טיים אאוט timeout

חג על הגג: מי מתנגד להפיכת איילון לפארק?

| מאת: יונתן גת

פרויקט יקר ושאפתני שעלול לנתק את מזרח העיר או הסנטרל פארק המהפכני של גוש דן? פרויקט קירוי נתיבי איילון והפיכתו לפארק מושך לא מעט אש

  • https://static2.timeout.co.il/media/2015/07/sizes/Ayalon-h_wo_680_382.jpg
עד שיסיימו כבר נתנייד במכוניות מעופפות. נתיבי איילון המקורית. הדמיה: Viewpoint

לפני כשבוע הציגה עיריית תל אביב־יפו את אחד הפרויקטים הגרנדיוזיים והמשמעותיים שאי פעם ייבנו בישראל: פרויקט קירוי נתיבי איילון. במסגרת הפרויקט, שעלותו מוערכת בכ־2 מיליארד ש"ח, ייבנה פארק ציבורי בשטח שעשוי להגיע ל־240 דונם (בערך פי 13 מגודלו של אצטדיון בלומפילד), שיהפוך ל"מוקד של פנאי, מסלולי אופניים והליכה, שטחים ירוקים, בתי קפה ופעילות מסחרית תומכת".

"המטרה שלנו היא לעצב מחדש את לב המטרופולין, את שער הכניסה לעיר תל אביב", מספרת האדריכלית עדנה לרמן ממשרד לרמן אדריכלים אשר עמדה בראש צוות המתכננים של הפרויקט. "למעשה היום נתיבי איילון חוצים את תל אביב לשני חלקים. אנחנו רוצים לאחות אותם בעזרת רקמה עירונית חדשה וירוקה. עשו פרויקטים דומים במקומות שונים בעולם, ואפשר להעתיק את ההצלחה הזאת לישראל. זה פרויקט גדול וממושך שלא יתבצע בבת אחת אלא במקטעים. העבודות עשויות להתפרש על 20 שנה, ובסופן תל אביב תזכה לרצף עירוני וירוק שיחבר את פארק דרום לפארק הירקון. זו כמובן משימה לא פשוטה, אנחנו צריכים להתחשב בכמות עצומה של אילוצים תכנוניים, הנדסיים, תחבורתיים, חברתיים וכלכליים".

אפרופו אילוצים כלכליים, 2 מיליארד ש"ח זה הרבה כסף. הכל הולך לצאת מכספי הארנונה שלנו?

"חד משמעית לא. הפרויקט ברובו לא ימומן מכספים ציבוריים, אלא בהשתתפות של היזמים המקדמים פרויקטים הסמוכים אליו. אם יזם מגיע ומעוניין לבנות מגדל סמוך לאיילון, הוא יקבל מהעירייה אחוזי בנייה או הטבות אחרות תמורת השתתפות במימון הקירוי. נהוג לכנות עסקאות תכנוניות מסוג זה בשם 'מטלות ציבוריות'. למעשה כבר היום המגדלים החדשים באזור מתוכננים כך שיפנו ויתחברו לפארק גג איילון העתידי".

בעוד העירייה והאדריכלים טוענים שהפרויקט יעזור לחבר את מזרח העיר למערבה, קבוצות אדריכלים ומתכננני ערים הביעו בשבוע האחרון התנגדות למהלך – וטוענים שההפך הוא הנכון. "קירוי האיילון רק ינציח את הנתק בין שני חלקי העיר", טוען אדריכל דרור גרשון, מנכ"ל ומייסד עמותת מרחב לעירוניות מתחדשת בישראל. "זה פרויקט שגוזל את המשאב הנדיר ביותר במטרופולין תל אביב – הקרקע – לטובת פארק שאף אחד אינו זקוק לו".

לפי התוכנית החדשה כל מי שייכנס לתל אביב יזכה לראות פארק חדש במקום נחל מיובש. מה רע בזה?

"התפיסה שאומרת ששטחים ירוקים יהפכו באופן אוטומטי את העיר לטובה יותר היא תפיסה מיושנת ושגויה. העירייה והמתכננים מדברים על ציר ירוק חדש מדרום העיר לצפונה. מבחינתי צירים יש רק במרק. האתגר האמיתי – שאף אחד לא מדבר עליו – הוא ליצור רשת רחובות אינטנסיבית מעל האיילון, שגם תיצור חיבור אמיתי בין שני חלקי העיר וגם תגדיל את היצע הדיור ותתרום להתמודדות עם יוקר המחיה. כבר היום יש עודף של שטחים ירוקים ריקים בתל אביב. מה יעזור לנו עוד פארק? אנחנו מפסידים מיליוני שקלים שעתודות הקרקע הללו עשויות להניב. גם אם מדובר בפארק הכי מוצלח בעולם, אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה המחיר שאנחנו הולכים לשלם עבורו. אני מאמין שהעלות תעלה על התועלת".

לרמן לא מתרגשת מהביקורת. "ברור לנו שפרויקט בסדר גודל כזה יעורר התנגדות", היא מציינת, "אני ממליצה לכל המבקרים לבוא, להכיר וללמוד לעומק את התוכנית לפני שיוצאים בהצהרות. אנחנו כמתכננים רואים את עצמנו כמשרתי ציבור, ולכן השיח הציבורי והביקורת העניינית חשובים עבורנו. הציבור המקצועי והציבור הרחב תמיד מוזמנים להיות מעורבים בתהליך הזה".

חבר מועצת העיר העומד בראש ועדת ההיגוי לפרויקט, איתי פנקס, הודף את טענותיו של גרשון: "המטרה הראשונה והחשובה ביותר של הפרויקט, היא איחוי הרקמה העירונית בין מזרח העיר ובהמשך גם דרום מזרח- לבין מרכז העיר. טענת גזל עתודות הקרקע, מוזרה מאוד- כיום מדובר בשטח בו השימוש היחיד הוא תשתיות, רובן תחבורתיות. אין לי ספק שאילו היינו מקבלים את העצה לבנות בניינים רבים במקום ליצור מרחב ובו שטח ציבורי פתוח וגם שימושים ציבוריים אחרים, הייתה עמותת מרחב מתקוממת ובצדק, על הימנעות מתוספת שימושים ושטחים כאלה במקום בו הם דרושים כל כך, ובו כיום יש בעיקר רעש וזיהום אוויר.

אם דרור היה בקיא יותר גם בהיבטים כדוגמת קונסטרוקציה, הוא היה יודע שעם צפיפות התשתיות ברצועת האיילון, האופציה לבניה לגובה בשטח הזה, פשוט אינה קיימת. לפעמים דברים נראים טוב על שולחן המתכנן, אבל על כתפינו בעירייה, מונחת גם האחריות ולכן אנחנו נאלצים להתחשב גם בהיבטים "שוליים" כאלה.. לצד זאת, פרויקט קירוי האיילון ייאפשר בניה למגורים במקום בו כיום היא מוגבלת מאוד, ולכן הטענה על אי ניצול הפרויקט להגברת הבניה למגורים- פשוט שגויה. אני מתפלא על דבריו של דרור בעניין העדר הצורך של תושבים בשטחים ירוקים נוספים- בשכונת יהודית והאזור שמדרום לו וכן שכונות נחלת יצחק, ביצרון ורצועת המגורים המתהווה בסמוך ליגאל אלון, בואכה יד אליהו ובעתיד גם שכונת התקווה- המצב פשוט הפוך מהמציאות שמשוועת גם לשטחים פתוחים וגם ומוסדות בעלי אופי ציבורי שיהפכו את הקירוי למוקד המפגש בין המזרח למערב, בדיוק במקום שהיום הוא מוקד הנתק. כל כולו של הקירוי מהווה קישוריות בציר מזרח-מערב, במיוחד להולכי רגל ורוכבי אופניים.

לגבי העלויות- רוב רובו של התקציב, יגיע מהגברת הזכויות לבניה סביב הפרויקט- במידה רבה אותה תוספת המגורים בה תומך דרור. בלי הקירוי, לא היינו יכולים לצמצם את זיהום הרעש והאוויר שמגביל כל כך את הבניה למגורים באזור. במילים אחרות- ללא הקירוי, לא היה כסף ולא היו מגורים. הגשרים עליהם חולם דרור, לא היו פותרים את בעיית איחוי חלקי העיר מפני שהם אינם חוצים נהר שוצף אלא נתיבי רעש וזיהום אוויר. הפרויקט שלנו נמצא בשלבים מאוד מוקדמים של תכנון, וההתרחשויות על גבי הקירוי רחוקות מלהיקבע. הכוונה שלנו היא לשתף את הציבור (ולא, לא רק את המומחים) לגבי התכנים, הצרכים והרצונות. אני ממליץ למומחים (בלי שמץ ציניות) להחליף חלוקת ציונים תוך מחסור משווע בידע- בבירור, לימוד והיכרות עם החומר ושיתוף קונסטרוקטיבי במחשבותיהם וניסיונם. זה אולי ממלא פחות עמודים בעיתון, אבל כנראה יועיל הרבה יותר לעיר ולפרויקט. אני מכבד את הסקפטיות, אבל מעדיף תוצאות- זה מה שהציבור מצפה לקבל מהאנשים שבחר".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 9c1fb3a54fb92a3