טיים אאוט timeout

גשר הולך לאיבוד: היכונו לפרידה מגשר מעריב

| מאת: איילה חננאל

אחד השינויים הראשונים שתחווה תל אביב עם תחילת עבודות התשתית לרכבת הקלה הוא פירוקו של גשר מעריב. בעלי העסקים חוששים מהעתיד, ומהנדס העיר לשעבר מצהיר שהוא היה הראשון לזהות את גודל האסון

  • https://static2.timeout.co.il/media/2015/07/sizes/020-1-h_wo_680_382.jpg
גשר מעריב. צילום: בן קלמר

בסוף אוגוסט תיפרד תל אביב מגשר מעריב שייהרס במסגרת הקמתה של הרכבת הקלה. קצת מוזר להספיד גשר. בכל זאת, גשר מעריב הוא לא הגולדן גייט ברידג', אפילו במונחים ישראליים מדובר בגשר יחסית קטן, אך הריסתו מסמלת עוד פרק בסיפור היעלמותה של תל אביב הישנה והלא כל כך טובה. העיתון שנתן לו את שמו, "מעריב", כבר הספיק למות ולהיוולד מחדש בתור הגרסה המרוככת של "ישראל היום". המבנה שבו שכנה מערכת העיתון עומד נטוש זה שנתיים, ממתין לרוכש שיגאל אותו מעברו, ומאחוריו הדחפורים של חברת גינדי פועלים יום ולילה להקמת השכונה לעשירים בלבד – שרונה. אפילו בית הקפה תמר שבו נהגו לשבת עיתונאי "מעריב" ו"דבר" סגר לפני חודש את שעריו, ועל פי מרבית התרחישים – בעקבות עבודות הקמת הרכבת הקלה צפויים להיסגר בתי עסק נוספים, חלקם ותיקים. אפילו הדרך שמעליה עובר הגשר שינתה את שמה לאורך השנים מדרך פתח תקווה לדרך מנחם בגין.

את בתי העסק שסובבים את הגשר מעניינת פחות הנוסטלגיה. בתחילת השבוע הגישו 23 מבעלי העסקים שנמצאים סביב התחנות ברחובות קרליבך ואלנבי בקשה להוצאת צו מניעה לעבודות הרכבת הקלה, שנדחה ביום רביעי (29.7) על ידי בית המשפט. לטענת בעלי העסקים – בהם אוליב קרליבך, דבוש ומפגש הסטייק – במהלך ביצוע העבודות ייגרמו להם נזקים ודאיים כתוצאה ממטרדים, ממניעת נגישות, מהיעדר נראות ומהעובדה שהעסקים שלהם יהיו בפועל באתר עבודות במשך שנים ארוכות. עד ליום זה לא אושרה תוכנית פיצוי לבתי העסק שעלולים להיפגע מהעבודות ואולי אף לקרוס כלכלית.

"העסק נמצא על המתווה הישיר של חפירות הרכבת. זה עסק שהוקם לפני 48 שנים, עוד לפני שבכלל היה פה גשר. זה מונומנט מוכר בכל רחבי הארץ", מספרת שולה פורמן, בעליה של הסטקייה הוותיקה מי ומי שהוקמה בשנת 1967. "כל העובדים נמצאים כאן יותר מ־20 שנה, הם לא ילדים וחלקם על סף גיל פרישה, הם מייחלים שיהיה להם מקום עבודה להגיע אליו עוד חצי שנה. הלקוחות הוותיקים מבטיחים שיבואו, אבל אם צריך לאכול במרחק מטר מהריסות ומשברים – אני מסופקת אם יגיע לכאן מישהו בר דעת. כל מה שהיה קיים פה פשוט לא יהיה. ייכחד.

צילום: דוד שי

בית מעריב. צילום: דוד שי

"רק לפני חודש וחצי פנו אליי בפעם הראשונה מקשרי קהילה בנת"ע, ולפני כן לא ידענו כלום מלבד שמועות", מציינת פורמן. "לא נתנו לנו זמן סביר להתכונן. הצגתי בפניהם סוגיות מהותיות כמו דרכי גישה לאספקה ולא קיבלתי שום תשובה. לפני שבוע התייצב אצלי נציג נוסף של נת"ע ובעצם נתן לי סיבה לסגור את העסק, לא היו לו תשובות קונקרטיות לכלום. הוא אמר במפורש שהם עדיין לא נפגשו עם המשטרה, לא עם המהנדסים, לא עם הקבלן שרק לפני שבועיים זכה במכרז. הוא גם לא ידע להגיד לי איך אמורים לפנות את כל הפסולת שתיווצר פה מפיצוץ הגשר, שלא לדבר פינוי רגיל של אשפה כי למעשה לא תהיה גישה. גם להריסת גשר אין תאריך מדויק. בכל מה שקשור לארנונה והקלות באגרות הם לא מטפלים ואין מי שיטפל. במצב כזה לא נשרוד, ועוד לא הזכרנו את הדיירים בבניין מעלינו, שהמרפסות והחלונות שלהם פונים לגשר ולמתחם העבודות".

אחד מאותם דיירים הוא יוחאי לוי, שדירתו פונה אל הגשר ונמצאת במרחק מטרים אחדים ממקום ההריסות והעבודות. "אני שוכר פה דירה ולמעשה אין לי אפשרות להשתחרר מהחוזה שמסתיים רק בעוד שמונה חודשים", מספר לוי. "אני לא מאשים את בעל הבית שלי כי גם הוא בבעיה, אף אחד לא אמר לו מתי ואיך צפויות העבודות להתבצע וגם אין שום מנגנון פיצוי מצד העירייה. רוב השכנים שלי שחיים בשכירות סופרים את הימים עד שיוכלו לעזוב וכבר מחפשים דירה חדשה. בעלי הדירות עצמם אובדי עצות, הרי מי יסכים לגור באמצע אתר בנייה ולסבול את כל הרעש והאבק?".

חששותיהם של בעלי העסקים והתושבים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה שבנת"ע טרם החליטו כיצד ייהרס גשר, אף שמועד ביצוע העבודות הולך וקרב. בנת"ע הסבירו כי הם מתלבטים בין שתי אפשרויות: הראשונה היא הריסתו של הגשר בבת אחת על ידי פיצוצו באמצעות חומרי נפץ, מה שיכול להוות מחזה מרהיב אך גם למלא את הסביבה באבק סמיך ומזיק, שלא לדבר על פינוי הריסות הגשר שעלול להימשך שבועות רבים. האפשרות השנייה היא שבירתו בהליך אטי ופינוי ההריסות בהדרגה, אלא שבמקרה הזה ההריסה עלולה לקחת אף היא שבועות רבים ותלוּוה ברעשים חזקים לאורך רוב שעות היממה. לאחר הריסתו ייוותר נתיב תחבורה אחד פתוח בדרך מנחם בגין, והתנועה בו תותר רק לתחבורה ציבורית. רחוב קרליבך עצמו ייחסם לתנועה במהלך העבודות.

גשר מעריב. צילום: דוד שי

צילום: דוד שי

נורת אזהרה לגבי העתיד להתרחש אפשר למצוא בסיפור הקמתו של גשר מעריב, שלמעשה שמו הרשמי הוא גשר הנשרים, והוא מוקדש לזכרם של משתתפי מבצע אנטבה. הגשר הוא אחד המחלפים הראשונים שנבנו בישראל. הוא תוכנן להיבנות בשנת 1967, אך עקב עלויות גבוהות של פיצויים, בעיות הנדסיות, מחסור בקבלנים שיכלו לקחת על עצמם פרויקט בסדר גודל שכזה, ואחר כך עיכוב בתשלום לקבלן על ידי חברת נתיבי איילון – התעכבה הבנייה. היא החלה רק בשנת 1976 ונמשכה כשנה. הגשר עשוי מטונות של בטון ופלדה, אורכו כ־200 מטר וגובהו כחמישה מטרים – מה שמקשה על מעברן של משאיות גבוהות. ישראל גודוביץ', לשעבר מהנדס העיר, הזהיר בעבר כי הגשר מסוכן לציבור עקב התרופפות ברגים והחלדה, ועיריית תל אביב נאלצה במשך שנים להשקיע כספים רבים בתחזוקתו.

"אני מאוכזב מהציבור, ההנהגה והשלטון המקומי ומביע תמיהה איך דברים כאלה קורים", אומר גודוביץ' כעת, על רקע פירוקו הקרב של הגשר. לטענתו, כל הליך הריסת הגשר הוא לא חוקי: "הריסת גשר או כל מבנה גדול מחייבת היתר להריסה. לא לנת"ע ולא לעירייה יש היתר כזה, ולו היו מבקשים להוציא היתר הוא לא היה מאושר. כאשר מבקשים להוציא היתר כזה, הרשות מחויבת לתלות מודעות ולקבל התנגדויות, ולכן כל מה שנעשה הוא לא חוקי ולא נכון. סמוך לגשר יש בניין שכולו זכוכיות, והן כולן יתנפצו. מעצבן אותי להצטרך בכלל להסביר דבר כל כך אלמנטרי. זה לא בושה להגיד 'טעינו'. מפני שזה פרויקט לאומי אפשר לרמוס ציבור שלם?".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "הטענות אינן נכונות. היתר ההריסה של גשר מעריב כלול בהרשאה של העבודות על תחנת קרליבך".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0