צבא הגנה לעצים: המאבק נגד העירייה על שימור עצי אבן גבירול

"העקירה של העצים מחסלת את הרחוב התל אביבי כפי שאנחנו מכירות אותו", טוענת טניה דדון, פעילה מרכזית הנלחמת נגד כריתה של 499 עצים ברחוב אבן גבירול, לטובת הרכבת הקלה. הרכבת היא מוטיב חוזר בתלונות הפעילים אתם דברנו. לטענתם, לעירייה יש מילת קסם חדשה: הרק"ל, הידועה גם כרכבת הקלה הנחשקת (או לא, תלוי את מי שואלים), והיא משתמשת בה כשהיא רוצה לחדש תשתיות או לכרות עצים, בלי כל קשר לנתיב הרכבת עצמו, כך לדבריהם.

פעילות המחאה באבן גבירול מובלת על ידי טניה, לאחר שנשאבה למאבק התל אביבי לפני כשלוש שנים כשגילתה שהעירייה מתכוונת לכרות את עצים רבים ברחוב ארלוזורוב – גם כאן לצורך עבודות הרכבת הקלה. טניה חברה אז לאוסי בנימין, מובילת ארגון 'צבא ההגנה לעצים' הפועל ברמה ארצית, ולפעילות נוספות. "מאותו רגע הפסקתי לראות טלוויזיה", היא צוחקת. המאבק על ארלוזורוב הסתיים בניצחון הפעילים לאחר שהעירייה חזרה בה מכוונתה לכרות את כל העצים בצד הדרומי, אבל מאבקים רבים אחרים ובראשם זה על אבן גבירול – נמשכים.

העירייה מצידה מתנגדת בכל תוקף להאשמות שמשמיעים הפעילים ומדגישה כי על כל עץ שנכרת בעיר ניטע חדש. "זה נכון", אומרת טניה, "הם באמת נוטעים עצים חדשים. אבל צריך להבין שהעירייה שותלת עצים קטנים, גפרורים כאלה. ברוב המקרים היא לא מעתיקה את העצים הוותיקים. מעבר לעובדה שחבל על העצים שמתים סתם (שניתן לדבריה להעתיק ולנטוע מחדש), חשוב להבין שהעצים החדשים לעולם לא יגיעו לגודל של העצים הוותיקים של העיר. העצים החדשים ניטעים בבורות של מטר על מטר, זה מרחב שלא מאפשר לשורשים להתפתח. כדי שפיקוס יגיע לממדים שאנחנו מכירים מהעצים הוותיקים של תל אביב, צריך שיהיו לשורשים שלו מקום להתפרש כ-25 מטרים מתחת לרחוב, אבל אין להם מקום כי האדמה מלאה בתשתיות, אז זה פשוט לא יקרה. העירייה לא מגנה על התושבים ולא מגנה על העצים ועל מה שהם מספקים לנו. אולי בעירייה חושבים שלא צריך צל בעיר?", היא תוהה.

טניה דדון ובנה.

הפעילים טוענים כי העירייה לא מתנהלת בשקיפות ואף מקדמת מדיניות של הסתרה. לדבריהם, תכניות לא מתפרסמות בזמן ואם מתפרסמות – הן עמומות ולא כוללות אל כל הפרטים, מה שמקשה עליהם להגיש ערר. העירייה, הם אומרים, משתמשת בעבודות הרכבת הקלה לטיפול בתשתיות שכלל לא קשורות לעבודות. "זה ממש אחלה שרוצים גם שביל אופניים וגם כביש וגם מקום לרכבת וגם רהיטי מדרכה. רק שלא נשאר מקום לעצים. העירייה רוכבת על התכנית של נת״ע (נתיבי תחבורה עירוניים, הרשות האמונה על הקמת הרכבת הקלה), אבל לא ברור למה נת"ע משתפת פעולה" אמרו לנו כמה וכמה פעילים. עם זאת, לזכות העירייה יצוין כי היא משתדלת לקדם תפיסת קיימות וכך הוקמה מחלקה העוסקת בשימור עצים במסגרת העבודות. "אלה אנשים טובים", אומרת טניה, "אבל הם מעטים ואין להם הרבה השפעה".

מהעירייה נמסר בתגובה לטענות כי היא "רואה חשיבות רבה בשימור העצים והצל בעיר ומצרה על כל עץ שנכרת. למרות זאת, לפעמים הפיתוח העירוני דורש כריתה או העתקה של עצים, כאשר במקרים אלו העירייה עושה הכל על מנת להבטיח שימור של רוב העצים ושתילה של עצים חלופיים. יש לזכור כי תשתית הרכבת תייעל את התחבורה ברחבי העיר ותפחית זיהום אוויר ורעש, אולם לצערנו לעתים תוואי הרחוב הקיים איננו מאפשר הקמת רכבת קלה תוך שימור את כל העצים. עם התחלת התכנון המפורט של עבודות הקו הסגול והירוק בשנת 2018 פעלה העירייה מול נת"ע לעדכון תכניות הרחוב לצד מסילות הרכבת לצורך הוספת שבילי אופניים ושימור עצי רחוב. בית היתר, עודכן התכנון והוספו עצים לשימור לאורך רחובות בן צבי, לבון, הר ציון, שטרית, וולנברג, ארלוזרוב, אלנבי, בן יהודה, איינשטיין, לבנון ועוד. בכל אחד מהם נמצא פתרון תכנוני אחר שמאפשר שימור עצים רבים שיועדו לכריתה ותוספת שבילי אופניים לכל אורך תוואי הרק"ל בעיר. ברחוב ארלוזורוב הקפידו מתכנני נת"ע להימנע ככל הניתן מעקירת עצים לאורך התוואי, כאשר בשיתוף העירייה ובתמיכת הוועדה לתשתיות לאומיות, נבחרה חלופה המבטיחה שימור של רוב העצים.

עוד נמסר כי "בניגוד לנטען, אין כריתה מיותרת של עצים לאורך רחוב אבן גבירול, כאשר הכריתות מבוצעות רק במקומות בהם מוקמים מבני דרך של הרכבת בתחנות תת קרקעיות, כניסות לתחנות או קירות למעבר הרכבת על פני הקרקע. בנוסף, ניאלץ להחליף את חלק מעצי התמר במרכז הרחוב לצורך עבודות לחיזוק הקרקע וחיבור מעברי חירום בין המנהרות, כאשר בקטעי רחוב בהם עוברות המנהרות בתת הקרקע ללא תחנות, יישמרו העצים במדרכות. לפני הפעלת הרק"ל, בשלב הפיתוח הסופי של אזורי התחנות התת-קרקעיות, יינטעו מחדש שתי שורות של עצים בכל אחד מצדי הרחוב".