשנות את אחוזי ההצבעה – להרים אותם, בדרום, דרום־מזרח ולב העיר, ולעבוד על בסיס בצפון. זה לגמרי doable. מספרית, אפשר לנצח את חולדאי".

הני זבידה

הני זבידה

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 3d6bad5a