טיים אאוט timeout

קהילת יד ביד משחזרת את מסורת "אלחכוואתי"

| מאת: ז'נאן בסול

הקהילה היפואית מבקשת להקים לתחייה את דמותו של מספר הסיפורים העממי, שנדד בין בתי קפה וארמונות כדי להעביר סיפורי עם וערכים שונים

צילום: אייבי שאמי

קהילת יד ביד ניסתה השבוע לשחזר את ה"אלחכוואתי" – תרבות מספרי הסיפורים, באירוע שקיימה בקפה בסמה היפואי. החכוואתי הוא מספר הסיפורים, דמות עממית היסטורית במורשת ובתרבות הערבית, שהיה מספר סיפורים עממיים בבתי קפה בשכונות וארמונות השליטים. הסיפורים של החכוואתי היו דרך לשימור והעברת סיפורי עם כמו גם להטמעת ערכים, והוא עבד במשך כל ימי השנה כשברמדאן התאים את נושאי סיפוריו לחג ולערכי הצום והקהל נהג להאזין לסיפוריו בבתי הקפה אחרי סיום ארוחת שבירת הצום היומית.

הרעיון לאירוע, שהתקיים ביום שלישי, נולד בעקבות  בפייסבוק של עמותת יד ביד ביפו, שהציג מושגים יומיים באווירת רמדאן. חבר הקהילה ג'לאל סיקסיק, שלמשפחת סבתו היו בתי קפה במנשייה (נווה צדק של היום). עד היום זוכר סיקסיק את סיפוריו של החכוואתי שהגיע מדי ערב אל בתי הקפה. "אנחנו היפואים צריכים להכיר את המורשת שלנו ולהיות גאים בה", אומר סיקסיק. "אנחנו עסוקים בדברים היומיומיים יותר מדי ושוכחים איזה מורשת יפה הייתה לנו. ביפו לפני 1948 היה דו קיום אמיתי ולא מאולץ כמו זה שאנחנו מרגישים היום. סבתא שלי הייתה הולכת לחמאם עם חברתה חנה בלי בעיות או שנאה. זה מה שאנחנו צריכים כאן ביפו; יפו צריכה להיות מקום שיהווה דוגמא לדו קיום, ופה טמונה החשיבות של האירועים האלה, שנכיר את עצמנו ואת האחר".  לצד האירוע שהתקיים אתמול, הקהילה הדו לשונית עורכת אירועים להכרת המרקם החברתי ביפו כמו לכבוד הקריסמס, רמדאן ול"ג בעומר.

קהילת יד ביד ביפו הוקמה ב-2012, וכוללת עשרות פעילים ומשפחות המבקשים להקים מוסד חינוכי ערבי-יהודי בלב יפו, בה חיים יהודים וערבים בעולמות מקבילים שלרוב לא נפגשים. הקהילה הייתה ועודנה גורם ממריץ ודוחף לפתיחת הגן הדו לשוני ביפו – שבשנת הלימודים הבאה יפעלו בו ארבעה כיתות; בנוסף לפתיחת כיתה א' דו לשונית בשיתוף פעולה בין יד ביד ובית הספר עירוני ז' ביפו.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0