טיים אאוט timeout

אמאלה, תולעת הפארק! איך שומרים על הכלב שלכם? הווטרינרית עונה

| מאת: ד"ר ורד בן ברוך נעמן

מהי תולעת הפארק ולמה היא כל כך מסוכנת לכלבים? מה עושים כשהנשירה יוצאת מכלל שליטה? הווטרינרית ד"ר ורד בן ברוך עונה על השאלות הדחופות שלכם

לו, מחמדית השבוע

שאלה

שמי גיא ויש לי כלבת רועים מעורבת. עד לאחרונה גרנו במושב בצפון וחיסנתי אותה פעם בשנה לכלבת, חיסון משושה ופעמיים בשנה לטיפול נגד תולעים. לפני חודש הגענו לעיר הגדולה ויש פה דיבור על איזו זריקה נגד "תולעת הפארק" שצריך לעשות כל חודשיים. מה הסיפור? איזו תולעת זו? זה רק בתל-אביב? והאם זה באמת כל כך חשוב?

גיא

היי גיא,

מעולה ששאלת! זה באמת נשמע מוגזם לבקר את הוטרינרית כל חודשיים, אבל תולעת הפארק היא קטלנית ונפוצה מאוד. בוא נתחיל בביוגרפיה קצרה, ואז נבין מה אפשר לעשות. תולעת הפארק התגלתה לראשונה בפארק הירקון ובפארק הלאומי ברמת-גן, מכאן שמה הישראלי. מדובר  בתולעת עגולה בצבע אדום שאורכה כ-3-7 ס"מ ושמה הרשמי הוא Spirocerca Lupi. היא נפוצה באזורים טרופיים וסאב-טרופיים. תפוצתה עלתה משמעותית בעולם בשנים האחרונות. גם בארץ המגמה זהה, והתולעת שהתחילה בקטן בפארקים של גוש דן כבר הגיעה לנגב, לחיפה והולכת ומתפשטת בכל ישראל. הכלב יכול להידבק בקלות על ידי אכילת צואה, חיפושית זבל או פגרים של ציפורים ומכרסמים קטנים שנגועים בתולעת. הזחלים משתחררים בקיבה ונודדים בעורקים לאבי העורקים ומשם לוושט, שם מתבגר הזחל ויוצר סביבו גוש בשם גרנולומה. הכלב יתחיל בכחכוחים בגרון, עבור לפליטות והקאות וירידה במשקל. הגוש שחוסם את הגרון יכול להפוך לסרטני. במקרים מסוימים אפשר לראות תסמינים כמו קשיי נשימה וצליעה פתאומית.

זה נשמע מפחיד, אבל יש לגמרי מה לעשות. קודם כל חשוב להיבדק אם מופיעים תסמינים חשודים. אנחנו מאבחנים את התולעת באמצעות בדיקות צואה, רנטגן ואנדוסקופיה בוושט, שמאפשרת לראות באמצעות מצלמה אם יש גרנולומה או תולעים חופשיות. כרגע הטיפול הוא זריקה בכל חודשיים (של חומר הנקרא דורמקטין).

 

כלבים שרגישים לחומר (כמו כלבי בורדר קולי או רועה אוסטרלי), מקבלים כדור שניתן פעם בחודש.  חשוב מאוד להקפיד ולהתמיד בזריקות, הן לא חיסון אלא רק דרך להרוג את הזחלים שמגיעים למצב מסכן חיים בתוך כשלושה חודשים. לגמרי לא פשוט, אבל זה המצב כרגע.

דרך נוספת למניעה היא טיול עם רצועה ומניעה של אכילת צואה, פגרים ושטויות. והכי חשוב,
להקפיד ולהרים את הצואה של הכלב שהוא הגורם המרכזי להדבקה.

>>מה עושים עם כלב שננשך?
>>מתי נכון לחסן את הגורה שאימצתם?

תשאירי טיפ

נשירה היא דרך טבעית להיפטר משיער מת או פגום, והיא יכולה להוציא מהדעת. הכמות והתדירות משתנים לפי הגזע – פודל או שנאוצר כמעט ולא משירים, לעומת הלברדור שהוא מכונת נשירה. על כמות הנשירה משפיעים כמה גורמים: עונתיות (לרוב פעמיים בשנה), שינויים הורמונלים, טפילי עור, לחץ או תזונה לקויה.

 

חשוב להבריש את הכלב / החתול מדי יום, או לפחות פעם בשבוע, כדי להיפטר מהשיער העודף ועל הדרך לחזק את הקשר עם החיה. אפשר לשלב את זה בטיול, לשבת על ספסל בגינה ולסרק. תוסף של אומגה 3 המיועד לבע"ח הוא פתרון נוסף, שעוזר במניעת נשירה ומשפר את איכות הפרווה והעור. סירוק נעים.

מחמדית השבוע

שם: לו

אמא: מאי מיטל

גיל: שנה וחודשיים

מלונה: צפון ישן

הורסת רהיטים אבל אוהבים אותה בכל זאת. לו, מחמדית השבוע

ביוגרפיה: לו אומצה בגיל חצי שנה מחייל בודד שלא היה יכול לטפל בה. היא נמסרה לעמותה ואחרי מספר שעות בלבד אומצה ע"י מאי.

מה אומרים הגנים: מעורבת עם ברניז מאונטיין דוג (כלב הרים). בגרסת המקור מדובר בכלב מגודל במשקל 60 ק"ג, ולו שוקלת רק 10, אך הפנים שלה הן העתק מדויק. מקור הזן מהאלפים השוויצרים, והוא זן משפחתי שזקוק לחיבה ולמגע של בני אנוש. הוא אוהב לנבוח ולהתריע על הגעת זר למגוריו, שופע שמחת חיים, קל לאילוף והכי-הכי אוהב ילדים.

דבר ההורים: החלטתי לאמץ משום שהרגשתי שיש בי חלל ריק שיוכל להתמלא אך ורק על ידי בעל חיים. לו מלמדת אותי כל יום משהו חדש. האהבה האינסופית שבה מלמדת אותי לאהוב ללא תנאי, המעבר החד מיללות לשמחה מחבר אותי לזה שלא לקחת את החיים ברצינות רבה כל כך, הרי הכל עובר, והאנרגיה הבלתי נגמרת שלה הפכה אותי לערנית, נמרצת ומחוברת לחיים יותר.  בקיצור, אם היה אפשר ללמד אהבה, לו הייתה ראש החוג.

גיליון רפואי: ללו חרדת נטישה המתבטאת בהרס חפצים, טופלה בשלל כדורים פסיכיאטרים, אך מאי החליטה שאפשר בלי. כרגע היא עובדת עם מאלף ומצליחה לשמור על הקירות והספות בחתיכה אחת (בינתיים).

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: f2fadbfc0df0