טיים אאוט timeout

אלפי פוחלצים והדמיות ענקיות: ביקרנו במוזיאון הטבע החדש ונדהמנו

| מאת: ב.ד שרון

יצאנו לסיור במוזיאון הטבע החדש וגילינו ביצי יען בנות 5,000 שנה, מסכים אינטראקטיביים ואוספים מרשימים ביותר. מוכנים להסתכל לדוב האחרון בישראל בעיניים?

דב, אריה, אזניה ופרס במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: איתי בנית)

5.7 מיליון פריטים מעטרים את מוזיאון הטבע החדש על שם שטיינהרדט, שנפתח בימים אלה באוניברסיטת תל אביב לתקופת הרצה. המוזיאון מאגד 12 מעבדות וחמישה מכוני מחקר, ופועלים בו כ־100 חוקרים בתחומים מגוונים. המבנה יוצא הדופן ברחוב קלאוזנר מושך את העין עם גלריה ענקית מצופה קורות עץ, שמזכירה, לא במקרה, את תיבת נח. בתוכה בין השאר אפשר למצוא 50 אלף מוצגי יונקים, 60 אלף צנצנות באוסף "הרטוב", 8 תערוכות קבע ותערוכה אחת מתחלפת, וכל זה בשטח של כ־1700 מ"ר פתוחים לציבור – מבוגרים וילדים.

את אפקט הוואו מקבלים כבר בכניסה למוזיאון, כשמרימים את הראש וקולטים את העופות החולפים על פני ישראל בנדידתם בין אפריקה לאסיה ואירופה, בתצוגה "מסע בן יבשות". תערוכת "ארץ, חי, צומח" סוקרת את בתי הגידול בישראל, מהמדבר עד החרמון, ותערוכת "טבע עירוני" מספרת על בעלי החיים שבהם אנחנו נתקלים יותר ויותר בערים עקב הרס בתי הגידול ברחבי הארץ: תנים, חתולים למיניהם, קיפודים וחזירים.

עוד כתבות מעניינות:
המדריך המלא לבעלי החיים התל אביביים
תפסיקו להתחבא בשירותים, הילדים מריחים את השקר
למה ילדי ישראל מגלים את הקומיקס רק עכשיו?
6 המלצות על חוגי אמנות לילדים

בית גידול מדברי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: שי בן אפרים)

נא להיכנס בזוגות. מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוני' תל אביב (צילום: עוז ריטנר)

תערוכה נוספת וחשובה במיוחד לחינוך הדור הצעיר היא "מגע יד אדם", שמציגה את השפעת האדם על הטבע עם מספרים מדויקים והדמיה דיגיטלית ענקית, שבה כדי לראות את הנזקים של האדם על הטבע, צריך, ובכן, לגעת. בכלל, המוזיאון מותאם מאוד לעידן הנוכחי ולאורך התערוכות נוח לקבל מידע על הפריטים המוצגים על גבי 76 מסכי מגע ו־22 מקרני לייזר שפרוסים ברחבי המוזיאון. המודלים השונים ניתנים למישוש וההדמיות הדיגיטליות הן אינטראקטיביות עם חידות ומשחקי חשיבה. בקרוב תושק גם אפליקציה שתלווה את השוטטות בין תערוכות המוזיאון.

התערוכה "מהו אדם?" נראית במבט ראשון אלמנטרית. היא סוקרת את התפתחות המין האנושי בהיבטים ביולוגיים ותרבותיים. אבל כשלוקחים בחשבון את הרגישות בישראל בכל הנוגע לאבולוציה, בעיקר נוכח הפעולה המבישה שנקט מוזיאון הטבע בירושלים כשכיסה מיצג על אבולוציה בעת ביקור בתי ספר חרדיים, ברור שזה לא מובן מאליו. כששאלנו אם הרגישות הזו נלקחה בחשבון ומה המדיניות של המוזיאון בנושא, סיפק מנכ"ל המוזיאון אלון ספן את התשובה הזו: "בתערוכת 'מהו אדם?' מתוארות אבני הדרך העיקריות בהתפתחות האדם, בהן כלים, שפה, אש וביות. בתערוכה יוצגו העתקים של פריטים פרהיסטוריים, שנרכשו בחו"ל ומייצגים את המחקר בתחום". יש לקוות שאת ארבע המילים האחרונות יפנימו גם במערכת החינוך וגם במוזיאון, במקרה שייאלץ להתמודד עם מבקרים מאסכולות אחרות.

קרקל ופרנקולין במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: איתי בנית)

תערוכת "מבנה, צורה, תפקוד" במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: איתי בנית)

בשונה ממוזיאונים רבים שבהם המוצגים מסתתרים מאחורי זכוכיות, במוזיאון הטבע לקחו צ'אנס ונתנו אמון בישראלי היפה. חלק גדול מהפריטים עומדים חשופים בלי מסגרת, בלי זכוכיות, בלי כלום בעצם, ויש אפילו מספר מסוים של מוצגים שבהם מותר לגעת. מדובר במבחן הישראליות האולטימטיבי – מותר לגעת, אסור להרוס. יכול מאוד להיות שהילדים יעמדו במבחן הזה בגבורה, כי עוד לפני כן צריך לשאול אם יש להם – ולנו – אומץ לגעת בחיות שסיימו את דרכן ועברו תהליך כימי מורכב של שימור. בסך הכל מכיל המוזיאון עשרות אלפי פוחלצים שמביטים על המבקרים במבט קפוא ובתנוחה שממחישה את מצבם הטבעי (למען הסר ספק, ברובם המוחלט אסור לגעת). זה קריפי ומופלא גם יחד.

אחרי שיטוט בין המוצגים והתערוכות, היכרות עם הטבע הארץ ישראלי המגוון וליטוף עצמות, מומלץ להגיע לקומת הפרטר של המוזיאון שבה מוצגת תערוכת הקבע "חרקים וקרובים". כאן זה כבר נראה כמעט כמו סרט אימה – אחרי שמתרגלים לחיות הדוממות, לחזות באינספור חרקים מעתיק את הנשימה. בקטע טוב. תמיד רציתם לראות קן נמלים מבפנים? מתכננים להפחיד את אימא עם ג'וק בגודל של אייפון? זה המקום. "חרקים וקרובים" היא המקום לפגוש ולהכיר חרקים אקזוטיים ומקומיים שמגודלים במוזיאון לצורכי מחקר: עכבישים, עקרבים, מקלונים, חרגולים, עכבשובים ושאר ידידים שבמדינות אקזוטיות נחשבים למאכלי גורמה. בקיצור, בואו על בטן ריקה.

תערוכת "חרקים וקרובים" במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: שי בן אפרים)

תערוכת "חרקים וקרובים" במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: שי בן אפרים)

5 מוצגים שאסור לפספס

1. האלבטרוס שתלוי בתערוכת "צורה, מבנה, תפקוד": מדובר בפרט בודד שטעה במסלולו והגיע תשוש לבריכות המלח באילת, עד שאפסו כוחותיו. עד כה לא ידוע על אלבטרוס נוסף שאי פעם עבר מעל שמי ישראל.

האלבטרוס שתלוי בבמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: תמר פלדשטיין)

2. הפרס של פרס: אגדה ציונית מספרת על שמריה גוטמן שיזם מסע להכרת הנגב דרך אום רשרש, ובמהלכו עף מעל ראשי המשתתפים עוף דורס מרשים ביופיו. הזואולוג היינריך מנדלסון זיהה כי מדובר בפרס, והציע לחבר נוסף שהשתתף באותו המסע, אחד שמעון פרסקי, לאמץ את השם הזה לעצמו.

פרס במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: שחף הבר)

3. ביצי הדרקונים של חאליסי: בשנות ה־50 של המאה ה־20 נמצא בתל ברוך קן שלם ובו שש ביצים עתיקות. בבדיקה במעבדת הפלאונתולוגיה העריכו את גיל הביצים בכ־5,000 שנה, והן כנראה של בנות יענה מהתקופה. הביצה מוצגת בבמת העופות.

ביצת יען בת כ־5,000 שנה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: עוז ריטנר)

4. האוסף של האב ארנסט שמיץ: שמיץ הגיע לישראל ב־1908 כחלק ממינוי לתפקיד מנהל המוסדות הקתוליים של "האיגוד הגרמני למען ארץ הקודש". הוא החליט להקים אוסף זואולוגי וארגן לעצמו רשת של ציידים שיביאו לו חיות נדירות תמורת סכום נאה. במוצגים הרבים אפשר לראות את התנין האחרון מנחל התנינים, אייל הכרמל והדוב האחרון שהיה בארץ ישראל וניצוד ב־1916.

האוסף של האב ארנסט שמיץ במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (צילום: שי בן אפרים)

5. גולגולת פיל אפריקאי: הגודל כן קובע. בחדר התערוכה "צורה, מבנה, תפקוד" תוכלו ממש לגעת בגולגולת בגודל 80X80X100 ס"מ, שהייתה שייכת לפיל שחי בגן החיות בתל אביב ובספארי ברמת גן ומת בשיבה טובה ב־1971.

גולגולת פיל אפריקאי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט

← מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, קלאוזנר 12 תל אביב, שני־שבת 10:00־14:00 בתקופת ההרצה, 35 ש"ח בהזמנה מראש באתר המוזיאון בלבד

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV2 on: 1e092da91