טיים אאוט timeout

איפה זה נושך אותך? הפסיכולוגים שמטפלים בכלבים וחתולים

| מאת: יעל סגרסקי

ציפרלקס לחתול, קלונקס לכלב? מתברר שזו לא סתם גחמה. טראומות ובעיות נפשיות הן לא נחלתם של בני אדם בלבד, לפעמים גם חיית המחמד צריכה לשבת על ספת הפסיכולוג. דיברנו עם כמה מאלפים שדוגלים בגישה הרגישה ועם בעלי חיות שאימצו אותה

כלב שצריך פסיכולוג דחוף. שאטרסטוק

למי מאיתנו לא הייתה מערכת יחסים סוערת עם כלב שהתעקש לעשות את צרכיו בבית או עם חתול תוקפן שהבריח את כל האורחים? מי שחווה גידול של חיה קפריזית יודע שמדובר בתקופה גוזלת שפיות עבור הבעלים, אבל לא תמיד אנחנו מעניקים את תשומת הלב המספקת לקשיים של בעל החיים עצמו. מי שכן, יכול כיום לשלוח את הכלב או החתול שלו למה שמכונה בפשטות "פסיכולוג" – מטפל בבעלי חיים, לעתים מאלף, ששם במרכז התהליך את רצונותיו וצרכיו של בעל החיים. לא מדובר בהתפנקות מופרכת של ילדי (או כלבי וחתולי) דור ה-Y, כי אם בתחליף המתבקש, בעיני רבים, לשיטות האילוף הישנות והכוחניות. אז איך זה בדיוק עובד?

עוד כתבות שיעניינו אותך:
חמישה קומיקסים שרק אנשים חרדתיים יכולים להבין
שחור בעיניים: כך תתמודדו עם חבר חרדתי
חמשת הטיפוסים של בעלי הכלבים הכי מעיקים בעיר

לדברי שני רוזן (31), בעלת הכשרה באילוף ומנהלת פנסיון ביתי מזה 5 שנים, אין נוסחה קבועה לטיפולים וכל מקרה עומד לגופו. "היחס הוא שונה לכל כלב", היא אומרת, "אבל בגדול, ההבדל בין אילוף לטיפול הוא כמו ההבדל בין ללכת לבית ספר או ללכת לפסיכולוג".

לפני שתתחילו לדמיין כלב בוכה על כורסה לפני פסיכולוג מהנהן שכותב "האו האו" בפנקס שלו, אתם יכולים להירגע. למעשה, הטיפול הוא בכלל לבעלים. "הם לומדים לשנות נקודת מבט על הכלב ולראות בו שותף לדרך" אומרת רוזן. "מישהו שהרצונות והצרכים שלו חשובים, כמו הרצונות שלנו ושל הילדים. צריך לעזור לו לחיות בעולם שלנו".

כל מקרה לגופו. שני רוזן

אבל איך עושים את זה, פרקטית?

"בואי ניקח למשל כלב שנובח על כלבים אחרים ברחוב במהלך טיול. בדרך כלל זה נובע מתוך מפחד, מחוסר אונים וחוסר שליטה בסיטואציה. אז קודם כל, אנחנו מתמקדים על הקשר בין הבעלים לכלבים. הופכים את הבעלים ליישות הרבה יותר מעניינת, הרבה יותר מתגמלת, כי הבעלים יכולים להיות מאוד משעממים בטיול.

"אחר כך מלמדים את הבעלים איך הכלב מתקשר, איך הוא מראה חוסר נוחות. עוזרים לו להרגיש שליטה על הסיטואציה ומלמדים אותו תגובות אחרות: בוא תהיה איתי, בוא תיקח ממני אוכל במקום להתמקד בכלב השני. עם הזמן זה נהיה פשוט וקל יותר".

לאילו בעלים סוג הטיפול שלך לא מתאים?

"אם בשיחה הראשונית עם הבעלים אני שומעת מושגים של כוחניות ומנהיגות אני מסבירה מיד את הגישה שלי ולמה אפשר לצפות ממני, ואם אנחנו מגיעים לתהליך והם רוצים משהו אחר אז אני מסבירה שאני לא הכתובת. יש דברים שלא באים בחשבון מבחינתי".

אור אלבז (20), לקחה את כלבה טופי לטיפול מהסוג הזה. "הבנו שטופי כלב חרדתי כשהבחנו שהוא פוחד מרעשים של דלתות וקולות של אנשים", היא מספרת. "היינו רק בטיפול אחד, אבל הבנו מהפגישה הזאת לא להשאיר דלתות סגורות בבית וכשבאים אנשים הביתה, לתת לו לנבוח קצת ואז ליצור חיבור בינו לבין האדם הזר. המליצו לנו גם לתת לו תרופות, אבל החלטנו להתמודד עם החרדה בעצמנו וכשהוא חווה חרדה היינו פשוט מחבקים אותו".

טופי החרדתי ובעליו, אור אלבז

גם קים סיגל (39), מורה לתיאטרון, התנסתה בטיפול עבור כלבתה החרדתית הוקה. "זה היה יום העצמאות הראשון שלה, והתחילו הזיקוקים. היא קפצה מעל הגדר, ברחה מהבית וחזרה למחרת כשכל כפות הרגליים שלה היו מכוסות כוויות מרוב שהיא רצה. לקחנו אותה לווטרינר, הוא חבש אותה ומאז כל פעם שהיינו יוצאים היא הייתה נבהלת נורא מהרעש הכי קטן. בעקבות זאת, בשלב מסויים הווטרינר המליץ לקחת אותה לטיפול פסיכולוגי. לקחנו אותה לפסיכולוגית כלבים ברמת גן, היינו אצלה שלוש פעמים והיא נתנה לה תרופה אנטי חרדתית לאיזו תקופה. מעבר לזה, היא הנחתה אותנו לתת להוקה ממתק בכל פעם שהיא מתמודדת עם רעש שמפחיד אותה".

לדבריה של סיגל, הטיפול היה מתגמל. "הרגשתי שיותר טוב לה", היא מספרת, "והחרדות נעלמו עם הזמן. מצד שני, הוקה גם התחילה באותה תקופה להרוג המוני חתולים, וזה לא משהו שנגמר. הווטרינר אמר שהאירוע פתח אצלה איזה אינסטינקט חייתי שהיא לא ידעה שיש לה בכלל. מאז, היא נהייתה רוצחת סדרתית. כל חתול ירושלמי שעבר, היא הייתה שוברת לו את המפרקת".

מי שלא חומל על כלבו כמו סיגל, עלול להתייאש מהנסיונות לחנך את החיה הסוררת ושולח אותה לטיפולן של אחת העמותות במקרה הטוב, או לרחוב במקרה הרע. רבים מאותם כלבים נטושים מגיעים למרכז השיקומי של ינון קיטאי (43), מנהל כלביית "שילובים" בפרדס חנה. לקיטאי יש תחום התמחות ספציפי במיוחד: הוא מטפל בכלבים עם הפרעות קשב וריכוז. "כל הכלבים במרכז הם כלבים שננטשו בגלל ההיפראקטיביות שלהם", מספר קיטאי. "אלה כלבים שקשה להם להיות בבית, הבעלים משאירים אותם לבד במשך שעות והם מוכרחים לפרוק אנרגיה, אז הם הורסים את הבית. אני מאוד מאמין בכלבים האלה כי הם חכמים ויש להם רצון ללמוד ולתת אהבה".

ינון קיטאי במרכז שילובים

החיבור הרגשי העצמתי של קיטאי לכלבים היפראקטיביים איננו מקרי. "לי עצמי יש הפרעת קשב לא מאובחנת", הוא משתף. "מה שהפריע לי בתור ילד זו בעיקר זו הדיסלקציה. היו לי קשיים, ומתוך הקושי קיבלתי כוחות מאוד גדולים לעזור לכלבים ולאנשים".

כשקיטאי מזכיר עזרה לאנשים, הוא מתכוון לטיפולים שהכלבים המטופלים עצמם מעניקים למבקרים במרכז. "הכלבים הזרוקים האלה, שהמשפחות שלהם לא האמינם בהם, מקבלים אצלי ביטחון והופכים לכלבי תרפיה. אנשים שחוו הרבה תסכולים וקשיים בחיים יתחברו בקלות לכלב, כי הוא יקבל אותם כמו שהם. דרך הכלב אני מפתח עם אנשים סימולציות שמחזקות את הביטחון שלהם".

למשל?

"הכלבים אצלי בכלביה חיים בלהקה, ולהקה היא כמו משפחה וכמו כיתה. ילד שמסתכל על הקבוצה הזו לומד דרך ההתבוננות כישורים חברתיים. גם עצם זה שהוא עוזר לכלב עם הפרעות קשב גורם לו להבין שהוא יודע לעזור לעצמו".

הפנסיון לכלבים במרכז

הכלבים המופרעים של הכיתה ללא ספק ימצאו בית חם ואוהב אצל קיטאי, אבל מה בנוגע לחתולים שזקוקים לעזרה? אלה יכולים למצוא מזור לנפשם בביקורים במרפאה של נועה הראל (52), וטרינרית התנהגותית שפותחת את דלתה לכל חיות הבית.

תרשי לי לנצל את ההזדמנות ולפנות אלייך בבעיה אישית. לאמא שלי יש חתולה בלתי נסבלת. לרגע אחד היא מתוקה ונמרחת עליך, וברגע השני יכולה לשרוט לך את הפנים. מה עושים, דוקטור?

"בואי נתחיל מהבסיס לחתולים. לפני הכל, חתולים פחות מבוייתים מכלבים. הסדר החברתי אצל אנשים וכלבים הוא יותר דומה מאשר אצל אנשים וחתולים. אבל יש הרבה מה לעשות איתם מבחינת עבודה התנהגותית וסביבתית. מעבר לזה, חתולים במהותם הם חיות של מגע קצר וקל, בשונה מאיתנו, שאנחנו חיות של מגע אינטנסיבי וארוך. לפעמים החתול סובלני ומבליג על המגע הממושך, עד שהוא לא יכול יותר. תגידי שאפשר לקום וללכת, אבל האופי שלהם הוא לפעמים כזה ש'לא רוצה יותר'. אם פעם היא הייתה סובלנית יותר והיום לא, צריך להבין מה גרם לזה. אבל אני לא יכולה לקבוע על פי שיחה של חמש דקות. בטיפול, אני עורכת שיחה של שעה עם הבעלים רק כדי לשמוע את ההיסטוריה של החיה. אם הבעלים הם משפחה, חשוב לי גם לשבת עם כולם, כי לכל אחד יש אינפוט קצת שונה".

נועה הראל. צילום: מאיה ויניצקי

אז מה מביא אותך לפה? נועה הראל. צילום: מאיה ויניצקי

מה הגיל הנכון להביא חיה לטיפול?

"ככל שמביאים את בעל החיים כשהוא צעיר יותר – ככה קל יותר לטפל. אבל יש גם בעיות של זקנה, וגם בהן צריך לטפל".

זה כולל גם טיפול תרופתי?

לפעמים. בארץ אין לנו גישה לתרופות ספציפיות לבעלי חיים, רוב התרופות הן תרופות לאנשים, כמו ציפרלקס, קלונקס".

אם החתול זקוק לקלונקס וציפרלקס, אני מתארת לעצמי שאת מצילה אותו ממצב קיצוני.

"רוב החיות שמגיעות אליי נמצאות על הגבול של המתת חסד מרוב שהבעלים מתוסכלים מהן. אז לפעמים זה ממש טיפול מציל חיים".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 4865fe341de