תוכן גולשים

טרנד ספרותי חדש בשם בוק סרפינג הולך וצובר תאוצה בתל אביב ומחוצה לה. מדובר בקבוצות של אנשים שנפגשים, לא מזדהים ומקריאים זה לזה קטעים ספרותיים מכל הסוגים ומכל הצורות. ההגבלה היחידה היא על אורך הטקסט, שלא יעלה על עמוד וחצי של ספר.

תקנה נוספת שמפורטת בעמוד הפייסבוק של הבוק סרפינג היא שבכל מפגש ישתתף לפחות אדם אחד שזהו המפגש הראשון שלו, כדי שלא ייווצר מצב שבו כל המשתתפים מכירים זה את זה.

אחת המארחות הבולטות בתל אביב היא עפרה בן עמי, שמארחת בקביעות את המפגשים החצי סודיים בביתה בלב העיר. "כששמעתי על זה לראשונה חשבתי שזו מעין קבוצת קריאה וכתיבה, שבה כל אחד קורא טקסט משל עצמו ומקבל פידבקים וביקורת, אבל זה שונה לגמרי", היא אומרת.

"אנשים מביאים טקסטים מכל מיני סוגים, לרוב לא כאלה שהם כתבו: שירים, סיפורים, פרסומות, SMS, מיילים. הכל הולך. במפגש האחרון בחור אחד הקריא היישר מהאייפון מייל שנשלח אליו מבחורה צרפתייה שהיה לו איתה קשר. הוא סיפר שהיא נעלמה לו אחרי שעזבה את הארץ ולבסוף הוא קיבל את המייל. הוא תרגם את זה מצרפתית, ובשורה התחתונה היא הסבירה לו שזה היה מבחינתה סטוץ ולא רומן. זה היה מאוד יפה וכמובן שלימד את כולם גם משהו עליו".

יוזם הפרויקט הוא ר', סופר צעיר שחי כרגע בתל אביב ומעדיף לשמור על אנונימיות. "אני לא רוצה שזה יהפוך למשהו שמזוהה איתי או עם כל אחד אחר", הוא מסביר. אבל עושה רושם שהרעיון שהחל אצלו בקיץ האחרון בתל אביב והתפשט בינתיים לירושלים וערים אחרות בארץ, אפילו למקסיקו, לארצות הברית ובקרוב גם לתאילנד – מרגש אותו.

"הדינמיקה שנוצרת בערב כזה של מפגש בין זרים לא פחות מרתקת משהות בדיסקוטק או במועדון שיש בו הופעה, או בסרט", הוא טוען. "זו כעין ארוחת טעימות טקסטואליוֹת ונפשיוֹת של זרים גמורים".

בן עמי מספרת שהגבול שנפרץ בין הזרות לאינטימיות הוא שעושה את המפגשים לכל כך מיוחדים: "הרעיון הוא שאתה מציג את עצמך דרך הטקסט. בשיחה שנרקמת אחר כך אנשים שואלים למה בחרת דווקא את זה ויוצא איזה סיפור קטן. יש חשיפה, אבל היא עקיפה".