טיים אאוט timeout

בשידור ח"י: הבופה של ערוץ 20 יותר טוב מערכיו

מדינת ישראל נגד מדינת תל אביב
| מאת: עודד כרמלי

עד לא מזמן הוקדש ערוץ 20 לשידורי "האח הגדול", עכשיו הוא מהווה ערוץ ישיר ליהוה. יצאנו לאירוע ההשקה של ערוץ היהדות החדש, קודם כל כדי להתחזק מהברבוניות המטוגנות בבופה הכשר, וגם כדי להבין מה עושים פה כל החילונים האלה. בתוכנית: אלוהים ישמור

  • https://static2.timeout.co.il/media/2014/09/sizes/נבחרת-ערוץ-20-H_wo_680_382.jpg
נבחרת ערוץ 20. לא בתמונה: אלוהים. צילום: אלדד רפאלי

כולנו מכירים את דיל הקפה והמאפה, אך לעיתונאים, יחצנים ושאר מרעין בישין מוצע מבצע נוסף: בופה ואייטם יפה. הדיל: מקבלים גישה לבופה ובתמורה כותבים אייטם יפה על המוצר. והמוצר יכול להיות כל דבר. זה יכול להיות סרט, אפליקציה או תרבות צרפת. במקרה שלפנינו, המוצר הוא ישות אומניפוטנטית עליונה שקיומה ורצונותיה שנויים במחלוקת. כן, נוסף לכל החומר ביקום והרוח בחיים, בימים אלה יהוה מקבל ערוץ בטלוויזיה.

הכירו את ערוץ 20: עד לא מזמן ערוץ "האח הגדול", מעתה ואילך ערוץ משפחה, אקטואליה ומורשת יהודית. אולם בהשקת הערוץ החדש – שנערכה בשישי בצהריים באולם האירועים של גלריית מאירהוף – אני מוצא רוב חילוני גמור. פה ושם שולי רנד, אי פה אי שם גיל קופטש, אבל ברור שרוב העובדים בערוץ החדש – העורכים, התחקירנים, המפיקים – הם אוכלי שרצים ומפריסי פרסה.

אני מתיישב לי עם כוס מיץ תפוזים, ובכך מסמן לצוות שאפשר להתחיל בהידברות. בזה אחר זה ניגשים אליי מלצרים עם מגשים. “אפשר להציע לך ארטישוק ירושלמי?". הכל למען קירוב לבבות. “אפשר להציע לך מרק גספצ'ו קר?". רק אם זה יאחה את הקרע בעם. “אפשר להציע לך ברבוניה בטמפורה?". ברבוניה בטמפורה זה צו פיוס לאומי. “אפשר להציע לך מין אוראלי?". כולנו אחים.

"פה ושם שולי רנד". צילום: אלדד רפאלי

"פה ושם שולי רנד". צילום: אלדד רפאלי

עד מהרה המקום מתמלא ומתחילה התמנגלות יום עצמאותית ממש. נשיקות עפות, ידיים נלחצות, וממקום מושבי אני מגיע להבחנה אמפירית חשובה: ככלל, רוב בני האדם דומים לחזירים או למכרסמים. בכלל האוכלוסייה שתי הקבוצות הללו פחות או יותר שוות בגודלן, אך בעולם הפרסום, היח"צ ושאר המינגלינג יש רוב חזירי ברור – שעה שרוב העיתונאים ממש הם בעלי פרצוף מכרסם דווקא. למה המפרסמים חזירים והעיתונאים מכרסמים? שאלה טובה. הייתי מרים כתבת תחקיר בנושא, אבל אין לי פרצוף לזה. אני בכלל ממשפחת הכלביים.

בתום ההתפלשות מגיע שלב הברכות והנאומים, והאורחים זורמים בעצלתיים, שׂבעים, מהפאטיו לאולם האירועים. לינוי בר גפן, מנחת התוכנית החדשה “מעבר לדלת: הצצה לעולם החרדי", מזמינה לבמה את אבי בר, מהבעלים והמייסדים של הערוץ החדש, שמטנף על ערוצי הטלוויזיה האחרים שמתלכלכים בשביל רייטינג. “השותפים החדשים שלי לימדו אותי פסוק: ‘סור מרע ועשה טוב'", אומר בר. ואיך בכוונתו לסור מרע ולעשות טוב? “עם ערכים". עם איזה ערכים? “עם ערכים ערכיים". כה לחי! מאסנו כבר בכל הערכים הלא ערכיים האלה! עם ישראל בשל לערכים ערכיים, לערכים שאין להקל או להמעיט בערכם, לערכים עם ערך מוסף!

אחרי בר עולה לדבר שר התקשורת גלעד ארדן, שמתקבל במחיאות כפיים סוערות. אחרי הכל ארדן הוא שהקצה לערוץ את אפיק 20 הנחשק. “בפרשת השבוע נאמר… סתם, סתם", מתבדח ארדן, “אין פה כל כך הרבה דתיים כמו שחשבתי, אז לא צריך להתחנף". כשהוא מסיים לא להתחנף, ארדן מעדכן את הקהל במותו של נתנאל ממן, ההרוג האחרון של מבצע צוק איתן, שמת מפצעיו אחרי שנפצע בשבוע שעבר מפגיעת טיל גראד. “השקת ערוץ הטלוויזיה החדש", אומר ארדן, “הוא ניצחונה של ישראל על החמאס". כן, גלעד ארדן, כן! ערוץ דת ישראלי זו מכה מתחת לחגורת הנפץ של החמאס! כזה ערוץ בטוח אין להם שם, לאתאיסטים הפונדמנטליסטים האלה.

אבל ארדן לא עוצר שם: הערוץ החדש הוא לא רק נקמתו המתוקה של נתנאל ממן ז"ל בפרט, וניצחונה של ישראל על החמאס בכלל, הערוץ החדש הוא ניצחונו של עם ישראל בכלל – על כל העולם. “הערוץ החדש הוא ניצחונו של עם ישראל", קובע שר התקשורת של עם ישראל. “אני אומר בכל הנאומים שלי: האיום האמיתי על ישראל הוא לא החמאס ולא אירן ולא דאע"ש. האיום האמיתי על מדינת ישראל הוא ההתרחקות מערכי היהדות".

"ניצחונה של ישראל על החמאס". ערוץ 20, צילום: אלדד רפאלי

"ניצחונה של ישראל על החמאס". ערוץ 20, צילום: אלדד רפאלי

כן, גלעד ארדן, כן. ההקצנה החילונית היא האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל. ולא רק על ישראל, על כל המזרח התיכון. מה המזרח התיכון צריך? נכון, גלעד ארדן, עוד דת. שבענו מאפיקורסים שרק מחשבים חישובי עלות ותועלת, ואחר כך משתפים פעולה אלה עם אלה במטרה להגדיל את האושר הכללי. די לטרור הרציונלי! הלאה מליציות ההשכלה שמנסות להשליט את חוקי הפיזיקה בעירק ובסוריה! מה אנחנו רוצים? עוד דת במדינה! מתי אנחנו רוצים את זה? לפני 3,000 שנה!

ואני תוהה: איפה צבי יחזקאלי? למה הוא לא כאן כדי לצלם סדרת דוקו חדשה על עליית היהדות הפונדמנטליסטית? אה, נכון: יחזקאלי מגיש את "מסע לילי", תכנית חדשה על התחזקותו. כי כשמוסלמי באירופה מתחזק באמונתו זה איום על הצביון הדמוקרטי של המערב, אבל כשצביקה יחזקאלי מתחזק באמונתו זה "ערכים", "מסע" ו"התקרבות". התקרבות לאן? לאיראן, כמובן.

אחר כך עולים עודד מנשה וזוגתו ההריונית עדן הראל, מנחי התוכנית החדשה בעלת השם הקליט “עדן ועודד: הורות, זוגיות וחגים ברוח יהודית". “באתי לעבוד פה כי הערוץ לא משדר בשבת", צוחקת הראל, “ורציתי שיהיה לי את שישי…" “…לבשל", זורק לה מנשה. לבשל! חה! כי האישה לא צריכה לעבוד, היא צריכה לבשל! הו, הומור יהודי חם. מלבד שבת המלכה, מנשה מונה סיבה נוספת להצטרף לערוץ 20: “כי ערוץ 20 זה בית". כן, עודד מנשה, הערוץ החדש, שעדיין משדר שידורים ניסיוניים, הוא בית. אנחנו נמצאים בהשקה שלו וכבר הוא בית. לא בית זונות לטאלנטים, בית. ומה עושים בבית? מבשלים לך, עודד מנשה, מבשלים לך ממולאים. מלא, מלא ממולאים. איך עודד אמר? לפשק רגליים.

עודד מנשש ממולאים. צילום: אלדד רפאלי

עודד מנשש ממולאים. צילום: אלדד רפאלי

“אחי, אתה לא מאמין איזה קורות חיים אנחנו מקבלים", אומר לי בעילום שם חבר שעובד בערוץ החדש. “עיתונאים מהשורה הראשונה, אנשים עם ותק של עשרות שנים בפרינט ובטלוויזיה שפשוט נשארו בלי עבודה. בכל מקום מקצצים ומפטרים, בזמן שפה בעל הבית השתגע". בעל הבית, למקרה שתהיתם, הוא המיליארדר החרדי יצחק מירילשווילי.

אז אחרי שמילאתי את עגלתי הריקה בברבוניות מטוגנות ומכרתי את נפשי לעגל זהב (חבל שלא הגישו עגל זהב, אגב), הגיעה העת שלי לפרוש לשנ"צ של שישי, אך לא לפני שאקבל מתנה. אני מקווה לקבל סוס פוני או גרם קוקאין, כנהוג בהשקות אחרות, אבל בשקית ההפתעות של ערוץ 20 אני מוצא חלה לשבת. מאחר שאין אהבת חינם, לחלה מצורף הפרוספקט של הערוץ. להלן ציטוט אמיתי ומלא מתוך אותו פרוספקט: “ערכים מובילים: אחריות. ישראליות. ערכיות". אמן.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0