דודו פארוק במימון עיריות ברחבי הארץ – לגיטימי או בזוי? דעה
על הביטלס נאמר שהם "משחיתים את הנוער", אבל אלה לא שרו "יושב על הטיל וטס לה בתחת". הקהל אוהב את דודו פארוק, אבל האם זה אומר שעיריות ומועצות מקומיות צריכות לממן אותו?
דודו פארוק – או אוריקי קומאי משבט הנשיא בצופים – ברוך הבא לימי הביקורת עליך. נהנית במשך חצי שנה מפרסום חסר תקדים לאלטר אגו שלך, ועכשיו האדם האמיתי שרשום כנמען על השיקים שמתקבלים מיוטיוב, אמ.טי.וי ומעיריות שונות בפריפריה נאלץ להתמודד עם הררי ביקורת אינטרנטית.
בימים האחרונים מתרוצצים פוסטים שבהם טוענים כי המועצות והעיריות שמזמינות את פארוק להופעות, מעודדות למעשה שיח אלים, פוגעני ושובינסטי. בפוסט אחד, הודתה הכותבת כבר בגוף הטקסט שבטח יקראו לה "כבדה, מבוגרת" ואחת ש"לא מבינה צחוקים". ואכן, מתוך מאות התגובות התגובות שהגיעו לפוסט הנ"ל, לא מעט גולשים קראו לה "לשחרר", כינו אותה "תל אביבית מהפחות טובים" ו"מלכת הסחים הראשית". אלו, אולי בשל בעיות ניסוח ואולי בשל קשב קצר, התעלמו מהנקודה המרכזית שהיא מעלה והיא הביקורת על העיריות שמזמינות את הבחור, ולא עלך מלך הטראפ הפארודי בעצמו.
דודו פארוק עושה עבודה נהדרת. עצם העובדה שיש פארודיות פופולריות בסצנת ההיפ-הופ הישראלית מעידה על בגרות ועל כך שמדובר בסצינה משמעותית ופארוק עצמו הוא ראפר בחסד וחתיך עולם כריזמטי. כולנו תקווה שההנצחה של סטריאוטיפ "המזרחי האהבל" היא לא זו שהפכה אותו לכל כך מצליח, למרות שגם מעשה זה לא חף מביקורת. לצד זאת, העובדה שעיריות מזמינות אותו להופיע על חשבון כספי התושבים – ככל הנראה כדי לקושש עוד כמה קולות לבחירות המקומיות שייערכו בסוף אוקטובר – היא בגדר חטא. בערי הנוער של האייטיז, הניינטיז ושל העשור הקודם, העלו לבמות כל מיני רוקרים שגם הם עסקו בהחפצות, ולפעמים גם כאלה שהורשעו באונס (ע"ע יובל מסנר). אבל הימים השתנו מאז, אין מקום לתקצוב ציבורי למי ששר על אחת ש"משכה לה את החוטיני ולא עזבה" ואחד ש"יושב על הטיל וטס לה בתחת", כשהוא פונה לבני נוער. בטח לא כאלה שאנחנו רוצים לחנך על ברכי עידן ה-#METOO.
יש לו מקום במיינסטרים הישראלי, בתחנות הרדיו, בטלוויזיה, באינסטגרם, ביוטיוב ובהפקות פרטיות. אבל, תפקידן של העיריות הוא בין היתר לדאוג לסביבה בטוחה לילדות, נערות שיושבות במרכז המסחרי שלהן ונתקלות בהערות פוגעניות שמצוטטות משיר כזה או אחר של הזמיר הנוכחי. הציטטות האלה ככל הנראה היו נשמעות בכרמל, גם אם עיריית חיפה הייתה נמנעת מלהזמין את פארוק, וכך גם בבתי הקפה של דימונה, אפילו אם ראש העיר בני ביטון היה מטיל וטו על הזמנתו של המלך מצפון תל-אביב. אבל לעירייה אין מקום לתמוך בדבר שהיום ברור שהוא פוגעני ואלים, ולא רק באזורי החיוג של השיח המג׳ונדר.
גם פארוק עצמו – שמגניו טוענים ששיריו הם בעצם ביקורת על כל אותם אמנים (בעיקר מהגולה) ששרים על כוס; ועל כל אותם אמנים, בעיקר מהארץ, שלא שמעו על גיל ההסכמה או על הסכמה – צריך להימנע מלהופיע בפסטיבלים עירוניים. אם האלטר אגו שלו מבוסס באמת על ביקורתיות ורגישות, הוא צריך להבין שתמיכה ממסדית תעשה רק נזק למטרה ולו. הבדיחה היא על חשבון העיריות במקרה הזה, אבל הנזק ההיקפי יכול להגיע גם לילדה בכיתה ד׳ ששרים לה ״מביא אותה, מביא גם את אחותה״, אחרי ששמעו את החרוז כשמאחור מתנוסס סמל המועצה.