טיים אאוט timeout

שקרים שאנחנו חייבים להפסיק לספר לתיירים

| מאת: גיא פרחי, נופר וחש

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/01/sizes/shutterstock_272444228_H_wo_680_382.jpg
תיירת בים המלח. צילום: Shutterstock

ישראל ידידותית לגייז

הסעיף הזה אינו פונה למי שעדיין לא מבינים למה צריך מצעד גאווה. נכון שלא תולים אותנו בכיכר העיר (תודה!), אבל מדובר במצג שווא ממש כמו הפרדוקס הידוע "יהודית ודמוקרטית". ישראל ידידותית להומואים למשך שבוע אחד בשנה, וגם אז היא שוכחת את שאר הקשת הלהט"בית. תל אביב אמנם כן ידידותית לגייז באופן יחסי, אבל היא מהווה רק נתח מזערי ממה שאתם מכנים בגאווה כה רבה "ישראל", רק כדי לשכנע חברים גאים לקפוץ ארצה ולהושיע אתכם מהבדידות הנוקפת. במקרה זה, אין הפרט מייצג את הכלל.

מצעד הגאווה 2016 (צילום: בן קלמר)

בתל אביב. מצעד הגאווה 2016 (צילום: בן קלמר)

מצעד הגאווה בירושלים. צילום: אורן זיו

בירושלים. צילום: אורן זיו

המצב הביטחוני לא גרוע כמו שזה נראה

קשר השתיקה הישראלי מאמץ בשלב זה אסטרטגיה טוקבקיסטית מובהקת ופונה בחריפות נגד התקשורת. על פי השקר הנפוץ התקשורת סתם מגזימה, כולנו חיים את חיינו ללא כל חשש, והפיגועים הם איזוטריה שתתקלו בה רק אם תחצו את הקו הירוק הבטוח. התעמולה הממולחת מוסיפה לטעון שגם באירופה יש פיגועים (כן, פעמיים בשנה, בצרפת) ושכאן זה תל אביב, והפיגועים ממילא מגיעים אלינו רק בקיץ. בשקר הבא, אגב, הקיץ משחק תפקיד חשוב אף יותר.

חדר מדרגות במהלך צוק איתן. צילום: נמרוד סונדרס

חדר מדרגות במהלך צוק איתן. צילום: נמרוד סונדרס

אין כמו החופים בישראל

מי שמאמין בטענה אומללה שכזו עדיין לא זכה ליהנות מחופשה באיי המזרח הרחוק, ועל כך לבנו עמו. יש לנו חופים, זה נכון, אבל פה זה נגמר. נחילי מדוזות אכזריים, גלים שבקושי מצדיקים את בגדי הגלישה המכוערים (שנות האלפיים התקשרו, הן לא רוצות אותם בחזרה) ומטקות שמתחזות לספורט. תוסיפו לזה את בדלי סיגריות שתמצאו בכפכפים עם הגעתכם הביתה, אבטיח ב-40 ש"ח, מוכר הארטיקים שמבטיח שהוא הולך אבל אף פעם לא באמת עושה את זה. אגב, ישראל גובלת בים התיכון, בים סוף ובים המלח – אולי גם נספר שאנחנו מדינת אי?

קו החוף של תל אביב. צילום: Shutterstock

ככה זה נראה בכאילו. צילום: Shutterstock

נחלים מזוהמים

ככה זה נראה באמת. צילום: Shutterstock

מזג האוויר פה מעולה

כמו בהרבה מקומות אחרים, מסנט פטרסבורג ועד ניו דלהי, גם בישראל מזג האוויר מעולה – אם כי לתקופה מוגבלת המסתכמת בכמה שבועות. הקיץ הישראלי משווק כלפי חוץ כגן עדן טרופי, כאשר למעשה מדובר במזג האוויר השורה בימים כסדרם בגיהינום. אין דבר מהנה בלדמם מאף, לחלוק מדי יום כמה רגעים ארוכים במעלית עם קולגות נוטפות זיעה, ולהישרף מאחורי האוזניים בגלל שיצאתם החוצה להצטייד במצרכי מזון הכרחיים. מי שאומר לכם שמזג האוויר בישראל נעים, מבלה את הקיץ שלו בברלין.

רון חולדאי עם חולצת המרתון 2017 (צילום: נועם כהן)

לא בא לכם להריח אותה. רון חולדאי מציג את חולצת מרתון תל אביב 2017 (צילום: נועם כהן)

ישראלים יודעים אנגלית

כל אזרח הרואה בעצמו סוכן הסברה ישראלי ממהר להתנשא על הטובים שבעמי אירופה (מהרוסים ועד הצרפתים) ולהצהיר שבישראל "אפילו הרוכלים בשוק יודעים לדבר אנגלית". אכן, מי שכיסו תלוי בכך מפגין בקיאות יחסית באוצר המילים הרלוונטי, אך באופן כללי התיירים בישראל מוצאים עצמם לא פעם אבודים בשוק אוריינטלי, מבלי שאיש יבין לאן לעזאזל הם התכוונו להגיע. ולהלן ראיה משכנעת:

הפירות והירקות שלנו עסיסיים יותר

אנחנו מאוהבים בארצנו זבת החלב ודבש עוד מימי התנ"ך, הולמים במרץ על אבטיחים ומתענגים על תמונות פייסבוק של מלפפונים כחושים בסופר ברלינאי. כך אנו מרשים לעצמנו להדחיק את כל מה שאנו פוגשים של הסופרמרקט מדי יום: אננסים ב־27 שקל לקילו, עגבניות פצועות ב-10 שקל לקילו, מלפפונים שרוסקו בעודם בארגז ופלפלים שמצליחים להיות גם אדומים, גם צהובים וגם ירוקים בעת ובעונה אחת.

תפוחים רקובים. צילום: Shutterstock

בשבילכם? מאה שקל. צילום: Shutterstock

"אין כמו ישראל"

השמש, הריחות, הצבעים, המגוון האנושי (חוץ מערבים, מזרחים, אתיופים וחובבי סאפ כמובן), פאקינג תל אביב. אז קצת יקר, ביג דיל. בהודו יש יותר שחיתות. אז קונים בגדים בחו"ל, מה אנחנו פראיירים? נטפליקס זה פשוט כי אין מה לראות (וגם אז, מוכרים לנו את כל מה שלאמריקאים נמאס ממנו) ובשביל חדשות יש לנו ג'ון אוליבר. עוד רגע נקבל אזרחות אירופית, והכל ידמה להזיה רחוקה ונשכחת.

אחד העם 1

אין כמונו, אה? מתוך "אחד העם 1"

יש טעם ללמוד עברית

ישראלים אוהבים להתגאות בלשון העתיקה שהם דוברים, והמבקרים הזרים, פתיים מטבעם, נוהרים לאולפנים כדי לשבור את השיניים עם עברית בת זמננו. אבל האם באמת מדובר בשפה שכדאי לדעת? רק במקרה של תשוקה אמיתית לתקשורת עם תושבי הארץ, כמה יהודים מדושנים בגולה ואולי גם שלושה הודים בקאסול שויתרו על ההינדי עוד בשנות ה-90, בשביל הביזנס.

זמן לשון. אבשלום קור (צילום מסך)

זמן לשון. אבשלום קור (צילום מסך)

אילת היא יעד תיירותי לגיטימי

בחייכם, אפילו הישראלים כבר למדו להתנפל על חבילות הנופש לאיים בלתי מוכרים בקפריסין כדי לחמוק מהחום, האווירה והמחירים של אילת. יש גבול לכמה שאפשר לסבול בשביל לתת צ'פחה לדולפין.

ריף הדולפינים, אילת. צילום: דפנה טל

ריף הדולפינים, אילת. צילום: דפנה טל

החומוס שלנו הכי טעים

השקר הבא נוגע לעוקץ הקולינרי של המאה, המהווה דוגמה למקרה קלאסי שבו הצלחנו לכבוש וגם לרשת. ניכסנו לעצמנו מסורת קולינרית ים תיכונית והשתכנענו שיש דבר כזה אוכל ישראלי, אבל כידוע, מדובר באגרגציה לא מתוחכמת שניזונה מהמעורב העדתי בישראל. נכון, החומוס שלנו טעים יותר מחומוס שתקנו בסופרמרקט בלונדון, אבל זה רק בגלל שהשכנים שלנו מכינים אותו כבר כמה וכמה דורות. במובן זה, החומוס הוא עוד צעד בשרשרת של ניכוס מאכלים ערביים, שראשיתה בהגדרת הפלאפל – מאכל מצרי מסורתי – כמאכל הלאומי של ישראל. הכי כיף לנגב עם פיתה פוקט ולהרגיש אמריקה, רגע אחרי שגנבה לגרמנים את ההמבורגר.

הבן של הסורי. צילום: יולי גורודינסקי

פעם תהיתם למה קוראים לו "הסורי"? הבן של הסורי. צילום: יולי גורודינסקי

בישראל אין בעיה להתארגן על וויד

דפוס שכיח מדי בחיי הלילה העירוניים: תייר/ת בדודה לשאכטה מוותר על כל פאסון שאי פעם היה לו, פונה לבליין עם ג'וינט ביד ומבקש להתארגן דרכו על כמה גרמים של וויד. הבליין המבולבל נאלץ לספר לו את האמת, שהג'וינט סופק בכלל על ידי חבר, שגלגל מוויד של חבר (ושרשרת המסמנים ממשיכה עד אינסוף), ובכך לחשוף את האמת הכואבת על המקום שבו אנו חיים: קשה להתארגן פה. בהיעדר פארקים מפוקפקים (בניכוי אלה שנשלטים על ידי נרקומנים, המעוניינים בסמים מזן מעט שונה), ישראל איננה מסבירת פנים לתייר הסטלן. בפעם הבאה, תגידו להם שיבואו מוכנים מראש. השקר הבא ברשימה קשור במעילה הישראלית הגדולה ביותר שנרקמה בהיסטוריה, והפעם גם בר רפאלי מעורבת.

קנאביס (צילום: shutterstock)

מכירים חבר של חבר של חבר? צילום: shutterstock

הכל כאן קרוב להכל

אולי לא שקר מוחלט, אך לכל הפחות חצי אמת. תל אביב איננה גדולה כמו ברלין או לונדון – אך כל מי שניסה פעם לצאת ממנה באמצעות תחבורה ציבורית יודע כמה מתעתעת היא אשליית הגיאוגרפיה הישראלית. טכנית, היעדים התיירותיים די קרובים אחד לשני. מעשית, הם רחוקים זה מזה כמעט נצח במונחי עולם ראשון.

עבודות הרכבת הקלה (צילום: נמרוד סונדרס)

עבודות הרכבת הקלה (צילום: נמרוד סונדרס)

הנשים הישראליות הן הכי יפות

לא ברור מה מקורו של השקר הסקסיסטי הזה, שכבר הפך למנטרה כל כך שגורה בפי הגויים עד שחזרנו להאמין בה בעצמנו. מספיקה חבילת סוף שבוע חיוורת לאחת מבירות אירופה, ממזרח למערב היבשת, כדי להבין שהנשים הישראלית (וגם הגברים, כן?) לא נותנות פייט למה שנמצא מעבר לים. האם מקור המיתוס בשיזוף הישראלי? האם זה השירות הקרבי בצה"ל? או שמא מדובר באוריינטליזם טהור המעלה על נס את שילובן האקזוטי של המזרחיות והאשכנזיות? לעולם לא נדע. כך או כך, אם תרחיבו את קטלוג בר רפאלי לעוד כמה מידות וצבעים יכול להיות שנזרום עם זה.

בר רפאלי במגזין elle הצרפתי

מצטערים, זה כל מה שיש לנו. בר רפאלי במגזין elle הצרפתי

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: f2fadbfc0df0