טיים אאוט timeout

למה ילדי ישראל מגלים את הקומיקס רק בשנים האחרונות?

| מאת: נעמה רק

בארצות הברית קוראים אותם פחות ופחות, אבל בישראל ספרי הקומיקס דווקא נמצאים בעלייה. מה התחיל את המגמה ואילו ספרים נמצאים בראש רשימת רבי המכר?

צילום: shutterstock

בעבר נחשב הקומיקס מדיום נחות המיועד בעיקר לילדים ולגיקים כבדים. היום המוני מבוגרים יודעים בעל פה שמות של גיבורי על וזהותם הסודית ומתווכחים בתשוקה עזה מי עדיף – די.סי, מארוול או בכלל ורטיגו. גם בישראל מסתמנת התעוררות בתחום בשנים האחרונות אף שאין לנו היסטוריה ארוכת שנים של מגזינים מאוירים או חוברות קומיקס שבועיות. במשך שנים מותג הקומיקס היחיד שהפך למוכר ומיינסטרימי באמת הוא "זבנג", אבל היום המצב שונה ונראה שדור העתיד גדל לעולם מאויר הרבה יותר.

"מרגע שילדים מתחילים לקרוא, הם צורכים קומיקס בעיתונות הילדים, בבית הספר, באינטרנט ומתחברים מהר מאוד עם השפה החזותית הזאת", אומר ניסים חזקיהו (נוסקו), המנהל האמנותי של פסטיבל אנימיקס לקומיקס, אנימציה וקריקטורה. "אנימיקס כולל תוכני קומיקס לילדים מגיל 6. להערכתי מחצית מקהל המבקרים בפסטיבל הם ילדים ונוער, כמה אלפים טובים, שבאים גם ליריד הקומיקס הגדול המתקיים במהלך הפסטיבל. ספרי קומיקס לילדים רואים אור לאורך כל השנה ובתקופה האחרונה פורחים גם הסיפורים המתורגמים מחו"ל. סרטי הקולנוע הפופולריים המבוססים על גיבורי קומיקס תורמים להעלאת סף הפופולריות, והם זרז לפרסום כותרים לצד היוצרים הישראלים המוכרים כגון אורי פינק, דובי קייך, שי צ'רקה ועוד רבים".

ספרי קומיקס בעברית. מזמן לא רק "זבנג"

עוד כתבות מעניינות: 
8 עמודי קומיקס בפייסבוק שתתמכרו אליהם
משהו מסקרן קורה במדף הרומנים הגרפיים בישראל
אורי פינק מסביר למה ג'ינג'י וירון הם המנצחים של "זבנג!"

בחנויות הקומיקס מזהים בשנים האחרונות עלייה במספר הקוראים בני 12 ומטה. "המדיום סובל מירידה במכירות בארצות הברית רק מפני שקהל צעיר לא קורא יותר קומיקס עקב ריבוי של גירויים דיגיטליים. משמח מאוד שהמגמה בישראל היא הפוכה", אומר יעקב סראלי מחנות הקומיקס קומיקאזה. "אנחנו רואים עלייה במספר הקוראים הצעירים. נוסף ליכולת של קומיקס להגיע לילדים שלא אוהבים לקרוא, קומיקס באנגלית יכול ללמד קוראים צעירים את השפה בצורה מהירה וכיפית".

"היום נפוץ יותר לראות קומיקס בעברית, בחנויות שלנו וגם בחנויות הספרים", מוסיפים דני אמיתי ויובל שרון מהחנות קומיקס וירקות. "העורכת מיכל פז־קלפ היא חלוצה בתחום, היא שעומדת מאחורי רוב התרגומים וההתעוררות בשוק הזה. התרגום של 'בון' הוא שפרץ לדעתי את הסכר ומאז עוד ועוד תרגומים יוצאים. מובן שמוזיאון הקומיקס בחולון עוזר וגם הסרטים החדשים והאינטרנט".

עטיפת הקומיקס "מתגלגלת", מאת ויקטוריה ג'יימיסון

נותן מוטיבציה לקריאה

הפרויקט הטרי של פז־קלפ – עורכת ספרי נוער וקומיקס בהוצאת כנרת זמורה דביר ואוצרת במוזיאון הקומיקס בחולון – הוא עריכת הספר "להבין קומיקס: האמנות הסמויה מין העין", ספר עיון מאויר מאת סקוט מקלאוד. הספר מנתח את ההיסטוריה וחוויית הקריאה בקומיקס, והוא עצמו כתוב כספר קומיקס. אף שזכה למעמד מכונן וביקורות מעולות מאז פורסם לראשונה ב־1993, הוא תורגם לעברית על ידי דבי אילון ויוצא לאור בישראל רק עכשיו ויושק בכנס עולמות למדע בדיוני ופנטזיה ברביעי (4.4).

"הקומיקסים הראשונים בישראל היו לילדים, אך המבוגרים ראו בו תחום נחות וזול והוא נשאר בשוליים עשורים רבים. הסדרה היחידה שרשמה הצלחה משמעותית הייתה 'זבנג' של אורי פינק", מרחיבה פז־קלפ. "ב־2005 הוצאנו לאור את הסדרה 'בון', שהפכה ללהיט ענקי והוכיחה למבוגרים שכשהקומיקס איכותי ומושקע, הוא מצליח. מכאן חל מהפך: כיום ברשימות רבי המכר של הילדים יש קומיקס באופן קבוע, לפעמים רק קומיקס. הסדרות הלוהטות הן 'איש הכלב', 'הקמע' ו'אווטאר'. ילדים אוהבים קומיקס גיבורי על וגם קומיקס לילדות כגון 'מתגלגלת', 'חיוך' ו'אחיות'. בתחום המקומי בולטים קומיקס העשרה כגון 'המעבדה של מקס', סדרות פנטזיה כמו 'ניקו בל' ו'הסייר העשירי', ואצל הפעוטות 'מר גוזמאי הבדאי' ו'אורי כדורי' של ספריית נח וכמובן 'סעודה אצל המלכה'. יש עוד המון".

למה קומיקס מצליח כל כך היום אצל ילדים?

"קריאת קומיקס היא מלאכה מורכבת שכוללת התמודדות עם נרטיב מילולי ונרטיב חזותי. היא מפתחת מאוד את הדמיון ודורשת מהקורא מעורבות אינטלקטואלית שאין בסוגי מדיה אחרים. לדור הצעיר, שרגיל לתקשר עם דימויים חזותיים – אימוג'י, סרטים, משחקי מחשב – קל מאוד להבין את השפה הזאת. קריאה בקומיקס מתגמלת מאוד גם לילדים שמתקשים לקרוא, שכן הם נעזרים באיורים כדי לפענח את המלל. כאשר קריאה לא נתפסת כקושי אלא כהנאה, יש מוטיבציה להמשיך ולהתמודד עם ספרים מסוגים שונים".

לרשימה שמנתה פז־קלפ אפשר להוסיף עוד ספרים בולטים בחנויות הקומיקס: "ארדור" של נמרוד פרידמן וגיא לנמן, "ארינאה" של אביב אור וערן אביאני, "סיכון מקצועי" של ולדיק סנדלר והספרים ההומוריסטיים של תומי זנדשטיין כגון "פצפצים" ו"סיפורי סבתא" וכן ספרי הדרכה כגון "המדריך לציור קומיקס" של ערן אביאני ו"הקומיקס הכי מחודד" של אורי פינק. לכל זאת תוסיפו גם את היומן הגרפי של אנה פרנק, שעל פי קומיקס וירקות "נמצא תמיד בדרישה בלי קשר לגיל".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

now Silence is Golden SRV:SRV1 on: abf6601