על חלל
בזמן שבגוש דן מתענגים על מתחם שרונה, בלונדון, טוקיו וניו יורק נפתחו חנויות מסעירות שיהפכו את חוויית השופינג של המקומיים למרטיטה יותר. לא תקפצו בפסח?

חנות הדגל של סלין – לונדון
בפסטיבל ווג שהתרחש בלונדון בשבוע שעבר העניקה פיבי פיילו, המנהלת הקריאטיבית האניגמטית של בית סלין,ראיון נדירעל במת האירוע לעורכת המהדורה הבריטית של המגזין. אחד מציטוטי המחץ של פיילו, הידועה בביישנותה התקשורתית, היה המשפט "קשה לי עם בינוניות, אני לא מוכנה לקבל אותה". אולי זו הסיבה שפתיחת חנות הדגל החדשה והמדוברת של סלין נדחתה שוב ושוב על ידי פיילו, עד שהגיעה לתוצאה שהשביעה את רצונה. קשה לדעת מה היו האלמנטים שחסרו לפיילו, אך החלל הקמעונאי כפי שהוא כרגע הוא בהחלט מהמרשימים והמדויקים בבירת הממלכה האנגלית. ריצוף החנות הוא הדבר הראשון שמושך את העין: משטחי שיש שנחתכו לרצועות דקות כשל פרקט עץ יוצרים פסיפס מודרני מרהיב, בהשראת הפרויקט של המעצבת פטרישיה ארקיולה שיצרה רהיטים ומשטחים משאריות שיש שבורות שנאספו מאזורים פגועי רעידות אדמה. האמן הדני תומאס פולסן, המקורב לבעלה הגלריסט של המעצבת, תרם כמה אביזרים מעניינים לחלל בדמות נברשת נחושת וספסל ישיבה שהורכב משילוב של טקסטיל, עץ ושיש. פולסן אף יצק את ידי המתכת הכבדות המברכות את הקונים בכניסה לחנות, המשתרעת על פני יותר מ־300 מ"ר ומאכלסת כמה מהאביזרים, הבגדים והנעליים שנוצרו בסטנדרט הגבוה ביותר בעולם כרגע, כאלו שמופיעים בחלומותיה של כל שוחרת אופנה אמיתית.
Mount Street 103, London

מעבדת המציאות של איסי מיאקי – טוקיו
החלל הקונספטואלי החדש שתכנן האדריכל והמעצב טוקוג'ין יושיוקה עבור איסי מיאקי הוא היהלום שבכתר בשורת החנויות שמחזיק המעצב היפני האגדי ברחוב אאויאמה שבטוקיו, הכולל את כל הקווים המשניים הרבים של המעצב, בהם Pleats Please פורץ הדרך וקו הגברים. מעבדת המציאות, שעוצבה כמתבקש בקווים מינימליסטיים, כמעט סטריליים, אוצרת באופן משתנה פריטים מכל הקולקציות בחתימת המעצב. הרעיון המרכזי היה ליצור חוויית קנייה שיש בה משהו מתהליך המחקר וההתבוננות שנעשים במעבדה מדעית, עם תצוגה של גזרות הבגדים המקוריות, תלויות ממוסגרות לצד חלק מהפריטים עצמם, עם נברשות אוריגמי עצומות. התצוגה מרווחת ומסודרת לפי קבוצות של צבע וצורה, וכך מאפשרת לבחון את עקרונות העבודה המתמטיים של מיאקי. הפריטים עצמם מוצבים על מתלים שהורכבו בפשטות מלוחות אלומיניום, קירות הבטון החשופים מופיעים מאחוריהם בחלק מהמקרים, ונגיעות עזות של צבעי ירוק דשא ומרין עמוק מוסיפות מגע אנושי יותר. הפינות היפות ביותר בחנות מזמינות למקד את המבט בפריט יחיד של מיאקי הנתלה על סטנד מתכת, כמו שכמיית כותנה צחורה שתפריה הפנימיים הודבקו בסרטי גימור כהים. עיצוב חלל זה מעניק הרבה כבוד ליצירתיות ולמחשבה המרגשת של המעצב.
Minami Aomaya, Minato-ku, Tokyo

סאן לורן – לונדון
כשהדי סלימאן נכנס לפני כמעט שנתיים לתפקיד המנהל הקריאטיבי של בית איב סאן לורן, הצעד הראשון שלו היה להשמיט את שם המייסד מכותרת המותג ולהעביר אותו מהפך תדמיתי כללי. זה התבטא מיד באתר, בקמפיינים וכמובן בקולקציות שהציג, שזכו לביקורות שליליות בשל דמיונן הרב לבגדי רשתות חסרי מעוף. עתה הוא משלים את המהפך גם בחנויות המותג, שאחת המרכזיות שבהן, ברחוב סלואן שבמחוז צ'לסי היוקרתי של לונדון, נפתחה לאחרונה מחדש למבקרים. את החנות תכנן סלימאן בעצמו בסגנון תנועת המודרניזם הצרפתית, וזה מתבטא בקווים חדים וברהיטים כדוגמת משטחי הישיבה עשויי העור וכן באנרגיות הרוקנ'רוליות שהוא שואף להכניס לבגדיו ולעולם האופף את המותג. סלימאן הוא מניפולטור מסחרי מהולל, והוא משלב בחלל טריקים קמעונאיים מעניינים כמו ארונות זכוכית עם פריטים כז'קט אופנוענים מכוסה פאייטים שמחירו מסתכם בחמש ספרות עם סימן הליש"ט לצדן, משל היו מוצגים מוזיאליים. תכסיס נוסף, במישור היחצני יותר והאכזרי ללא ספק, היה פיטור צוות החנות הוותיק לטובת נערים ונערות שגויסו על ידי המעצב בבתי הקפה של מזרח העיר, והדרישה היחידה להעסקתם בבוטיק המוכר כמה מהבגדים היקרים ביותר של רחוב הקניות האקסקלוסיבי הוא מראה ברוח החזון האסתטי של המעצב – צעיר, גרום וחלול – שילוב של ההיפסטר האנגלי המצוי עם כוכב אינדי סטייל פיט דוהרטי של תחילת שנות האלפיים.
Sloane Street 171-172, London

דובר סטריט מרקט – ניו יורק
כשהחלל הלונדוני של קום דה גרסון נפתח במחוז מייפר השמרני של לונדון באמצע העשור שעבר, הוא סימל דרך ראייה חדשה של החלל הקמעונאי בכלל ושל חנות כלבו האוצרת מגוון מעצבים יחד בפרט. החלל המשתנה תמידית היה אקלקטי, מפתיע ומרגש לא פחות מהבגדים שהוצגו, כשלצד שמלה יפהפייה של לנוון, למשל, אפשר היה למצוא שרידי דינוזאור שהוצגו בתוך קופסת זכוכית גדולה. השנה, לאחר ציפייה ממושכת, נפתח הסניף הניו יורקי, שעבורו שוב נבחר מיקום לא צפוי – שכונת מורי היל המנומנמת השוכנת בצד המזרחי של מנהטן. בחנות, המשתרעת על פני שבע קומות, אין שום דבר יבש או צפוי. לצד כל הקולקציות וקווי המשנה של קום דה גרסון (וכן תצוגה של קולקציית המסלול העונתית והבלתי לבישה בעליל) ניתן לראשונה מקום של כבוד גם למעצבים אמריקאים, כדוגמת מארק ג'ייקובס ואלכסנדר וואנג, שלא מציגים בחנויות הרשת האחרות. גם בית פראדה האיטלקי הצטרף לחגיגה ויצר קולקציית קפסולה מיוחדת לרגל פתיחת החלל, קולקציה שנמכרת בבלעדיות בסניף הניו יורקי. התצוגה העוטפת צפויה להשתנות ולהפתיע ככל שעובר הזמן, וכרגע מוצגות בה עבודות של אמנים צעירים מברוקלין ומיפן, שמשתלבות יחד לקולאז' בינלאומי מתעתע.
Lexington Ave 160, New York
