טיים אאוט timeout

דג נשך אדם: כך תתמודדו עם דגים נשכניים בים

| מאת: עדי סמריאס

בשבועות האחרונים מתרחצים רבים מדווחים על דגים נשכניים המבריחים אותם מהים. האם מדובר בתופעה חדשה, מה הסימנים שכדאי לרוץ למיון ומתי הם יניחו לנו לנפשנו?

נשכן. דג הסרגוס (צילום: Shutterstock)

דגים נשכניים, הגרסה המיניאטורית לסיוטי "מלתעות", פוגשת הקיץ מתרחצים רבים היוצאים מהמים לחוף עם סימני נשיכה קטנים ומבהילים. "הלכתי עם חברים לחוף ונכנסתי למים כהרגלי. הכל היה נפלא, ופתאום הוא נשך", מעיד מיכאל נירגד־גיא, תושב העיר. שחר כהן, תל אביבי גם הוא, מוסיף: "בערך בכל יום שבו הלכתי לים בשבועיים האחרונים, בכל פעם שנכנסתי למים ננשכתי".

נשיכת הסרגוס (צילום: מיכאל נירגד-גיא)

נשיכת הסרגוס (צילום: מיכאל נירגד-גיא)

נירגד־גיא וכהן לא לבד. מקרי נשיכה רבים מוצפים בשבועות האחרונים ברשתות החברתיות (ומעט בעיתונים הגדולים, שחוגגים על כותרות דרמטיות האופייניות לעונת המלפפונים), שם מנסים הקורבנות להבין מה לעזאזל נושך אותם. ובכן, הכירו את דג הסרגוס, הנפוץ באזורנו ומשמש גם דג מאכל. בעגת הדייגים הוא מכונה קראס ומאופיין בשיניים חזקות במיוחד בעזרתן הוא יכול לפצח קונכיות וצדפות. "הסרגוסים הם מקומיים, לא מדובר במין פולש", מבהירה שבי רוטמן, ביולוגית ימית וחוקרת דגים.

אז למה אנחנו שומעים פתאום על הרבה מקרי נשיכה?

"הסברה היא שעונת הרבייה שלהם פשוט הוקדמה. זה כנראה נובע מהתחממות המים או מההתחממות הגלובלית. טרם נעשה מחקר סדיר בנושא, אבל אם בעבר זה היה קורה בחורף, כשאין אינטראקציה עם מתרחצים, היום הם מתרבים בקיץ ואז אנחנו פוגשים אותם יותר. חשוב להבין שזאת לא תופעה חדשה. אנחנו עוד לא יודעים אם היא התגברה, אבל אני חושבת שידיעות כאלה פשוט מגיעות יותר לתקשורת שגם אוהדת אותן יותר בהשוואה לעבר".

רוטמן מסבירה שהדגיגים מגיעים לאזור החוף כדי לחפש אוכל ולברוח מטורפים אחרים, ומבחינתם המתרחצים הם חומר אורגני שנמצא במים. "הם פשוט נמצאים איתנו, וההיסטריה נוצרת בגלל ריבוי המתרחצים וריבוי הדגים במקביל. צריך לזכור בפשטות שהים לא נוצר בשביל האדם, הוא מערכת אקולוגית טבעית וגדולה".

ובכל זאת, מתי נוכל לחזור לרחוץ ללא דאגות?

"עונת הרבייה של הסרגוס היא מאפריל עד יולי. הדגיגים הקטנים שמופיעים מוקדם יותר הם הנשכניים, ואפשר להגיד שבעוד חודש הם כבר יגדלו ופחות ירבצו במים הרדודים. הסרגוסים הגדולים נוטים לשכון באזורים הסלעיים, רחוק מחופי הרחצה".

נשיכת סרגוס (צילום: יעל דגן, דף הפייסבוק של עיריית תל אביב)

נשיכת סרגוס (צילום: יעל דגן, דף הפייסבוק של עיריית תל אביב)

דוקטור, תציל אותי. אני היפוכונדר

כששאלתי את נירגד־גיא אם הנשיכה כאבה הוא ענה באבירות, "כאילו קצת, בקטנה". גם כהן בחר שלא להיכנע לפאניקה,אבל למחמירים שמחפשים סיבה למסיבה במיון, אנחנו ממליצים לדבוק בעצתו של פרופ' פיני הלפרין, מנהל מחלקת המיון בבית החולים איכילוב וגם רופא ימי בהכשרתו.

מה הסכנות בנשיכת סרגוס?

"צריך להבין שהפה של הדג קטן מאוד. היכולת שלו להסב נזק מנשיכה מאוד מוגבלת, אבל כן קיים סיכוי כלשהו לזיהום, ואני מניח שהסרגוס גם אינו מקפיד על צחצוח שיניים. אבל חשוב לי לציין שטרם נתקלתי במיון במקרה של נשיכת סרגוס".

איך כדאי לטפל בפצע?

"הדבר הנכון לעשות הוא לשטוף את האזור במים וסבון, ואם יש אלכוהול אז עדיף. במקרה שהנשיכה חדרה את הרקמות ויש פצע מדמם, כדאי להגיע למיון – שם ניתן טיפול אנטיביוטי מונע. במקרה של סימני זיהום ביום שאחרי הנשיכה כמו עלייה בחום הגוף, מובן שצריך להגיע למיון".

אם עדיין לא הצלחתם להכניס את הדברים לפרופורציה, כדאי לזכור שמדובר בתופעה לא חדשה ואנחנו רק צריכים להתרגל אליה – בדיוק כמו שעשינו עם נחילי המדוזות. ובכל זאת, אם אחרי שננשכתם נשבעתם כי לעולם לא תחזרו אל הים האכזר, אמצו את גישתו של נירגד־גיא, שגם מציע תרופת סבתא. "מישהי אמרה לי שאם נמרחים קודם בקרם הגנה, הסרגוסים לא נושכים. השבוע ניסיתי את זה ונכנסתי למים – ואכן לא ננשכתי. זה כמו ליפול מאופניים: חייבים לרכוב שוב כדי להתמודד עם הטראומה".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: c422d06bb