זוכרים את אירוויזיון 2025? יובל רפאל מישראל זכתה בהצבעת הקהל, אבל סיימה רק במקום השני אחרי שהשופטים המקצועיים הורידו אותה בדירוג. מתברר שהעונה החדשה של "פאודה" נקלעה למלכוד דומה. בזמן שהסדרה כובשת את רשימות הטופ 10 של נטפליקס ברחבי העולם – כולל, מכל המקומות, המקום הראשון בלבנון – הביקורות עליה מזכירות למי שפספס את מה שקרה כאן בשלוש השנים האחרונות. הממסד התרבותי העולמי מעולם לא היה יותר אנטי-ישראלי. אפשר לדבר על הסיבות לכך. זה אולי חשוב, אבל זה בעיקר מבאס. אמנות שלא נשפטת לפי הרמה שלה, אלא לפי תעודת הזהות של היוצרים.חמישה ימים אחרי שהעונה הכי ישראלית בתולדות הלהיט נחתה בנטפליקס ברחבי העולם, התמונה מתחילה להתבהר: חלק מהמבקרים מתקשים מאוד עם הטראומה הישראלית, הרצון בנקמה והיעלמותה הכמעט מוחלטת של עזה. הצופים, לעומת זאת, ממש לא ברחו.
>> הנוקמים: "פאודה" מאשרת את כל מה שבישראל מנסים להכחיש

את הטוויסט הגדול של העונה החמישית של "פאודה", כך מתברר, לא כתבו ליאור רז ואבי יששכרוף. העונה עלתה בנטפליקס ב-8 בספטמבר, כמעט ארבעה חודשים אחרי הבכורה ב-yes, שם היתה לפי נתוני החברה העונה הנצפית ביותר בתולדותיה. הפעם כל 11 הפרקים הגיעו בבת אחת לבינג' של סופ"ש. לפי FlixPatrol היא מדורגת במקום השישי בין סדרות נטפליקס בעולם – ובאופן מפתיע (או שלא) היא בעשירייה גם במדינות ערביות רבות. חשוב להזכיר שאלה לא מספרי צפייה רשמיים. דירוג גבוה יכול להעיד על סקרנות לא פחות מאשר על אהבה. ובכל זאת, אף אחד לא יכול לטעון שהעולם דחה את "פאודה". להפך. לפחות בשבוע הראשון, הוא הסתער עליה.

הביקורות מספרות סיפור מסובך יותר. ב-Decider המליצו לצפות, שיבחו את המשקל הרגשי אצל ליאור רז, והזהירו שאין לצפות לניואנסים בכל הנוגע למחיר המלחמה בעזה. אפילו ביקורת חיובית כבר לא מצליחה להתייחס לעונה כעוד סיבוב אקשן של דורון קביליו והחברים. באתר היהודי-אמריקאי הוותיק The Forward הפכה אותה נקודה לכתב אישום. המבקר לא השאיר מקום לספק בכותרת: "ההדים של 7 באוקטובר, בלי מחשבה על עזה". לדבריו, "פאודה" הישנה ידעה לתת לפלסטינים פנים ואף לבקר את ישראל – אבל העונה החדשה כמעט אינה מתמודדת עם ההרס ברצועה, משחזרת את הטבח בתוך מנגנון של מותחן פעולה באופן שנשמע לו לפעמים נצלני, ומציירת את הפעילים הפרו-פלסטינים באירופה כפתאים של חמאס.

התקשורת היהודית בארצות הברית לא מצופפת שורות. ב-Unpacked קראו לעונה "צפיית חובה" – מותחת, מתישה, קשה מאוד – וטענו שפרקים 7 ו-8 לא משתמשים בטבח כרקע לאקשן אלא הופכים אותו לשבר שמגדיר מחדש את הדמויות. גם כאן ציינו שהדמויות הפלסטיניות שטוחות יותר, ושהעונה מסתפקת לא פעם באמונה במוות על קידוש השם במקום במניעים.

בצרפת הביקורת היתה חריפה בהרבה. Télérama, שבועון תרבות שנולד ממסורת השמאל הקתולי ומזוהה היום עם השמאל הפרוגרסיבי, נתן כוכב אחד. המבקרת כינתה את העונה "בינארית באופן קיצוני" והתלוננה על כך שמרסיי מוצגת כקן של חמאס. ב-Le Nouvel Obs נכתב שהעונה שוכחת את הפלסטינים, בעוד ב-Marianne תקפו את הקלישאות האנטי-צרפתיות. ציוץ ויראלי שצבר כמעט 300 אלף צפיות בצרפת קרא למבקרים של העיתונים הצרפתים להחזיר את תעודת העיתונאי שלהם, כביכול על הסיקור המוטה שלהם. בתוך כך, קשה שלא להתרשם מהפער בין הביקורות הקטלניות לפופולריות בקרב צופי נטפליקס בצרפת, שם הסדרה נמצאת במקום החמישי. זה לא אומר כמובן שכל מי שצפה נהנה או בהכרח מסכים עם המסרים. למעשה, לפי השיטה של נטפליקס, זה אפילו לא אומר שהם סיימו את העונה.

השיח לא מסתכם רק בארה"ב או באירופה. מקום מעניין נוסף בו הסדרה הפכה למדוברת מאוד היא דווקא הודו, וגם שם הדעות חלוקות. India Today שיבח את הבחירה לפתוח במושג הערבי ת'אר, נקמת דם, ולהפוך את האבל למנוע ולא לתירוץ. Moneycontrol כינה את העונה "אולי לא הרעננה ביותר, אבל אולי הכנה ביותר". Times of India דיבר על אחת העונות החזקות, בעוד NDTV הסתפק ב-2.5 כוכבים וטען שהעונה משאירה את הצופה מותש יותר מנרגש. כמה מהביקורות ההודיות הבולטות קיבלו בדיוק את מה שהאמריקאים והצרפתים דחו: ההתמקדות בטראומה הישראלית לא ככשל מוסרי, אלא כבסיס הרגשי של העונה.

ברשתות הוויכוח פחות מנומק, ויותר רגשי. חשבון הודי כתב בטוויטר שפרקים 7 ו-8 צריכים להיות מוקרנים לצעירים כמעט כסרט תיעודי, והציוץ הפך לויראלי. פעיל ההסברה הישראלי חן מזיג מיהר להעניק לנתונים משמעות רחבה עוד יותר: מנה את המקומות הגבוהים בלבנון, ירדן, האמירויות, קטאר ומצרים, וקיווה שהמפגש עם 7 באוקטובר מנקודת המבט הישראלית יקרב את צופי האזור לשלום. אופטימי מדי? אפילו אצל מגיביו היו מי ששאלו אם בלבנון באמת מזדהים, או סתם לוחצים פליי.

וזו אולי תמצית הסיפור: טבלת נטפליקס מוכיחה שאנשים התחילו לצפות. היא לא מגלה אם מתוך אמפתיה, סקרנות, עוינות או שלושתן יחד. אגב, מי שניסח מראש את מוקד הוויכוח כבר לפני ארבעה חודשים הוא מבקר טיים אאוט, אבישי סלע.בביקורת שפרסם אצלנו עם עליית העונה בישראלהוא כתב ש"בעולם, כידוע, לא ממש אמפתיים כרגע לסבל היהודי", והעריך שהוויתור על המורכבות הישנה יקשה על "פאודה" בחו"ל. יום לפני ההשקה העולמית ציטט הניו יורק טיימס את המשפט הזה, בכתבה של דייוויד מ' הלבפינגר על האתגר שבשיווק העונה לקהל שיחסו לישראל השתנה מאז 7 באוקטובר. באותה כתבה בניו יורק טיימס, ליאור רז עצמו אמר שהוא מקווה שהצופים יביטו לדמותו בעיניים ויבינו מה הישראלים הרגישו. נתוני השבוע הראשון מראים שהם הביטו. מה הם ראו שם – זו כבר שאלה אחרת.

• חדשות טלוויזיה
• נטפליקס
• פאודה